ברוכים הבאים, אורח

נושא: המשגיח מירושלים 6077 צפיות

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89030

  • HappyMan
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 87

יש הבדל. גם אם קשה להגדיר את הקו הברור, הלב יודע היטב שיש הבדל. אצל אותו משגיח לא מדובר רק על תאווה. אם הוא היה רוצה רק תאווה היה יכול לקבל אותה בקלות בלי לפגוע בבנות משפחתו. מדובר כנראה בסדיזם, בפוגענות ורצון נוראי להרס הזולת - דווקא מפני שהוא קרוב. אני לא יודע איזו מחלת נפש גורמת לו לכך, אבל יש בה מרכיבים משמעותיים שאין במחלה שלי (ולמען האמת - אני מסופק אם תכנית 12 הצעדים יכולה לעזור למחלה שלו).


ראשית אומר שאני לא מכיר את הסיפור לא קראתי ולמען האמת גם לא עניין אותי לקרוא  על הסיפור.
,אך עם זאת היה לי מאוד קשה לקרוא את התגובה שלך, כתבת שאצל אותו משגיח לא מדובר רק על תאווה ,למיטב הבנתי גם אצל המכורים לא מדובר רק על תאווה כי אם היה מדובר רק על תאווה הם לא היו מכורים ולא היו צריכים את תוכנית 12 הצעדים אלא אמות המוסר הדתיות או האונברסיאליות היו מספיקים להם כמו שהן מספיקות למליארדי בני אדם בעולם,למיטב הבנתי התאווה היא רק סימפטום והמחלה עצמה היא מחלת ההתמכרות יש אחד שהוא מכור לסמים השני לאוכל והשלישי לתאווה הם חולים באותה מחלה רק עם סימפטומים שונים.כתבת שאתה מסופק עם תוכנית 12 הצעדים הייתה עוזרת לו, מיניין לך???
 כתבת אני לא רוצח לא אנס ולא פדופיל אז לידיעתך יש רוצחים אנסים ופדופילים בתוכנית 12 הצעדים והתוכנית הזו עובדת גם בשבילהם.
למיטב הבנתי ההבדל ביני לבין אותו משגיח היא שאלוקים החליט להעמיד אותי בנסיונות אחרים ונטע בי נטיות אחרות ותכונות אופי שונות מאשר אותו משגיח ואם חלילה אלוקים היה מחליט להעמיד אותי באותם  נסיונות עם אותם תכונות אופי נטיות סביבה ורקע בחיים לא בטוח שהייתי עושה אחרת אני לא יודע אין לי מושג
  זה כמו שסטרייט לא יכול להבין הומו והומו לא יכול להבין סטרייט אף אחד מהם לא באמת יותר טוב מהשני .
אני בהחלט יכול ומותר לי להיות מזועזע מעצם המעשה אך זה לא  אומר שאני יותר טוב או שאותו אדם לא ראוי לאהבה ,המעשים שלו ראויים לגינוי כמו שמעשה של חבר תוכנית שיספר לי שהוא פגע מינית במישהו ראויים
לגינוי אך עדיין עליי לקבל את אותו חבר ולא לדחות אותו כי באמת אני לא יותר טוב ממנו. 

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89038

  • כן בקודש
  • רצף ניקיון נוכחי: 84 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 60
אסירותודה אתה אדם חכם.
יש לך לינק שאפשר ללחוץ עליו ולקרוא עליך.. מניין באת וכו.?

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89039

  • מוטי ראוי
  • רצף ניקיון נוכחי: 100 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • חי ומרגיש בזכות אלוקים ובאמצעות שמור עיניך וחברים
  • הודעות: 1095
אהבת חסד כתב on 25 מאי 2016 12:58:
כתבתי לפני כן תגובה כל כך ארוכה ונרגשת על איך אנחנו התעללנו קשות ברגשותיהן של נשותינו ואיך עשינו אותו הדבר בקטן...
אבל הכל נמחק עם קריסתו המצערת של האתר וליבי ליבי על הדברים האבודים, דברים שיצאו מהלב.
אני עכשיו עסוק בלנסות לקבל את זה שכנראה מלמעלה (תרתי משמע ) לא רצו שאתייחס לדברים...

