אכתוב בצורה את דעתי עד כה...
נפשו של האדם לא השתנתה במרוצת השנים, הנפש נשארה אותה נפש, והעליות והמורדות, הפחדים והדאגות, המכשולים והספקות נשארו אותו דבר.
חכמינו וחכמי המוסר והקבלה ותורת הסוד, ידעו לנבא ואף כתבו על כך ספרים שלמים ותורות מלאות תוכן רוחני יהודי מאמין, לגבי הדור שלנו.
השאלה שלי היא: מדוע שלא שנלמד מאנשים שהיו בעלי ערכים אמוניים, שכל כולם זועקים קדושה וטהרה, שלום ואחווה, קירוב לבבות ואהבת עם ישראל בוערת בקרבם?
פרויד בסוף ימיו עקב מחלתו הקשה ביקש לשים קץ לחייו וביקש מרופאו האישי להחדיר לו מנת סם מכובדת לגוף על מנת לעצור את לבבו.
במהלך חייו צרך קוקאין, למרות שידע שהוא ממכר, והוא בעל תופעות שליליות, כמו שראה בכך שנתן לחברו קוקאין ובסוף הפך אותו למכור ללא שליטה בחייו.
האם מהאנשים האלו אנחנו צריכים ללמוד על הנפש שלנו?

חכמה בגויים - תאמין!
יש בלי סוף מקורות שמראים את יסודות הצעדים בתורתנו הקדושה. אבל אם רוצים לא לראות את זה - אז לא ניתן לראות!

דברים אלו מחזקים את דבריכם וסותרים את דעתי.. אציג אותם כאן בכל זאת על מנת להראות שגם אני לפעמים אני טועה...
לשיפוטכם חבר'ה...
במגילת איכה מתאר הנביא את מצבו של עם ישראל לאחר חורבן הבית: "... מלכה ושריה בגויים, אין תורה, גם נביאיה לא מצאו חזון מה´" (פרק ב פסוק ט). עם ישראל לאחר החורבן היה תחת שלטון זר, ללא מנהיג מתוכו. כתוצאה מכך - "אין תורה" - אין בהם מורה הוראה (רש"י), וגם נביאים ששומעים את דבר ה´ ומעבירים אותו לעם כבר אינם בנמצא.
על הפסוק הזה אומר המדרש: "מלכה ושריה בגויים אין תורה - אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים - תאמן... (ואם יאמר לך אדם) יש תורה בגוים - אל תאמן, דכתיב: מלכה ושריה בגוים אין תורה" (מדרש איכה רבה פרשה ב סימן יג).
הקשר המשולש - עם ישראל החי בארץ ישראל על פי תורת ישראל - הוא זה שמאפשר לנו חיים שלמים עם השראת שכינה. בגלות, כאשר קשר זה נותק, פסקה הנבואה ובמידה מסוימת גם מאור התורה כבה.
התורה ניתנה לעם ישראל בלבד והיא שייכת רק לו. עם ישראל הוא המקשר בין האנושות לבין בורא העולם. הדרך להגיע לקשר זה לא ניתנת להבנה אנושית, וצריך הדרכה אלוקית כדי ללכת בה. לכן, "בגויים אין תורה" - לא ניתן להבין את התורה בשכל אנושי - מדובר במדרגה נבואית השייכת רק לעם ישראל. תחת שלטון זר התורה חסרה.

מצד שני, חכמה אנושית שכלית וניסיון חיים הם דברים שיכולים להיות לכל אדם מכל אומה ולשון.
מסופר בגמ´ שרבי יוחנן היה נוהג לקום מפני זקני הגויים בגלל ניסיון החיים הרב שצברו במהלך חייהם (מסכת קידושין דף לג עמוד א בסוף). הרמב"ם בתחילת הקדמתו למסכת אבות ("שמונה פרקים") כותב: "ודע, כי הדברים אשר אומר אותם באלו הפרקים... הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים (חכמי ישראל)... ומדברי הפילוסופים גם כן ומחיבורי הרבה בני אדם. ושמע האמת ממי שאמרה". על הפילוסוף היווני אריסטו כותב הרמב"ם: "הוא אשר לימד לבני אדם את דרכי ההוכחה וחוקיה ותנאיה" ("מורה הנבוכים" חלק ב פרק טו).
התורה שייכת רק לנו, לעם ישראל. החכמה האנושית, כשמה כן היא, שייכת לכל המין האנושי וכדאי ללמוד אותה מכל אחד שיש לו משהו ממנה.

