קראתי השבת מאמר במרוה לצמא נגד החוסר אונים של תוכניות מסוימות וזה נגד היהדות,
ולפי השקפתינו יש בחירה לטוב או לרע,

רציתי להתקשר הערב לכותב המאמר ולספר לו את הסיפור שלי, ושניסיתי את כל השיטות ביהדות במוסר והלכה וזה לא הביא לי אפילו יום נקי אחד, וכאן בזכות התוכנית ושהבנתי שאני חסר אונים מול המחלה אני כבר נקי 276 ימים,

מה אתם אומרים ? להתקשר?

זה נראה לי מגיע מהמחלה

אם כבר העלית את הנושא, אשמח לתשובה מסודרת בנוגע לשאלה הזאת...
אולי פשוט חולה יוצא מההגדרות האלו וזו התשובה?

לפי הרב דסלר בקונטרס הבחירה, בחירה חופשית היא לא רחבה בכל נקודה.
בכל נקודה ונושא יש לך בחירה לעלות מדריגה או לרדת מדריגה.
למעשה לפי זה אנו חסרי אונים מול מדריגות שלמעלה מאיתנו בכמה שלבים.
חוץ מזה אנחנו מדברים על מחלה -התמכרות.

'החסוי' - צודק לגמרי, צריך באמת להבין למה המאמר התכוון.

כל אחד באמת צריך לבדוק בעצמו מהי נקודת הבחירה שלו ואלו דברים הם מחוץ לבחירה שלו.
אנחנו כמכורים הגענו להכרה שתאווה היא מחוץ לבחירה שלנו. 
בשבילי זו האמת - גם ע"פ רבותינו.

תודה למגיבים,
אני גם מרגיש שבנוגע לתאווה אני חסר אונים כי אין לי בחירה,

אבל...

במאמר הוא מביא גם את דברי הרב הוטנר בעל פחד יצחק "שהמבט אחורנית היא כפירה - וגם שהכפירה בעיקבתא דמשיחא תהיה הכפירה בבחירה" הוא גם מביא את הרב וולבא נגד המושג חוסר אונים,,

חשבתי אולי שקשה מאוד לאנשים שאינם מכורים להבין את המושג מכור.

ובנוגע להתקפות נגד "חוכמות הגויים" גם הכדורים שדוחפים לבחורים בחוגים שונים יצרו גויים..

שאל את הספונסר...

חוסר אונים לא נוגד את היהדות.
חוסר אונים נוגד את הכפירה של "כוחי ועוצם ידי" ושל "אני ואפסי עוד" ושל "אנא אמלוך".

אנשים שנמצאים מחוץ לתכנית מתקשים להבין את המורכבות שלה.

דוגמא אחת קטנה (שגם קשורה למה שכתבת שהובא במאמר): מי שלא הבין את עקרונות התכנית (חשוב לציין: כפי שאני מבין אותה), חושב שהיא אומרת שאין לי בחירה חופשית, בעוד ההיפך הגמור הוא הנכון (ואם למישהו זה ממש חשוב, אביא בע"ה ציטוטים מספרות התכנית התומכים בכך).

לפני התכנית, לא הייתה לי בחירה, כי הקב"ה לא היה בתמונה, ו"אם אין הקב"ה עוזרו, אין יכול לו", אז אני בטוח לא יכול לו ונופל בסוף. אבל אחרי שאני בתכנית, לראשונה מזה עשרים שנה, מאז שהקב"ה בתמונה, יש לי את החופש לבחור לא להשתמש, לא להתאוות, ובחסד אלוקים אני בוחר בכך למעלה משנתיים.

באופן כללי, יש הרבה אנשים שמפחדים מכל מה שלא מוכר להם, והם נלחמים בכך מלחמת חורמה בלי לבדוק לעומק במה מדובר. כמעט כל אחד מגדולי ישראל שחידש דבר משמעותי עבר דברים כאלה (ידעתם למשל שיש חרם של רבנים גדולים בזמן הרמח"ל על מי שיעיז ללמוד בספריו? ומי לא לומד היום "מסילת ישרים"?).

גם אם תספר להם שיש אדמו"רים בתכנית (ויש כאלה...), הם יאמרו שהם רשעים וכופרים, כפי שאמרו רבנים מתנגדי התכנית על רבנים שכל העומד במחיצתם מרגיש בחוש את החיבור הכנה שלהם לריבון העולמים.

