שלום חברים,
יש לי עכשיו קושי, אחרי יום קצת לחוץ עם מבחן, קצת מחוסר סיפוק פנימי מעשיה ולימוד.
אני מרגיש שזה משפיע עלי, אני יודע שזה 'לקראת נפילה'.
חברים מה אתה אומרים, ה' אמר לאברהם אבינו שיוריד את יצחק מהמזבח בעקידה, ואברהם לא שאל שאילות על הציוויים שציוה ה' אותו שסתרו לכאורה אחד את השני.
ואז ה' אמר לאברהם "עתה ידעתי כי יראה לאלוקים אתה", ושאלתי, וכי לא להרהר אחר מידות והנהגות ה' זו יראה שיש בלב האדם, וכי לא צריכה זו להיות האמונה הבוערת בליבו??
אלא שחשבתי לומר, אדם שמתחיל להרהר על הנהגות ה' בעולם, יש לו שאלות על מה שה' מציב בדרכו בעולם, זה לא חסרון באמונה, יכול להיות שהוא אדם מאמין, ואם כל זה, משהו פנימי לא יתן לא לעמוד במצב כל שהוא אפילו שיאמין שזה בא מה', מהו אותו דבר?
כשמגיע לאדם נסיון, קושי או מצב שהוא מנוגד לדעתו למהלך חייו הטוב, הוא לא יכול להתמודד עם המצב הזה ואז הוא נשבר, הוא מחפש דבר להאחז בו ולקבל ממנו סיפוק ומילוי פנימי, הוא מרגיש שהוא רוסק, הוא אבוד, הוא לא שווה כלום, וכך הוא נופל נפשית-פנימית.
זאת אומרת שמה שגרם לא להישבר, זה מה שהוא חי בצורת חיים שהוא מנהל הכל, הוא יכול לסדר הכל, ואם משהו לא כשורה אז הכל מנופץ.
אברהם אבינו יכל להישבר ג"כ בניסיון העשירי שלו - עקידת יצחק, זה היה משהו מנוגד פעם אומר לו ה' שמבנו יהיה לו זרע, אח"כ אומר ה' לעלותו למזבח, ובסוף אומר לו להורידו, אברהם יכל להישבר, משהו מסתחרר לו בתוך חייו, הוא מצליח להנהיג אותם לנהל אותם, או לפחות להבין מה שמנוהל בהם.
אבל אברהם נשאר איתן, הוא לא מהרהר אחרי מידות והנהגות ה', וכך פועל לפי ציווי ה'.
זוהי מידת היראה, הביטול וההכנעה המוחלטים של כל העצמיות, אני לא פועל, לא עושה, אני מנוהל ועושה מה שציוו עלי.
זוהי מחשבה שאני חושב עליה כל הזמן, זה עובד אצלי כל פעם במצב "לקראת נפילה", בסייעתא דשמיא, ועכשיו שהמצב שלי לא ממש מזהיר, יש לי הרגשה רעה מהסובב אותי, יש לי צורך במחשבה על זה.
אז למה אני כותב, למה אני לא חושב על זה?
כי אני עייף, ולכן אני כותב לשתף אתכם חברים, לשמוע עוד רעיונות בעניין, זה נראה לי הצעד השלישי שאומר שהחלטנו למסור את חיינו לאלוקים, להחליט לשבור את העצמיות שלנו, הגאווה שלנו שאנחנו מנהלים את חיינו, ואם משהו מסביבנו יוצא משליטתנו, אין לנו להתפוצץ, אלא לחשוב, ככה אלוקים רוצה, זה המצב שמעמיד אותנו, אין מה להתפוצץ!!
תודה לכם חברים על המקום לשיתוף,
מתפלל לה' שיתן לי את החיזוק במידת היראה
לשבור גאוותי מפניו ולומר בקול, ובכן:
"ויהי בישורון מלך" - שהמלכתי את ה' עלי (ישורון)