תודה חבר
אוהבים
למדתי כאן שוב ושוב שכל פעם שכתבתי משהו ולא הצלחתי להעלות אותו שרצון האלוקים הוא שלא אכתוב אותו
ולמרות שהיו לי תובנות מחכימות וחידודים נפלאים ומסרים מחזקים,
יתכן שהדברים אינם נכונים ואולי פוגעניים או מונעים מאגו וכו' (אני, לא אתה)
בדרך כלל קשה לי לקבל את זה אבל אני לומד,

ולגופו של עניין , הארווי א. תמיד אומר ,
"אני לא אדם רע שמחפש להיות טוב, אני אדם חולה שמחפש החלמה"

האם יתכן שיש אדם שהמחלה שלו היא להיות רע?
ואם כן האם זה לא מחזיר אותנו לתחילתו של הדיון "חולה חוטא"
מתפלל למפוכחות
מוטי
 
חבר שמור עיניך,
ובחסדי ה' ולא בכוחי נקי מט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012,
והנני אסיר תודה על כך, ומתפלל לשפיות גם היום.

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89041

  • יוסיפונוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 160 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 360
אני מצטרף לדברי הפי מאן.
גם אם יש מניעים אחרים למעשים שלו, וגם אם המניע שלו הוא לא התמכרות, אנחנו על מסלול דומה.
אנחנו אנשים חולים, ולחולי אין גבולות. לאדם בריא יש גבולות, לחולה אין. אם אנחנו חולים, זה אומר שקיים חור באיזושהי ריאה נפשית או רוחנית, וכשיש חור, הוא לא עוצר, הוא ממשיך ומתרחב, ולך תדע עד היכן זה יגיע.
כשאנחנו בריאים, אין חור ואין סכנה ממשית שמשהו ילך ויגדל.

אחד מהסימפטומים שיש לאותו אדם, שגם אני סבלתי מאותו סימפטום, זהו הסתירה הפנימית. לכן אני מרגיש צביטה בלב כל פעם שאני נתקל שוב בסיפור הזה, מחד גיסא. מאידך גיסא אני מרגיש גם הקלה, הקלה מכך שהיום אני בהחלמה, ועם כל יום שעובר, הסתירה הפנימית שלי הולכת ומצטמצמת.

לכן אני לא מרגיש שהדיבור על הנושא הזה הוא מגיע ממקום לא טוב, או מושך למקום שכזה. כשאני מדבר על הנושא הזה כאן בפורום, התכלית שלי היא ללמוד היכן יכולתי להגיע, וכמה חשובה עבורי ההחלמה. אין לי שום כוונה לדוש את אותו אדם באופן ספציפי או לשאוב משהו אחר מהנידון עליו.

חברים מסביבי (לא מהתוכנית) מדברים עליו בלהט ואני יושב לי בצד ודומם. המחשבות שלי לא מרפות ממני. בהחלט יכולתי להיות האדם שעליו ישוחחו עליו כך. אולי לא היום, גם מחר אולי לא. אבל אני גם הייתי בר הכי. לא, אפילו לא חשבתי לבצע כאלו מעשים גועליים. אבל לך תדע להיכן הייתי מגיע אם לא הייתי מגיע אל ההחלמה.

זה מה שיש לי לומר.

אולי אוסיף נקודה נוספת, בנוגע לגוף העניין.
אני לא בטוח שאכן טמונים כאן מניעים של רוע ושתלטנות. יתכן שהכל התחיל מאיזה זיק קטן של תאווה, אך ההכחשה דחפה הלאה עד כדי ממדים מפלצתיים שכאלו. אם הוא היה מפסיק כבר אז, הוא היה נאלץ להודות שהוא לא בסדר, שהוא מכור, שהוא חולה. ההכחשה לא נתנה לו.
 
מסביבי יש דיבור כזה נגוע/שאני צבוע/ ומה פתאום חזרנו לדבר

רק אתה רואה ת'לב שלי ויודע/כשאני דומע/ אותך לא יכולתי לשקר

איך הסתכלתי רק על מה שאין/ הולך ומתרוקן/ איבדתי את הדרך

מה שקלקלתי תן לי לתקן/ מתחנן/ כמו בן/ רק תפתח לי דלת.(חנן בן ארי, אדון הסליחות)
נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 8 חודשים על ידי יוסיפונוס.

