ברוכים הבאים, אורח

להזדהות (כמעט) עם כל מילה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: להזדהות (כמעט) עם כל מילה 1016 צפיות

להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92556

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172

ניקול מתעוררת בחדרה הקר והחשוך וכבר שואלת את נפשה שיגיע הזמן לחזור למיטה. היא מפחדת מן המחשבה לעבור את היום, שיהיה כמו ימים כה רבים אחרים בזמן האחרון. כל בוקר היא שואלת את עצמה אותה השאלה: "האם אצליח לעבור את היום בלי התעסקות כפייתית במחשבות על אוכל, או שוב אהרוס הכל ואבל את היום בהתקפי זלילה?" היא אומרת לעצמה שהיום תתחיל בחיים חדשים, היום תתחיל לחיות כמו בן אדם נורמלי. אבל היא אינה משוכנעת כלל שהבחירה בידיה.

נדמה לה שהיא שמנה והיא רוצה להפחית ממשקלה, ולכן היא מחליטה להתחיל בדיאטה חדשה. "הפעם זה יהיה באמת! אני יודעת שארגיש טוב עם עצמי אם אהיה רזה יותר. אני רוצה להתחיל להתעמל שוב כי אני רוצה שהגוף שלי יהיה מושך יותר". ניקול מתכננת את ארוחת הבוקר שלה, אך מחליטה שלא לאכול עד לאחר שתתעמל כחצי שעה. היא מנסה שלא לחשוב על אוכל, כי אינה רעבה באמת. היא חשה חרדה לקראת היום המצפה לה. "זה בגלל המתח", היא מסבירה לעצמה. זה מה שגורם לה לרצות לאכול.

ניקול מתקלחת ומתלבשת ומתכננת את סדר יומה - שיעורים, לימודים וארוחות. היא מתכננת את סדר היום בפירוט רב, רושמת היכן תהיה בכל דקה ומה תאכל בכל ארוחה. היא אינה רוצה להשאיר חללי זמן שבהם היא עלולה להתפתות לזלילה. "הגיע הזמן להתעמל, אבל ממש אין לי חשק. אני מתעצלת. למה אני תמיד עצלנית כל כך? מה קרה לכוח הרצון שהיה לי פעם?". בהדרגה מזהה ניקול את אותו התקף הזלילה המתקרב והולך. בלב חצוי היא מנסה להילחם בו, זוכרת את ההבטחות שהבטיחה לעצמה להשתנות. היא גם יודעת מה תרגיש בסוף היום אם תבלה אותו בזלילה. בסופו של דבר מחליטה ניקול להיכנע לדחפיה, שכן באותו רגע היא מעדיף לאכול.

מאחר שניקול אינה עומדת להתעמל, שהרי היא רוצה לאכול, היא מחליטה שאם היא כבר אוכלת, מוטב שתאכל אוכל "טוב". היא מכינה ביצה שלוקה ולחם קלוי עם ספל קפה ומחסלת אותם בפחות משלושים שניות. היא יודעת כי זוהי תחילתן של כמה שעות טירוף!

אחרי חיפוש קדחתני בארונות המטבח, היא מבינה שאין לה בבית שום אוכל לזלילה. בחוץ קר ויורד שלג, ועוד מעט עליה להיות בבית הספר, אבל היא מתעטפת במהירות ורצה ברחוב. תחילה היא עוצרת במאפיה וקונה דברי מתיקה מלוא השקית - עוגיות וסופגניות. בעודה מכרסמת אותן, היא עוצרת וקונה כמה כעכים גדולים. אחר כך היא רצה מהר למכולת לקנות דגני בוקר וחלב. ברגע האחרון היא מוסיפה גם כמה חטיפי שוקולד. היא מבזבז על הקניות סכום נכבד.

ניקול מתקשה להאמין שאכן תכניס את כל האוכל הזה, את כל הזבל הזה, לתוך גופה. אבל האנדרנלין גואה בה וכל מה שהיא רוצה הוא לאכול, לחשוב על אכילה, ולצפות שזה יעבור. היא מתייסרת במחשבה על מספר הקילוגרמים שמייצג האוכל הזה, אבל יודעת שתקיא אותו אחר כך. אין מה לדאוג.

