ברוכים הבאים, אורח

(לא) פשוט להקיא...
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: (לא) פשוט להקיא... 743 צפיות

(לא) פשוט להקיא... לפני 8 שנים, 1 חודש #84018

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
הוא אלרגי לבוטנים, אבל חולה על "במבה" (איכשהו, הוא גם חולה מזה, וגם חולה על זה...). בדרך כלל, הוא מקפיד לוותר על התענוג, הרעיל בשבילו. אבל היום זה קרה. שקית במבה פתוחה לרווחה הצליחה לצוד את מבטו. ולא רק את מבטו, אלא גם את מבט לשונו, חיכו וקיבתו. בטרם הבין מה בדיוק מתרחש, שלוש חתיכות "במבה", לעוסות היטב, כבר מצאו את דרכן במורד הוושט, בואכה קיבתו.

בחסד אלוקים הוא התעשת, והסיט את מבטיו וידיו מן השקית. "מה עושים עכשיו? הרי זה רעל בשבילי! תוך כמה דקות אני מת! לא בטוח שעוד אספיק להגיע לבית החולים...". הוא שלף מכיסו בידיים רועדות את המכשיר הנייד, וחייג כאחוז טירוף. "הלו? דוקטור? אכלתי קצת בוטנים... אני מתחיל להרגיש כבר את הרעילות. מה אני עושה עכשיו? מה? מה אתה אומר? להקיא?!"

זה לא ממש התחשק לו (בכל אופן, הרבה פחות מאשר לסיים את שקית הבמבה שנותרה מיותמת על השולחן, שולחת חיוכים צהובים קורצים). אבל הוא הבין שאם חפץ חיים הוא – זה מה שעליו לעשות. הוא שלח את אצבעו בחוסר רצון ללוע הארי, ללועו הוא, והקיא את תכולת קיבתו. ריח לא נעים (בלשון המעטה) אמנם התפשט באוויר, אך השחרור וההקלה שנלוו אליו היו חזקים ומשמעותיים לאין ערוך.

***

קיים הבדל בין המכור לאלכוהול למכור לתאווה. בעוד צריכת הסם של המכור לאלכוהול מצריכה כוסית משקה פיזית בכדי להפעיל את "תנועת המחזור הנורא" (הספר הגדול, עמ' 23), למכור לתאווה די בכוסית משקה ויזואלי, או פנטסטי. די במבט או מחשבה של תאווה, כדי להצית את אש הכיליון. אני יכול "למזוג כוסית" בתוך הראש שלי. אפילו חבית...

מן ההיבט הזה, ההתמודדות עם התאווה הרבה יותר מורכבת. מה אעשה אם נתקלתי במושא תאווה, ש"תפס" אותי עוד לפני שאני עצמי תפסתי מה קורה כאן? כיצד לנהוג במקרה של מחשבה סוחפת שפועלת מהר יותר מאשר הזיכרון העמום אודות המקום החשוך שממנו באתי וכמה שסבלתי שם?מה שעליי לעשות הוא פשוט - להקיא. כמובן, לכתחילה, אסור לי לצרוך תאווה בשום מינון שהוא. זה רעל בשבילי. אבל גם אם כבר לגמתי לגימה קטנה, ואני מתחיל להרגיש את הרעילות המפעפעת – עדיין יש מה לעשות - יש להקיא.

כיצד מקיאין? היכי דמי אַפִּקְטְוִיזִין דתאווה? ("אפיקטויזין" הוא סם הקאה, המוזכר במסכת שבת קמז,א)

כשאני מוציא את זה החוצה, כשאני "מביא את זה לאור", כשאני מספר את זה לחברים – אז אני "מקיא" את זה. אז אני משתחרר ומרגיש הקלה. זה כבר לא בתוכי. זה כבר לא תקוע בתוך הקישקעס שלי. זה יצא, זה עזב אותי. זה מצא מפלט ממני, והכי חשוב: אני מצאתי מפלט ממנו...