כל מי שהתחיל לעבוד ברצינות את תכנית הצעדים רואה בחוש, שלראשונה מתאפשר לו לקיים באמת את היסודות שלמד בספרי המוסר והחסידות ומעולם לא הצליח לממש. זו פשוט זכות להיות בתכנית כזו. למי בדורנו יש זמן לעשות חשבון נפש אמיתי ונוקב באופן יומיומי? מי בדורנו מנסה בכל צעד ושעל לראות מה ה' רוצה ממנו? למי שנמצא בתכנית זה ממש א"ב.

צר לי על אותם אלה, שבעקבות השפעת דברי תלמידי חכמים שאינם מבינים לנפשם, נאלצים להמשיך ליפול ולסבול, מכיוון ש-12 הצעדים הם "ייהרג ואל יעבור". נראה לי שמישהו כאן קצת נסחף.

וכפי שכתב יפה אחד החברים כאן בתגובה לכתבה שהתפרסמה אודות חילוקי דעות בין רבנים ביחס לצעדים:

"הרעיון הוא פשוט בתכלית... נעבור על הרעיונות עצמם, ונבדוק אותם אחד לאחד באמצעות שאלה פשוטה: האם הם... רעיונות יהודיים...? המשימה קלה, כיוון שמדובר בסך הכל בשנים עשר רעיונות...

כאשר נעבור בצורה זו על הצעדים, נצטרך להחליט האם הרעיונות הפשוטים של מסירת החיים לאלוקים (צעדים 1-3), עריכת חשבון נפש (צעדים 4 ו-10), "עשה לך רב" (צעד 5), תפילה לאלוקים (צעדים 6, 7 ו-11), בקשת מחילה ממי שפגענו בו (צעדים 8 ו-9), ועזרה לזולת (צעד 12) הם רעיונות יהודיים...

אם הם רעיונות יהודיים - התוכנית היא... יהודית... אם הרעיונות הללו הם נוצריים, אזי מן הראוי שכולנו נפסיק לקיים אותם. גם מי שאינו משתתף בתכנית הצעדים.

 

אני חושב שהתשובה מאד פשוטה, שודאי יש לכל אחד בחירה, ומתוך בחירה החלטנו שאנו חסרי אונים מול התאוה כדי שנוכל באמת להתגבר עליה.

וביתר ביאור: אם יבוא אדם ויאמר אני חסר אונים ולכן אני מרשה לעצמי לעשות כל מה שליבי חפץ {או לא חפץ}, ודאי שזה נוגד את התוה"ק, אבל כשאדם בא ואומר אני מנסה להתמודד מול התאוה, והדרך שמועילה לי להתמודד, זו בחירתי בהכרה שאני חסר אונים מולה, ואילולי הקב"ה עוזרי אינני יכול לו, אז זה לא נגד המושג בחירה, להיפך, אני משתמש בזכות הבחירה.

זה קשור לשרשור אז אני מצרף לכאן.

אתמול הייתי בירושלים, וראיתי פאשקעווילים בנושא הניסיון הרפורמי לנגוס בכותל המערבי.

מה שמאוד תפס אותי היה, שנאמר במודעה כי הרב קנייבסקי אמר לעשות מה שיגיד הרב נבנצל, והרב נבנצל אמר להילחם בצורה בלתי מתפשרת ובכל הכוח (לא זוכר בדיוק את הניסוח).

למשך כמה שניות לא הבנתי את הניסוח המוזר, ואז ירד האסימון: הרב נבנצל הוא רב העיר העתיקה, ומכיוון שכך, מבחינת הרב קנייבסקי, הוא ה"מרא דאתרא" ובר הסמכא בנושא. ולכן, על אף שמדובר בנושא גדול וחשוב כמו הכותל המערבי, ועל אף שהרב קנייבסקי הינו מגדולי הדור ובעל השפעה רבה, הוא מבטל את דעתו לגמרי בפני דעת הרב נבנצל ואף תומך בה מראש.

דבר דומה ניתן למצוא בהסכמת הרב בנציון אבא שאול לספרו של הרב ויא אודות בדיקת מזון מחרקים. שם הוא אומר שהרב ויא בדק ברצינות רבה את הנושא ולכן יש לסמוך על דבריו. 

