שלום לכולם,
שני דברים:
א. - האם זה בסדר שאני כותב הרבה יחסית באתר ופותח נושאים או שאולי אני קצת "חופר"...?
ב. - עכשיו השתמשתי שוב. אתמול בלילה זה התחיל עכשיו זה קרה שוב.
את האמת, אני ממש לא יודע מה אני אמור לעשות ויש לי בעיה גדולה מאוד מאוד - אני חושב שאין לי רצון לצאת מהתאווה ולעשות הכל בשביל להצליח להתגבר וזה נורא כואב.
אבל בעצם, הגיוני מאוד מאוד שזה שקרי לחלוטין. שהיצר הרע גורם לי לחשוב כמה אני אוהב את התאווה, ואני מאמין לו, כי אני באמת אוהב אותה.
אבל עדיין, איך משיגים כוח רצון חזק? האם גם אתם מרגישים שאין לכם רצון?
אני בכלל לא יודע אם אני רוצה להפסיק!
אבל להגיד לי "טוב, תשמע, אם אתה באמת מרגיש שאתה לא רוצה להפסיק אז אין לך מה לחפש פה יותר (בפורום)"
אבל זה ממש ממש לא נכון!
אני אולי לא רוצה מספיק, אבל אני רוצה לרצות. ושוב, זה כואב. הלוואי והיה לי רצון חזק ותקיף לעשות הכל בשביל לצאת מהתאווה, והלוואי והייתי מבין כמה היא עושה רק רע. אבל אני לא רוצה להמשיך ככה 
אני יכול להתדרדר לשאול תחתיות ח"ו, ואני רוצה להציל את עצמי מהר לפני שזה יתחיל להחמיר!
אבל כשאין רצון ממש, זה קשה.
אוי אוי אוי.. אני מקנא בכם על הרצון שיש לכם לצאת ועל הצעדים שאתה מוכנים לעשות בשביל להתגבר על התאווה.
תעזרו לי 

גם אני מצטרף לשאלה. 
איבדתי את הרצון להפסיק עם התאווה, כל היום אני תוהה למה בכלל רציתי אי פעם להפסיק? 

(הסיבה היחידה שעולה לי בראש, היא בשביל שאשתי לעתיד לא תפגע מזה, 
אז אולי בכלל אני לא אתחתן?) 

כרגע ממש על סף נפילה. 

יש לנו ניסיון גדול מאוד שהקב"ה מנסה אותנו, שהוא כביכול לוקח לנו את הרצון להפסיק ובודק האם גם שם אנחנו נאמנים ועושים אך ורק כפי רצונו יתברך באמת או שמתייאשים ח"ו בגלל שאין לנו ממש רצון להפסיק.
חייבים להחזיק חזק חזק!
חייבים להיות נאמנים לבורא ולדעת שאנחנו עושים את זה כי הוא ציווה וכי זה רצונו, והוא ציווה את זה בוודאי לטובתנו, ובאמת זה ניסיון גדול כי לכאורה זהו אין יותר רצון להפסיק אז למה להפסיק? ואז מגיע היאוש.
אבל זה יצר הרע גמור. חייבים לעמוד בניסיון הזה חזק חזק עם כל הכוח ולא ליפול.
תחזיק חזק אחי, מאמין בך.

לא יאומן איך כמה מילים טובות ממך נותנות כח. 
כאילו מה כבר אמרת? "מאמין בך"? 
הרבה כח זה נותן לי, תודה רבה! 

מתפלל בעז"ה להישאר נקי רק עד התפילה מחר בבוקר!

מכיר את התחושה.

עצה שאני נותן כרגע לעצמי:

קח דף ועט, שב במקום שקט ותחשוב ביישוב הדעת על כל הדברים השליליים שהתאווה וההתמכרות אליה גורמת לך ותרשום.

אצלי זה הרס רוחני, עבירה, טומאה, אובדן שליטה, כעס, ריקנות, שנאה עצמית, מחשבות מציקות כל היום, יחס בזוי לאנשים, בזבוז זמן ענק, עייפות, מכפיל את התאווה -משביעו רעב, מסירת ההגה על החיים שלי לכח הרסני, צביעות, סתירה פנימית, פוגע בתחושת האמונה, ועוד



עכשיו קח פתק נוסף ותרשום את כל הדברים החיוביים שתרויח כשתתנקה מהתאווה

אצלי זה שפיות, חיבור לאלוקים, מצווה שאין לתאר את עוצמתה, טהרה, חיבור אל עצמי, שלווה יחסית, יחס לבבי יותר לאנשים, שינוי הנתיבים ההתמכרותיים במוח, אמת עם עצמי, סיפוק, ועוד

ב"ה

אתם פשוט צדיקים, איזה כיף לקרוא את הדברים שאתם כותבים, זה ממש מחזק, תודה.