אז נכון, מאחר ומדובר ב"מחלה לא נעימה למראה" (12 ו-12 עמ' 33), זה בהחלט יכול להיות מלווה בהרבה ריח לא נעים... ("אני? לי יש מחשבות כאלה? עשיתי את זה?"). מסתבר שיהיה לי יותר נוח (בטווח הקצר) לטייח את זה (אגב, גם כשאני כבר מספר, אני עדיין יכול לטייח והרבה...). אבל להישאר עם זה בפנים זה רעל בשבילי, וזו הדרך היחידה שאני מכיר להוציא את זה ישר החוצה, בכזו פשטות ומהירות (כעשרים שנה חיפשתי בנרות דרך אחרת, אך ללא הצלחה...). 

***

שיחה עם ספונסי יקר ואהוב, ששמע את רוח הפוסט הזה בטרם נוצר בבטן המחשב, ובטרם קרם עור וגידים בנפלאות המקלדת, הולידה נקודה חשובה נוספת:

כשאני משתף, אני צריך לוודא שאני באמת מקיא, ולא מעלה גרה... זה אולי נשמע דומה, אבל הבדל שמיים של החלמה ושאול של מחלה יש ביניהם.  צריך תבונה רבה להבחין בין השניים. 

כאשר אני משתף בדברים מתוך מצוקה וכאב, מתוך גישה של כניעה, אני אכן "מקיא" אותם ומשלח אותם ממני. אך כאשר אני חולק בצבעוניות את החוויות המיניות שלי, ובעת ובעונה אחת חי אותן שוב, אני כנראה רק "מעלה גרה", ובכך רק מחדיר עמוק יותר אל תוכי את הרעל, המתוק רגעית.

כמו במחלה, כך גם בהחלמה: זה פחות מה אתה עושה, ויותר איך אתה עושה.

***

"הוא שלח את אצבעו בחוסר רצון (ובחוסר אונים ) למקשי מכשיר הטלפון..."
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי טהרני.

תגובה: (לא) פשוט להקיא... לפני 8 שנים, 1 חודש #84020

תודה רבה
אהבתי את ההמשלה למעלה גרה ומקיא
המזל של האלרגי לבוטנים הוא שהוא כנראה לא מספר לעצמו שהוא לא סובל או שהפעם זה יהיה אחרת...

תגובה: (לא) פשוט להקיא... לפני 8 שנים, 1 חודש #84042

  • חסר אונים
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אבאל'ה, אני אסיר תודה!
  • הודעות: 2404
תודה רבה.
אהבתי גם אני מאוד את המשל למעלה גרה. זה תפס אותי. זה כל כך אמת.
לפעמים כשאני משתף אני שם לב שאני פשוט חווה שוב את אותה חוויה (זה בא יותר כששומעים שיתוף מאחרים, אז הרבה יותר קל לזהות מתי זו "הקאה" ומתי הוא סתם "מעלה גרה")
מקסים.
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום,
לב מבין ואוזן שומעת,
הן על כפיך נשאתני הלום".

תגובה: (לא) פשוט להקיא... לפני 8 שנים, 1 חודש #84043

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
מעניינות התוכניות של אלוקים. דווקא הרעיון של הספונסי הכי תפס אתכם... איזו מכה לאגו!
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: (לא) פשוט להקיא... לפני 8 שנים, 1 חודש #84059

תודה רבה טהרני !

אני דווקא יעלה לך את האגו כי התחברתי יותר לקטע הראשון:),,

אבל ההבדל הכה ברור בינינו הוא שהאלרגי לבוטנים, לא ינסה שוב את מזלו אחרי הקאה כזו ובפרט אם אולץ להתאשפז או אחרי שהיה כבר קרוב לקבר, במשפחתי יש אחד שאלרגי לגלוטן ואני ממש נוכח בזה ובהבדל הכל כך פשוט שלא מכניסים כלום לפה לפני שעוברים על כל התכולה, מה שאין כן לי-לנו יש גם את החלק האובססיבי שגורר אותי לשם שוב ושוב ושוב ללא כל סיבה הנראית לעין. למה? ככה! [ ועיין עוד בחידושי ר' נתן במתנה,,].

עכ"פ מאוד נהנתי.
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!

תגובה: (לא) פשוט להקיא... לפני 3 שנים #134545

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

אהבתי מקפיץ

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 1.06 שניות

Are you sure?

כן