יפה ונאה!
עכשיו, אשמח אם תעיין במקור הבא: www.aish.co.il/i/j/96544429.html מפורטים בו מקורות 12 הצעדים בתורתנו הקדושה.

נועם שלום,

בהמשך ללינק שפרסמת, יש ספר שלם (300 עמ') שמסביר איך כל הצעדים נמצאים בתורה.

באופן אישי, אני לא צריך את זה בגלל שתי סיבות:

א. כי אני רוצה לחיות.

ב. כי אני רוצה לחיות כיהודי.

ואין לי דרך אחרת לעשות את זה בלי הצעדים אז גם אם זה לא היה כתוב בתורה - הייתי הולך על זה.

בנוסף לכך, אני יכול בקלי קלות למצוא כל צעד איך הוא מופיע בתורה בכל ספר או נושא שאותו אני פותח. הכל נמצא שם, רק שאני הייתי עיוור לכך.

אני בהחלט מתחבר ל12 הצעדים, עד כמה שהכרתי אותם - וזה לא מספיק לעומק. הם מאד מסתדרים לי עם עבודת ה' כפי שאני מכיר אותה. השפלות, ההתמסרות לה', וביחד עם זה - הבחירה המתמדת בחיים ובטוב, הם לב עבודת ה'.
"אלמלי הקב"ה עוזרו אין יכול לו", זאת אומרת שהיצר הרע (אם נלך לספר התניא אז יותר מזה - הנפש הבהמית), תמיד ירצו ליפול, והנכונות שלי להתמסר לה' היא זאת שתציל אותי.
ככה זה גם בברסלב, "ואני תפילה"- דוד המלך אומר שכל המציאות שלי זה תפילה, אין לי אני אחר. כל השאר זה ה'.
בעיני, מה שקובע אם ההכנעה והשפלות הם יהודיים או לא, זו התוצאה: אם הם מגבירים את היכולת שלי לבחור בטוב, סימן שהם מה' והם יהדות, ואם הם הופכים אותי למישהו חסר בחירה שהכל קורה לו מבחוץ - זה לא יהדות.
נכון, "הן אני לא עשיתי את עצמי", כותב בעל התניא, וה' טבע בי נפש בהמית ורצון לחטוא, אבל ה' גם נתן לי עזרה. כל עוד אמשיך לחשוב שאני בעל הבית להצליח - לא אקח את העזרה של ה', ואכשל. רגע שאבין שהעזרה היא מה' וה' נותן לי את הטוב, אצליח.
בדרך מליצה, הרבה פעמים חשבתי על המשפט המוכר - "מחשבה טובה, הקב"ה מצרפה למעשה" - רק הקב"ה יכול לצרפה למעשה. לנו לבד זה לא מצליח.
מי שרוצה, הדמות של ר' אשר פרוינד כמו שהיא מצטיירת מהספר שיצא עליו היא דמות מהסוג הזה. קראתי את הספר וממש הרגשתי איך זה מאפשר ללכת על ה'. מומלץ.

שלום אדם יסודו  אם אפשר להצטרף.
איך אמר לי המשפיע שלי . "חבל שלא מלמדים את הבחורים בישיבות איך עושים אתכפיא"
  מדברים על הדברים והרעיונות מלמעלה . באופן תיאורטי ,  אבל למעשה . זה איך שהוא בורח .
ובאמת אני חושב שפה בתוכנית אנחנו מיישמים למעשה את העבודה של "אתכפיא" .  חבל שהיא אפשר למכור את זה לכולם.
  דרך אגב יש מרצה  בשם "יאיר כלב" שהייתי שומע אותו הרבה שכן מנסה להוריד את זה למעשה .www.hitkashroot.com/contents.asp?aid=13920

לדעתי כל ספר התניא (ולא רק אגרת התשובה) נכתב בדיוק על המצב שלנו. כל הפרקים שמדברים על זה שמעולם לא נגיע למצב בו אין לנו יצר אלא רק שנצליח לשלוט בפועל בכך שלא ניתן לתאווה לעלות אפילו למוח. זה בדיוק המצב שאנחנו רוצים כאן. אנחנו מבינים שהתאווה היא כאן ולא הולכת לשום מקום, אבל רוצים לחיות חיים שפויים בהם התאווה לא עולה מהלב למוח אף פעם.