בשביל מכור כמוני הדרך היחידה לנצח במלחמה הזו היא להרים ידיים, להיכנע.
רק כאשר נכנעתי, הודתי שזה גדול עלי, אני חסר אונים מול התאווה, יכולתי לפנות לאלוקים ולבקש ממנו עזרה.
ומה? לא ביקשתי מאלוקים שיקח את זה ממני אלפי פעמים? בוודאי שביקשתי! אבל היו לי שתי בעיות בבקשות שלי:
א. אומנם ביקשתי יפה ובנימוס אך זה היה כמו שבוס חביב מבקש מהמזכירה שלו להכין לו קפה, יש מצב שהיא יכולה לסרב? וודאי שלא. כך חשבתי על אלוקים, כלומר עלי, אני חשבתי שאני אלוקים וחשבתי שאלוקים עובד בשבילי. חשבתי שהוא חייב לקחת ממני את התאווה כי ביקשתי ובעצם ניסיתי לשלוט בעצמי על המציאות.
ב. ביקשתי שאלוקים יקח את זה ממני. שיתקן לי את הדפאק בייצור שהוא גרם לי במוח. לא העליתי בדעתי שיש פעולות שאני חייב וצריך לעשות לשם כך.

הכניעה עזרה לי במישורים אלו, חזרתי לאלוקים כנוע, הוא לא חייב לי שום דבר, כל מה שהוא נתן לי, וכן, זה כולל את ההתמכרות לתאווה זה בדיוק מה שהנשמה שלי צריכה וזה מה שהכי טוב לי. החלטתי למסור את את חיי אליו והנס החל.

יום מחלים לכולם!

וואו אתם מדהימים תודה רבה לכם. "החסוי" - זה רעיון ממש נפלא יישר כוח. זה נותן מבט אמיתי על המציאות וכשאתה רואה כמה רע זה גורם וכמה טוב זה להתנקות מהתאווה - ישר אתה מבין כמה זה חשוב וכמה שצריך להשקיע את כל הכוח בלהתנקות. "אוויר פסגות" - מאוד אהבתי את ההבנה שלך. אנחנו צריכים להבין כולנו שאין לנו כוח להתמודד עם זה לבד. אנחנו חייבים את ה'. אלמלא הקב"ה עוזרו - אינו יכול לו. חזקו ואמצו כולכם ומאחל לכולנו עוד יום נקי.

שלום נחמם היקר!

מזדהה מאוד עם ההרגשה מכיר אותה מאוד.. אחד החברים סיפר פעם שהמחלה שלי היא שכחה.. אני לא מסוגל לזכור כמה סבל יש שאני משומש..

אני אומר כמה דברים אך הם באים ממכור אז תקח מה שמרגיש לך שייך..

אני לא יכול להתגבר ניסיתי מספיק פעמיםובמשך הרבה זמן ואיכשהו תמיד הפסדתי אז להילחם אני לא יכול אלא יותר להיכנע על ידי פעולות עד שהגל יעבןר..

אאצלי לא ההיצר או משהו בסגנון אומר לי שהתאווה זה משהו טוב אלא אני הוא זה אומר את זה ומאמין שאני מאוד אוהב את התאווה..
הרי זה די פשוט אני לא יכול להסתדר עם החיים וללכת אני צריך אחד מז2 דברים או להתעמת עם המציאות ולנסות לסדר דברים ולקבל את מה שלא מצליח או לקחת סמים ופשוט לגרום שהכל יראה ורוד אז פתרון כזה נחמד אאיך אני לא יאהב אותו..

כאשר אני מגיע למצב דשלך אני עושה יותר פעולות החלמה ועל ידי חברים אני נזכר שיום נקי זו המשימה החשובה ביותר בחיי..

בהצלחה!!

כאן למקרה שצריך. .

נחמן נתן,
ניצחתי ואנצח,
גמרתי ואגמור,

תגידו 40 פעמים ביום עד פורים "הציליני מקליפת המן עמלק, וקדשיני בקדושת מרדכי ואסתר"
ותנצלו מהיצר הרע, ולא תצטרכו כלום.

אשריכם שאתם יכולים להחלים לבד,

אני מכור ולא יכול לבד בלי קבוצות צעדים סםונסר וחברים

אוהב אותכם...

אוויר פסגות, קדימה הלאה, חוסידל

כוונתי שלפני החלמה וצעדים צריך לרצות להחלים.

שלום החסוי!

אתה בטוח שאתה פונה אלי?

לא הבנתי את הדברים..

אני כתבתי לנתן..

המון בהצלחה!

כאן למקרה ששצריך. .