בערך שלושה שבועות או חודש עברו מאז הנפילה האחרונה שלי. יותר נכון אחת לפני אחרונה. היום הייתה האחרונה.
לא יודע מה לכתוב. את האמת שיש לי הרבה מאוד מה לכתוב אבל אני פשוט לא יודע איך לכתוב.
איי איי איי ריבונו של עולם, מה אעשה עם עצמי..
אני כל כך אוהב נשים, אני חומד נשים. זה התענוג שלי, זה השמחה שלי. אני רודף אחרי נשים כי הם התשוקה שלי.
אם רק היה אפשר ללחוץ על כפתור שיטהר אותי מכל טומאותי, ימחוק לי את כל הזכרונות הנוראים מהראש, ויחזיר אותי בתשובה שלמה. את האמת שזה אפשרי, רק שזה לא בלחיצת כפתור. זה עבודה רצינית ומתמדת, קשה מאוד. אבל זה אפשרי. זה לגמרי אפשרי. בעז"ה, מקווה שנזכה כולנו כבר לגאולת הנפש ולגאולה הכללית במהרה במהרה במהרה.
התאווה הורסת לי הכל. ה-כ-ל. אני מאבד הכל, מא' עד ת'.
אבל העיקר שניהיה כולנו מאוחדים ונחזק ונתמוך אחד בשני והכי הכי חשוב שתיהיה בינינו אחדות ושיהיה בינינו שלום -
"...גדול השלום שאפילו ישראל עובדים עבודה זרה, אבל שלום ביניהם, אומר הקב"ה איני יכול לפגוע בהם...".
העיקר לדעת שזה אפשרי. עם קצת כוח רצון ומספיק התאמצות, אפשר לצאת מזה, בחסדי ה'.

אחי יקירי !
חזק ואמץ תמשיך .. אתה עולה על דרך המלך
זה רק היה מכשול קטן בדרך
תחשוב לעצמך , אתה יודע מה זה אומר להיות נקי חודש ?
אתה פשוט גיבור !!!.
וכמו שאתה כתבת
"עם קצת כוח רצון ומספיק התאמצות, אפשר לצאת מזה, בחסדי ה' "

אוהבים אותך!

מזדהה מאוד עם הכאב שלך..

מייחל ליום שאדע כיצד לחיות עם התאווה.

מתפלל להתקדם בצעדים..

המון הצלחה!