בעל התניא טוען שהספר נכתב על המצב של כולם כולל כולם, חוץ מצדיקים, שהם יחידים בכל דור.
אשרינו שזכינו להודות בפני עצמנו, לפחות קצת, שהוא צודק. והלוואי שהיינו זוכים לכך בלי כל הנפילות שלפני ושתוך כדי.
אבל גם יהודים אחרים לא מלקקים דבש, אם הם לא מוכנים להודות שה' הצדיק, ואנחנו כולנו באתכפיא.
מה שבעל התניא עושה וזה כל כך חשוב, הוא לטעון שכל זה לא מביא לעצבות אלא לשמחה. וזה משהו שאני, לפחות, עדיין צריך קצת ללמוד...

אני שמח מאוד שהעליתם לאוויר הפורום מהתורה הקדושה ומנסתריה...
זה בדיוק הכיוון שאני שואף אליו, ורוצה שאחרים יקבלו תובנות וידיעות מהתורה הקדושה, דברים שאולי אוזן לא שמעה מעולם, שצריכה אותם כל כך כמו אוויר לנשימה.
כך, שלפני שעוברים לכל החכמות החיצוניות, בואו נלמד את ההגות היהודית, ונראה מה לה יש להציע.
קראתי, שיש השפעה מאוד חזקה על נפש האדם, אם למשל קוראים ספר של חכם גוי אך רשע במעשיו, לבין אדם צדיק וישר אשר כותב את אותם דברים, אך עם מבט אמיתי ונכון על החיים.
יש מצב שתסבירו מושגים קצת של בעל התניא בפורום, כמו לא הבנתי מזה אומר "אתכפיא"? מישהו מוכן להסביר?

אמא'לה! כולם פה חבדניקי"ם 

זלמן היקר
מאוד התחברתי למה שכתבת בתגובה לנושא אחר. שלא צריכים לצאת לרחוב בשביל להיכשל לאנשים כערכנו . אלא מספיק לשבת בבית בלי כלום ולתת למחשבה להשתולל . אפשר ליפול כמו כלום .. וזה קרה לי השבוע לבד בחדר בעבודה . זיכרון גורר זיכרון ועוד מעט לא יודע לאן הייתי מגיע בראש.  ועצרתי והתפללתי בלב ובקול לבורא עולם שיציל אותי. והתקשרתי לחבר..וזה עבר בס"ד

מה שאני לא יכול לשכוח היום .  זה מדריך שליווה אותי לפני שנים (אלכוהוליסט בוגר רטורנו). וניסה לעזור לי בהחלמה.
  שבאמת בשום אופן לא יכל להבין אותי .    ועוד אמר "שההתמכרות לשתיה קשה באין ערוך אלי".  ואני לא רציני בנסיון לצאת מזה .
    צריך באמת בצעדים לשחרר את הטינה שיש לי עליו ..

גד היקר .
חב"דניקים. ליטאים . חסידים.ש"סניקים . מתנחלים וכו' וכו' כל עמך בית ישרא-ל

כולנו באותה סירה מכורים חולים . וביחד תבוא הגאולה תרתי משמע

התמכרות לאלכוהול בהרבה יותר קשה מהתמכרות למין, אתה יכול להיות בטוח בזה אח יקר..
רק תקרא את התופעות לוואי של הסם הזה בגוף של האלכוהוליסט, אני קיבלתי זעזוע...
אנשים יושבים לך בצידי הכביש, עם בקבוק, זרוקים על הרצפה, מתנדנדים מצד לצד, לא רואים כלום בעיניים, חוץ מהבקבוק שהם מחזיקים.
מחשבות זרות יש לכל אדם, שתוקפים אותם בכל מיני מצבים בחיים, לאו דווקא למכורים. וכן, אין להם שליטה עליהם, הם נכנסים בלי רשות והורסים את השיפוט של האדם באותו רגע. בשביל זה לא צריך להיקרא מכור למין.

כמובן. זאת דעתי בלבד, אולי אני לא רואה את הדברים מהצד של הרבה אנשים מכורים כאן...

דובי, אמן.