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89043

שלום הפי מן ויוסיפונוס. קודם כל תודה רבה שאתם עוזרים לי לברר לעצמי מה אני חושב על העניין.
לגופו של עניין, כתבתי בפירוש, שאני מזועזע לא מפני שאני טוב יותר, ולא כדי להתנשא עליו ולהרגיש טוב עם עצמי שאני לא כזה נורא. 
לצערי יש הרבה מחלות נפש. אני לא איש מקצוע ולא יודע לאבחן אבל בעולם של המחלות הפסיכיאטריות יש הרבה תת-הבחנות מאוד דקות. לפעמים לשתי מחלות נפש יש הרבה תסמינים משותפים והן נראות דומות מאוד, ורק מעט תסמינים שונים שמאפשרים אבחנה מבדלת. זה לא חכמה לשים את כל מי שחסר אונים באותו סל. זה גם לא עוזר להם - מי שחולה במחלה אחרת או נוספת על מחלת ההתמכרות, זה רק יזיק לו אם תנסה למכור לו את שנים עשר הצעדים בתור הפתרון לבעייתו. כתבת שיש רוצחים ואנסים ופדופילים שנעזרים בתכנית 12 הצעדים, ואני בטוח שאתה צודק. אבל אני גם חושב שאם זה הדבר היחיד שהם נעזרים בו - הם מפספסים משהו. תכניות 12 צעדים נפוצות בין כותלי בתי הכלא, אבל יש שם גם מטפלים אחרים ואני מניח ומקווה שהפושעים הללו נעזרים גם בהם. 
אני מאוד מזדהה עם הקושי שלך לקבל את זה. אני זוכר שבתחילת הדרך הקפדתי להעמיק ככל האפשר את חוסר האונים שלי, ולהזכיר לעצמי שאין שפל שאני לא מסוגל להגיע אליו, ואין קו אדום שלא אחצה. לאשתי היה מאוד קשה עם זה, והיא אפילו שאלה אותי מה זה אומר. האם מותר לה להשאיר אותי עם הבת שלנו. באותו זמן לא ידעתי מה לענות, אבל היום, כשאני מכיר טוב יותר את אופי השימוש שלי והדפוסים החולים שלי אני יודע שב"ה הם לא כוללים פגיעה באחרים. ונדמה לי שטוב שכך. טוב שיהיה משהו יציב בנפש. נכון, אני בלון נפוח מאגו, אבל מספיק חור אחד בשביל להוציא ממני את האוויר. לא צריך לקרוע את כל הבלון...
אחד המגיבים לעיל כתב שגם אנחנו עשינו חיים קשים מאוד לנשותינו, ומה ההבדל וכו'. אני חושב שיש בכל זאת הבדל. הסבל של אשתי היה תוצאת לוואי לא נעימה של השימוש שלי. הכרחית, אבל לא רציתי בה. לעומת זאת, הסבל של מושאות ההתעללות של אותו משגיח היה חלק מהשימוש שלו. הוא הפיק הנאה מעצם הסבל שלהן. אין לי דרך לדעת את זה בוודאות, כי אני לא בוחן כליות ולב, אבל כך זה מריח לי. ב"ה, אני לא שם. אני מזועזע לשמוע שמישהו עושה דברים כאלה. תודה רבה ה'. 
 
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89044

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 931
"תוצאת לוואי לא נעימה של השימוש שלי"?! חסר לי אם אשתי שומעת את זה...
תכל'ס, "קצת" דמעות, "לפעמים" צעקות וכפכפים מתעופפים, ילדים עם חסכים, לחלק זה נגמר בגירושין... אבל לא משהו נורא...

בכ"א, כנראה שעל טעם וריח אין להתווכח.. וגם אם חוש הריח שלך נכון, זה עדיין לא אומר שהוא לא התחרט על זה מעומק ליבו פעם אחר פעם עד המעשה הבא, כמו כל מכור.

ועדיין, מקומו בכלא עד שלא יהווה סכנה לחברה, ומעשיו מזעזעים ומתועבים בתכלית התיעוב, אין בזה חולק.
נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 8 חודשים על ידי אהבת חסד.

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89050

  • יוסי כהן
  • רצף ניקיון נוכחי: 1094 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429
כן בקודש,
עניתי לך בפרטי.
נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 8 חודשים על ידי יוסי כהן.

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89053

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2578 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 808
שלום חברים יקרים ומתוקים!

