תודה 'אהבת חסד' היקר

נהניתי מאד מדבריך, יישר כוחך על ההשקעה!

אחח.. הדימיון הדימיון.. אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו.. 

אביא מר' ישראל סלנטר ב'אגרת המוסר':
"האדם חפשי בדמיונו, ואסור במושכלו; 
דמיונו מוליכו שובב בדרך לב רצונו, 
בל יחת מעתיד הודאי, 
עת יפקד ה' על כל מפעליו ובשפטים קשים יוסר...

אוי לדמיון, אויב הרע הלזה! 
מידינו הוא, בכוחנו להרחיקו, 
בתתנו אזן קשבת אל השכל, 
להשכיל על דבר אמת, לחשב שכר עבירה נגד הפסדה. 
ומה נעשה? הדמיון נחל שוטף, והשכל יטבע 
אם לא נוליכנו באניה, היא רגשת הנפש וסערת הרוח".

'רגשת הנפש' - זה החיבור הריגשי להחלמה,
שמגיע ע"י מעשיי החלמה,
ע"י נתינה ללא צייפיה לתמורה מההחלמה..
כך אני מחזק את הקשר הריגשי להחלמה,
וממילא את האפשרות ללכת אחרי השכל שאומר לי שאין לי מה למצוא בתאווה.

לגבי 'סערת הרוח' אני לא מכיר כ"כ את התחום. ולא יודע איך לעורר את זה מעצמי,
זה קורה לי לבד בדר"כ כשאני נתקף בעצבים על הילדים.. ה' יושיעני בחסדו גם מזה.

תודה על הפוסט המושקע הוספת לי החלמה בחיים.

יום טוב ובהצלחה בהתמודדות מול הגלים שכתבת שאתה מתמודד מולם,
אני משתדל לפנות לאדון הרוחות שעשה אותם בכניעה ובקשת עזרה.
מתפלל אליו שתמצא אותו בעזרך בכל אשר תפנה
יום שמח ומחלים 

 

תודה רבה! חיזקת אותי!

לרגעים יוצא לי לחשוב שאני רק חופר לכולם, אבל אז באים אנשים כמוך ומראים לי שאולי בכ"ז יש משהו...

קטע מדהים בעיני שקראתי היום
בנושא האמונה והרגש.


"האמונה אינה לא שכל ולא רגש,
האמונה היא 'חוש' הרבה יותר עמוק בנפש.
האמונה היא קולה של הנשמה.

כשלא משחיתים את טבע הנשמה,
היא מגיע לבדה אל הכל.
היא מכירה את אלוקים ואת העולם מעצמה.

רק כאשר הנשמה נחלשת,
אז היא זקוקה לתמיכה ולשכנוע
של השכל והרגש.

אבל תמיד צריך לזכור,
שהשכל והרגש
הם משרתי האמונה,
שהם רק עוזרים לה להתעורר,
ואז היא כבר אינה זקוקה להם".

(הרב קוק זצ"ל - מאמרי הראיה, 'האמונה')