בבית היא מכינה לעצמה כמה קערות דגנים בחלב, וטורפת אותן יחד עם כמה מן הכעכים המרוחים ביד נדיבה בחמאה, בגבינת שמנת ובריבה (שלא להזכיר את דברי המתיקה מהמאפיה וחטיפי השוקולד שעליהם היא עדיין שוקדת). את כל זה היא מטביעה בספלים ענקיים של קפה וחלב, המסייעים לה לזרז את התהליך עוד יותר. כל הענין נמשך לא יותר מארבעים וחמש דקות, וניקול מרגישה כאילו היא נעה במהירות של 150 קמ"ש..

ניקול פוחדת להגיע לשלב הזה, שבו היא מלאה כל כך עד שהיא מוכרחה להפסיק לאכול. היא תקיא, היא מוכרחה להקיא, אבל הדבר מגעיל אותה. בשלב זה עליה להודות בפני עצמה כי זללה שוב. היא היתה רוצה לחשוב שזה חלולם, אך יודעת היטבת שזו מציאות. עצם המחשבה על עיכול כל הקלוריות הלללו, כל הזבל הזה, מחרידה אותה.

בחדר האמבטיה אוספת ניקול את שערה לאחור, פותחת את ברז המקלחת (כדי שאיש מהשכנים לא ישמע אותה), שותה כוס גדולה של מים ומנסה לאלץ את עצמה להקיא. היא נגעלת, מתביישת ואינה מאמינה שהיא אכן עושה זאת. אבל היא חשה לכודה - היא אינה יודעת איך לשבור את הדפוס הזה. כשבטנה מתרוקנת, היא עולה שוב על המשקל, לוודא שלא עלתה במשקל.

ניקול יודעת שהיא זקוקה לעזרה, אבל רוצה שמישהו אחר יגרום לזה לעבור. כשהיא מתמוטטת על מיטתה כדי להתאאושש, ראשה סחרחר עליה. "לעולם לא אעשה את זה שוב", היא נשבעת. "החל ממחר, אני אשתנה. אני אצום במשך שבוע ואז ארגיש טוב יותר". אלא שבתוך תוכה ניקול אינה מאמינה לדבר מן הדברים האלה. היא יודעת שזו לא תהיה הפעם האחרונה. באי חשק היא יוצאת לבית הספר, מאחרת ונרתעת מפני העבודה והחובות שלפניה. היא חשה שכמעט יכולה היתה לאכול שוב כדי שלא ללכת לבית הספר. היא תוהה כמה שעות יחלפו עד התקף הזלילה הבא, ומצטערת על שקמה מן המיטה בבוקר.

(מתוך "בוקר של נערה בולימית")

הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92588

מדהים מדהים

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92598

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 1113 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1266
זה כ"כ מוזר לקרוא על התמכרות אחרת. אני קורא וחושב: "למה היא עושה את זה לעצמה?"

כשאני קורא סיפורים מהזן שלנו אני חושב: "רק שלא אעשה את זה לעצמי".

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92617

  • מוטי ראוי
  • רצף ניקיון נוכחי: 100 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • חי ומרגיש בזכות אלוקים ובאמצעות שמור עיניך וחברים
  • הודעות: 1095
אכן
כשהמסך יורד כולנו ניקול
חבר שמור עיניך,
ובחסדי ה' ולא בכוחי נקי מט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012,
והנני אסיר תודה על כך, ומתפלל לשפיות גם היום.

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92618

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865

זה פשוט שם שמצטלצל יפה . או בצורה יותר ראויה, אני חוסר אונים מול שמות שמעלים אסוציאציות מול ריחות שמעלים אסוציאציות ובגדול מול המון דברים, ניחנתי בחשיבה אסוציאטיבית, זה טוב בשביל לכתוב חרוזים,פחות בשביל החלמה...

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92619

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172

כשהעתקתי את זה חשבתי על כמה מילים האם ראוי להשאיר אותן כפי שהן, אבל בסוף לא נגעתי. מצד אחד, אנחנו מנסים לא להיכנס למקומות שיכולים להיות בעיה, אבל מצד שני - אי אפשר להיכנס לתוך בועה ולהישאר שם. כן, יש מילים, שמות, ריחות, מקומות וכל דבר אחר שיכולים להדליק אותי, ואני צריך ללמוד לחיות עם זה.

הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92628

סוד הכניעה כתב on 15 אוג' 2016 20:15:

כשהעתקתי את זה חשבתי על כמה מילים האם ראוי להשאיר אותן כפי שהן, אבל בסוף לא נגעתי. מצד אחד, אנחנו מנסים לא להיכנס למקומות שיכולים להיות בעיה, אבל מצד שני - אי אפשר להיכנס לתוך בועה ולהישאר שם. כן, יש מילים, שמות, ריחות, מקומות וכל דבר אחר שיכולים להדליק אותי, ואני צריך ללמוד לחיות עם זה.


אהבתי

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92636

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 1113 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1266
סוד הכניעה כתב on 15 אוג' 2016 20:15:

כשהעתקתי את זה חשבתי על כמה מילים האם ראוי להשאיר אותן כפי שהן, אבל בסוף לא נגעתי.


באמת תהיתי על הבחירה שלך שלא לערוך "מילים שמורות" מהטקסט.

ההחלטה שקיבלת נראית לי נכונה, רק צריך רגישות שלא לחצות את הגבול הדק לכיוון מילים שבאמת מעוררות.

אחד החששות מהכתיבה בפורום הוא מלכתוב משהו שידליק את אחד המשתמשים וידרדר אותו לסבב נפילות נוסף...

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 1 חודש על ידי אלי.

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92638

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865
סוד הכניעה כתב on 15 אוג' 2016 20:15:

כשהעתקתי את זה חשבתי על כמה מילים האם ראוי להשאיר אותן כפי שהן, אבל בסוף לא נגעתי. 


זה הכי חשוב.

אגב אתמול קראתי משהו מענין :  "אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה, אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר. " (שיחות הר"ן לא משנה איזה סימן) ונזכרתי שפעם קראתי ברמ"ק כמה גוף האישה זה דבר מגעיל (סטייל דע מאין באת) ופשוט דמינתי את התיאורים שלו בצורה גרפית ובכלל לא נגעלתי, מקווה לעזרה.

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92640

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 1113 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1266
aristo כתב on 16 אוג' 2016 09:19:
פשוט דמינתי את התיאורים שלו בצורה גרפית ובכלל לא נגעלתי, מקווה לעזרה.

מזכיר את כפתור החרום פה באתר ששולח לך תמונת סנאף למייל ומקווה להוריד את התאווה ע"י זה.

מניסיון, לא עובד.

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 1 חודש על ידי אלי.

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92679

מכיר את הכפתור. זה כלי שיכול לשמש גם את הצד החולה (נראה לי) של לרצות לראות זוועות.

מעניין אותי, מה פירוש תמונות סנאף?

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92684

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 931

אני חושב שזה סנאפ - כמו סנאפ צ'אט... תמונות שנוצרות מיידית, בהבזק, או משהו בסגנון

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92686

אלי כתב on 16 אוג' 2016 11:13:

aristo כתב on 16 אוג' 2016 09:19:
פשוט דמינתי את התיאורים שלו בצורה גרפית ובכלל לא נגעלתי, מקווה לעזרה.

מזכיר את כפתור החרום פה באתר ששולח לך תמונת סנאף למייל ומקווה להוריד את התאווה ע"י זה.

מניסיון, לא עובד.




אלי,
יפה, 
אם אין לזה כל השפעה, - ככל הנראה קידמת את עצמך, כי צמצמת לך את האפשרויות מהיכן ההתמכרות מגיעה.

אין תחליף  ל ח ו פ ש.  נקודה.

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 1 חודש על ידי חידושים מדהימים.

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92689

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865
אהבת חסד כתב on 17 אוג' 2016 03:59:

אני חושב שזה סנאפ - כמו סנאפ צ'אט...


במדויק התשובה שאשתי ענתה לי...

תגובה: להזדהות (כמעט) עם כל מילה לפני 5 שנים, 1 חודש #92691

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 1113 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1266
בעצתך תנחני כתב on 16 אוג' 2016 23:29:

מכיר את הכפתור. זה כלי שיכול לשמש גם את הצד החולה (נראה לי) של לרצות לראות זוועות.

מעניין אותי, מה פירוש תמונות סנאף?


סנאף זה פורנו של המוות
אתרים שמראים אנשים מתים וגופות מרוטשות
  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.69 שניות

Are you sure?

כן