הדברים שלהלן הם ההסתכלות שלי אישית על המחלה וההחלמה,
אנסה לשרטט את נקודת מבטי ואתפלל שיהיה לי לתועלת,
.כי גם אני חש קצת מבולבל עדיין - וכמובן ייתכן שאני טועה או שלגבי אחרים זה שונה.
אוהב אתכם בכל מקרה או תגובה שתבוא  .

נפש האדם חייבת תיקון ותחזוקה בעדינות, מאד.
וכל אדם עובר בדרכו לתיקונו דרך הצלחות וטעויות, ולא ראי זה כראי זה..
הצד השווה שלנו הוא שכולנו רוצים לחיות פה עם חיבור גובר והולך לאבינו מלכנו. אשרינו.

כניעה היא תבלין חזק מאד שכל אדם צריך להשתמש בו בזהירות, ובמידה הכי מדויקת שהוא יכול לשער על עצמו,
ואולי אפילו אעיז לומר שעדיף פחות מדי מאשר יותר מדי, אא"כ כמובן המעשים שלי בפועל מוכיחים לי במציאות שאני עדיין חש בעל הבית על תאווה/התמכרות מסוימת, אז כנראה שלגביה עלי להוסיף בי כניעה.

הבעיה עם כניעה זה שאני בקלות מכבה איתה את האנרגיה והרצון של החיים הטבעיים שבי, לחיות ולפעול פה בכל שטחי חיי, ואסור שזה יקרה לאורך זמן. הכניעה כפי מה שקצת קראתי ושמעתי, ואיך שאני מבין אותה, אמורה לכווץ את הבלון הנפוח שבי כלפי התאווה שלי, ולא כלפי כל ההסתכלות שלי על העולם, ולא כלפי הכוחות שה' נטע בי וכלפי המעשים שביכולתי לעשות, והכשרונות שה' נתן לי.
היא אמורה לעזור לי להבין שיש משהוא שהוא גדול עלי, התאווה שלי, ועלי לברוח מהתמודדות מול זה,
אבל אינני כנוע כלל מול אפשרויות ההחלמה שלי, והמעשים שעלי לעשות בשביל להגיע לחיבור לאבי האוהב.
אודה שגם אצלי הדברים בפנים לא לגמרי ברורים, ואני כן חש שהכניעה שהתכנית מחזקת בי כלפי ההתמכרות שלי, יוצרת גם תחושות רפיון וחולשה נפשית, ואני מתפלל לאבי שיאיר דרכי שם.

יש בכל אדם כוחות נפשיים מסוגים שונים, אדם מכור מאבד גבולות, וכך חלק מכוחותיו יכולים להתעצם ולזרוע הרס בסביבתו, ההתמכרות היא מחלה מספיק רחבה והרסנית, בשביל שאחוש חסר אונים וצורך פנימי להחלים ממנה, ואין צורך להכניס תחת כנפיה דברים שאין בה. מכיוון שעולם ההתמכרויות לא מספיק מוכר לי לחלוטין לא אכנס לעובי הקורה מה התמכרות יכולה לשנות בי ומה לא. אשאיר זאת לגדולים וטובים ממני. 

הרב קוק על - "הכנעה וזרימה"
הרצון הוא מקור החיים,
הרצון של האדם
הוא הבסיס
לכל התפתחות אישיותו.
בשלבים הראשונים,
הרצון הטבעי של האדם
צריך חינוך של כניעה,
של שבירה ושל שינוי.
ככל שהאדם הולך ומתפתח,
כך רצונו העצמי
הולך ונהפך לטובה,
ושבירתו של הרצון
הופכת להיות בעייתית,
ועלולה לאבד טובה רבה.
           §
השכל הישר
צריך להכריע בזהירות,
מה לשבור ומה להשאיר על כנו,
באופן כזה,
שהאדם יישאר
מלא אומץ וחיוניות,
מצד הטוב שברצון
שכבר קיים,
ומאידך, שהאדם יהיה עם לב נשבר,
ובגבורה ובמאבק
מול אותם חלקי הרצון,
שעדיין חיית האדם הרעה
משתוללת בקרבם.
(מתוך 'ניצוצות' על פי אורות הקודש ג, עו)

נראה לי שלגבי ההתמכרות שלי מותר למחוק את המילים "ובגבורה ובמאבק" ,
ולהשאיר שם רק את ה - "לב נשבר".

החלמה כנועה ומעצימה לכולנו. 
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 8 חודשים על ידי פנימה.