מן הראוי ללמוד ענווה מאותם גדולים, ולהניח את ההכרעה בשאלות בנושא ההתמכרות לתאווה לברי סמכא שבדקו את הנושא לעומקו. אותם רבים שבדקו במשך תקופה ארוכה ומשמעותית את תכנית הצעדים, תומכים בהם בצורה נלהבת. איני מכיר אף רב או תלמיד חכם אחד שבדק את הנושא בצורה יסודית ומתנגד.

יתירה מזו, במידה מסוים ניתן לומר כי רבים מהחברים בתוכנית אינם מכירים אותה לעומקה, ואולי אף רובם. רק מי שאכן מתרגל אותה בפועל מבין למה הכוונה. זו תכנית שמבינים רק כשעושים אותה, וכמו הווארט שהבאתי כאן מספר פעמים בשם הרב לופיאן: נאמר במשנה "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן ובתורה אתה עמל אם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה". ונשאלת השאלה: האמנם? אשריך בעולם הזה? בתנאים כאלה? מילא בעולם הבא... משיב הרב לופיאן: דווקא אם אתה עושה כן אשריך, אבל אם אתה לא עושה כן - עזוב, לא תבין.

תודה חוסידל על הכנות, ועל ההחלמה שבשאלה.
אני הייתי על המקום מרים טלפון ו,,,,נעצור כאן.

למעשה זוהי בעיקר שאלה פילוסופית ולכל מי שצועד ברור שאין בזה בעיה [אם ישנם בעיות מסויימות גם להם יש תשובות ברורות כגון חולי וכו'] וזה לא סותר שום ערך עליו גדלנו כל ימינו וחוץ מחיבור כנה לקב"ה, אין בזה שום פסול.

נ.ב.
על קטע מצוטט זה אני מעדיף לא להגיב,,,,  "ובנוגע להתקפות נגד "חוכמות הגויים" גם הכדורים שדוחפים לבחורים בחוגים שונים יצרו גויים.."

אוהב

הוי אריאל,

להגיד שאתה מעדיף לא להגיב על קטע מסוים זה גם סוג של תגובה. אבק תגובה.
כמו (להבדיל) שלהגיד שאתה לא רוצה לדבר על פלוני זה "אבק לשון הרע"...

אוהבים!

נראה לי אבל שהבנתי את הרמז בדבריך...

מאמר מנומק היטב מתרוצץ בראשי ומשתוקק לראות אור עולם
ובו יבואר מדוע לא רק שחוסר אונים אמיתי לא רק שאינו נוגד את היהדות אלא שהוא הוא היהדות הצרופה,
אבל בשבילי הדברים צריכים להשאר פשוטים .
לכן רק אומר שלאונן יותר נוגד את היהדות ויש אפי' מי שטוען שזה הדבר החמורו העיקרי ביהדות ,
ושבלי טהרה אין יהדות וכו' וכו'
אז אני תפילה לעוד יום בלי אוננות.
בברכה
מוטי

האם "חוסר אונים" נוגד את התורה?
תלוי איזה פרשנות נותנים לביטוי הזה.
עבורי, חוסר אונים פירושו שאני לא יכול להסתדר לבד ואני זקוק לעזרה.
את העזרה הזאת מצאתי כאן בשמור עיניך ואח"כ בטיפול מקצועי.
מישהו יכול להגיד שזה מנוגד ליהדות?

כן. אין כמעט דבר בעולם שאין אנשים שאומרים אותו.
ואין כמעט משהו שאין מישהו שאומר שהוא מנוגד ליהדות.
אבל זה שמישהו אומר שמשהו מנוגד ליהדות, לא אומר שהוא צודק...

עבורי יש תשובה פשוטה לשאלה הזו: התכנית מאפשרת לי הרבה יותר בחירה חופשית מאשר בלעדיה. אגב, לא רק ביחס לתאווה, אלא ביחס להרבה מאוד דברים בחיים. השדים הפנימיים שלי פחות שולטים בי. אז מה עדיף, להאמין שיש בחירה חופשית, או לפעול מתוך בחירה חופשית?
אגב, לפני זמן מה נתקלתי במאמר ארוך ומפורט שמסביר סעיף אחרי סעיף, עם ציטוטים והוכחות, איך התכנית היא כפירה גמורה... בנצרות. ונתקלתי גם ב-12 צעדים בניסוח אלטרנטיבי כך שיתאימו לעיקרי האמונה ב...איסלם.
כך שאני מבין שבכל מקום יש אנשים שהתכנית מאיימת עליהם. ולא צריך להתרגש מזה.