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89057

  • HappyMan
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 87

תודה רבה לך דר פינחס על תגובתך העניינית והמחכימה.



מי שחולה במחלה אחרת או נוספת על מחלת ההתמכרות, זה רק יזיק לו אם תנסה למכור לו את שנים עשר הצעדים בתור הפתרון לבעייתו.


יש הרבה אנשים בתוכנית שיש להם מחלות נוספות על מחלת ההתמכרות והתוכנית עוזרת להם מאוד. צעד 2 מדבר על פניה לכוח גדול ולפעמים פניה לכוח גדול היא גם איש מקצוע כך שאין סתירה בין הדברים.
חבר מחלים שנקי מעל 20 שנה אמר שהתוכנית עזרה לה בכל הבעיות הנפשיות שהיו לו והוא לא צריך לקחת תרופות נגד דיכאון וכדו' כי התוכנית עוזרת לו.

 



כתבת שיש רוצחים ואנסים ופדופילים שנעזרים בתכנית 12 הצעדים, ואני בטוח שאתה צודק. אבל אני גם חושב שאם זה הדבר היחיד שהם נעזרים בו - הם מפספסים משהו. תכניות 12 צעדים נפוצות בין כותלי בתי הכלא, אבל יש שם גם מטפלים אחרים ואני מניח ומקווה שהפושעים הללו נעזרים גם בהם. 


לא הבנתי למה אם הם נעזרים ע"י 12 הצעדים הם מפספסים משהו ,הרי הם נעזרים אז מה בדיוק הם מפספסים?



אני מכיר טוב יותר את אופי השימוש שלי והדפוסים החולים שלי אני יודע שב"ה הם לא כוללים פגיעה באחרים.


לצערי הרב אני מכיר חבר מהתוכנית שהיום יושב בכלא על פגיעה באדם אחר ,למרות שזה בכלל לא אופי השימוש שלו.



טוב שיהיה משהו יציב בנפש. נכון, אני בלון נפוח מאגו, אבל מספיק חור אחד בשביל להוציא ממני את האוויר. לא צריך לקרוע את כל הבלון...


אהבתי את המשפט ,אקח את זה לתשומת ליבי ,יכול באמת להיות שאם לאותו חבר מהתוכנית היה משהו יציב בנפש הוא לא היה מגיע לכלא.



לעומת זאת, הסבל של מושאות ההתעללות של אותו משגיח היה חלק מהשימוש שלו. הוא הפיק הנאה מעצם הסבל שלהן. 


לצערי הרב יש אנשים שזה הסטייה שלהם. ורובם ככולם של המכורים לתאווה יש להם סטיות שונות ומשונות יש כאלה שנתמזל מזלם והסטייה שלהם לא מזיקה לאחר ויש כאלה לצערינו שהסטייה שלהם כן מזיקה.
לא מזמן יצא לי לקרוא ראיון של רוצח סידרתי והוא סיפר שהכל התחיל מפורנו.


מבין השורות אני מבין שאתה מאוד תומך/מאמין באנשי מקצוע, אשמח לדעת מה היא הסיבה שלך לכך, באחוזים העזרה של אנשי המקצוע לפגועי הנפש לא הרבה יותר גבוהה מאשר האחוזים של התוכנית.אני מכיר סיפורים ולאו דווקא של אנשים מהתוכנית שאנשי מקצוע לא עזרו להם ואפילו הזיקו.
 

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89065

תודה לכולם. כ"כ מענין, וכ"כ הרבה תובנות.
אני מתנצל על מה שאני הולך ליכתוב. אני רואה שיש כ"כ הרבה דעות, רגשות, חוויות אישיות, שמעורבות בדיון כאן. ואני לא רוצה ליפגוע באף אחד מהם.
הפחד המשתק שתקף אותי כששמעתי על הסיפור (גם בלי ליראות את הכתב אישום), לאט לאט מיתפוגג כשהדברים ניכנסים לפורפורציה.
המחלוקות כאן ניראות לי אותו דבר, אבל עם התמקדות בשני נקודות שונות.
קודם כל המחלות חלוקות. אני אמנם לא מבין באלכוהוליזם או הימורים, אבל הצעדים שלהם עוזרים גם לי.
הצעדים עוזרים לאנשים צמאים רוחנית, שמספקים את הצורך הרוחני שלהם בצורה לא בריאה, הרסנית להם ולסביבה שלהם. אבל בעיקר לאנשים עם כנות, ורצון חזק להפסיק. במקרה דנן מדובר במחלה זרה לי, ואסביר על כך.
כן בהחלט מתמלא אצלי צמאון רוחני וריגשי, ואפילו פיזי משימוש בסם שלי, מין.
איך אני מסתכל על מכור לאכוהול שמכה את אישתו והילדים שלו ? כחולה, וכן, אני לא יכול שלא להזדעזע קצת (בלי להאשים), ולרחם על הסובלים בסביבתו.
ממבט מהצד, אני חולה, ומזועזע מעצמי לפעמים. ומלא ברחמים על הסובבים אותי. אבל גם אני חולה.
למקרה דנן, אין זה מדובר בהתמכרות למין בלבד. כמו שהרבה אלכוהוליסטים משומשים או יבשים משתמשים בסמים ומין בנוסף לאלכוהול הרוחני שלהם.
גם כאן מכור וחולה לשליטה באחרים (כמו שהבנתי מדברי שרולרול היקר ומהדוקטור היקר), השתמש בסם שלנו, מין, כקוקטייל קטלני והרסני.
כמה כנות ונכונות היה לו להפסיק ? רק אלוקים יודע. הנכונות של חלק מאיתנו להפסיק היה כ"כ חזק, עד שרצינו למות בשביל להפסיק.
התוכנית עוזרת לכל סוג צימאון רוחני או נפשי, אבל רק לאדם שמוכן לזה. התוכנית לא גורמת לאף אחד להיות נקי. זה שומר עלינו נקיים, אחרי שהתחלנו.
אני לא מכיר תוכנית מעוצבת לאנשים שמכורים לשליטה, אבל אולי עם נכונות וכנות אמיתית, אפשר להשתמש בכלים של ביל ווילסון לאלכוהול, בשביל מחלת השליטה. בדיוק כמו שאנחנו עשינו עם מין (SA).
למה אדם בוחר בסם רוחני אחד על פני אחר ? אני לא יודע. אבל הוא ואני זה שני דברים שונים, עם דמיון רחוק (מחלה רוחנית). ואני חושב ש HappyMan יסכים איתי.
אני חוזר לצעד 1, ומזכיר לעצמי שאני חסר אונים. ליד הסם שלי אני בדיוק כמוהו.
לא אתמקד מה עליו לעשות או מה יעזור לו. אני אתמקד בעצמי, ואתחזק מול מחלה אוניברסלית של חוסר אמונה, כניעה, וקבלה של הכוח העליון שלנו. כמו שאמר אחד הותיקים "אני רוצה לימצוא באלוקים מה שאני מוצא במין".
שניזכה.

אין שום דבר בעולם שיכול לגרום לקב"ה לאהוב אותי פחות

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89080

  • שמח בחלקו
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 69

ברשותכם, אנסה גם אני לתרום את חלקי.
כדאי לפרק את הנושא לכמה חלקים:

1.      האם הפושע התורן הוא מכור?

2.      האם נכון מוסרית לשפוט אדם מכור על פשעיו?

3.      כנ"ל לגבי פירומן, סאדיסט, פסיכופט וכדומה?

4.      האם התמכרות עלולה להביא אותי לכל מעשה נורא גם אם אין לי נטייה אליו?

5.      האם מכור עלול לחצות קווים אדומים כדי להשיג את חפצו?

התשובות שלי לעצמי הן:

1.      לא מכיר, לא יודע.

2.      זו בעיניי שאלה פילוסופית שקשורה לשאלה גדולה יותר של בחירה חופשית. בינתיים גדול עליי.

3.      כנ"ל.

4.      זו לענ"ד השאלה העיקרית שעולה כאן בשרשור.
אני חושב שהתהליך הוא כך: קודם יש לי משיכה (מולדת או נרכשת) למשהו. אח"כ עלולה להתפתח התמכרות שתהפוך זאת לדחף בלתי נשלט.

ההתמכרות לא יוצרת דחפים אלא רק מגבירה אותם. לכן אם אין לי שום משיכה לאלימות, אין לי חשש שההתמכרות תביא אותי לזה.
אין לי גם משיכה לסמים או אלכוהול ולכן אין לי חשש שהתמכרות לתאוה תביא אותי לשם.

(הסתייגות – אני עשוי להתוודע למשהו שלא הכרתי, להנות ממנו ולהתמכר. אם אשתמש בסמים אני עלול להימשך לזה ואז גם להיות בסיכון של התמכרות).

לכן, כדאי לנו לבחון את עצמנו. נראה לי שמי שמרגיש משיכה לאלימות בתאווה כדאי לו לטפל בזה ללא קשר להתמכרות לתאווה.

5.      נדמה לי שההתמכרות מגיעה רק במקום שיש התלבטות האם להשתמש.
כאשר אני מתלבט, ההתמכרות נכנסת לראש ומטה את הכף להשתמש. אם אני לא מתלבט ההתמכרות לא תיכנס לדיון, פשוט מפני שאין דיון.

לדוגמה, אין לי מאבק עם עצמי האם לצפות בתאווה דיגיטלית בשבת. לעומת זאת ביום חול יש ועוד איך מאבק וההתמכרות מפילה אותי.
הסיבה להבנתי היא ששבת זה טאבו בשבילי ואילו שמירת עינים וברית פחות.
כמו כן, אין לי מחשבה לגנוב כדי להשיג תאוה כי זה טאבו עבורי. לכן ההתמכרות לא רלוונטית שם.

עולם הערכים שלנו (הדתי, המוסרי והחברתי) עדיין משמעותי גם בהתמכרות.

אומנם, החיים הם דינמיים.  אני עלול במעלה החיים (או במורד החיים) לשנות את ההתייחסות שלי לערכים מסויימים וגם טאבו עלול להישבר. מרגע שמעשה מפסיק להיות טאבו, ההתלבטות כנראה תגיע ואז ההתמכרות תיכנס.

יה"ר שהשאלות תשארנה תאורטיות בלבד!

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89085

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4222
קראתי את שלושת עמודים מהנושא הזה, ואני רוצה להגיד שמגיע מדליה לכל חבר שנמצא בפורום, פתחנו נושא מאוד רגיש, והדו שיח הוא כל כך יפה עדין מבלי לרכל ולטחון סתם שטיות, הכול כל כך תועלתית, אני שמח להיות בפורום הזה.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89098

אין לי תגובה מלומדת לסיפור, כנראה אינני כל כך למדן, צריך לשנות את הכינוי [שסתם בא מגאוה].
אני עדיין מזועזע ממנו, פשוט מכיר אותו אישית, בלי לדעת פרטים רבים, למרות שעצוב מאד שקלטתי בטעות את שמו, עצם העובדה שמכור יכול להגיע לרמות כאלו, מחרידה אותי.
עיקר התסבוך שלי, שכשאשתי לא גומרת להזדעזע, [כדרכן של נשים כשרות, והיא באמת כשרה...]. אני מרגיש דפוק מבפנים, כי אני יודע, שבאיזשהו מקום בפנים, אני שייך לזה.
אולי זה נועד לנער אותנו, לאיפה אפשר להגיע, ושאף אחד לא יעבוד על עצמו, אם אתה מכור, הכל יתכן.
לפחות לעצמי הועלתי בכתיבה, מצטער על חוסר העריכה.
נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 8 חודשים על ידי האברך הלמדן.

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89101

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2907 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3484
Happy Man, מאוד התחברתי לדברים שכתבת (לא מבוררת לי דעתי בנושא. במובן מסוים, טוב שאדע שאני יכול להגיע לכל תחתית שהיא. במובן אחר, אולי טוב שלא אצור זהות ביני לבין מקרים קשים ממני שתגרום לי במקרה של נפילות לחצות ביתר קלות גבולות חדשים. בכל מקרה, מאוד נהניתי מהדברים ומבהירותם).

הייתי שמח לקרוא יותר דברים ממך...
 
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: המשגיח מירושלים לפני 5 שנים, 8 חודשים #89108

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865
א"ת לא הרגשתי צורך להגיב על הסיפור/להזדעזע . גם בגלל שכלום כבר לא מזעזע אותי(אולי הנפש שלי איבדה את האינסטינקטים הבריאים) וגם בגלל שהוא זה לא אני . לא מרגיש שהמעשה שלו פגע בי באיזושהיא צורה ולא מרגיש צורך להתנצל בשמו . 
אולי אני אגואיסט אבל במקרה הזה זה עדיף ככה..
זמן ליצירת דף: 0.86 שניות

Are you sure?

כן