ברגע שאני מאונן וגומר.... השכל חוזר אלי.. ואני לא מבין בכלל איך רציתי דבר כזה... אחרי שאני גומר... אני לא מבין איך הייתי צריך את זה בכלל.... אבל אני לא יכול לאונן..... אחרי שכבר ניקיתי את החדר... והחלפתי מצעים ושמתי את כל הבגדים בכביסה...

אם רק הייתי יכול לאונן כדי שעכשיו אני לא אלך אליה... וכל פעם שאני מרגיש את זה אני יאונן יגמור ואז זה ימנע ממני ללכת ולבזבז כסף... אבל גם לאונן אני לא יכול

כל הכבוד שלא הלכת.
מדהיםםםםםםם
מייחל איתך שתמצא את הדרך
אוהבים

משיכות ופנטזיות משתנות עם הזמן בצורה מדהימה.
פעם הייתה לי משיכה להיות נשלט, ועכשיו זה בכלל לא משפיע עלי.

היו לי כמה שנים נקיות וטהורות, ובשנה האחרונה נפלתי כמה פעמים, וברוך השם שוב התחלתי להתנקות.
כל כישלון הופך להצלחה עם לומדים ממנו.
כשתתבונן ותנתח את הגורמים לכך שלא השלמת 90 יום ושוב נפלת, ובעיקר - כשתשתמש בתובנות האלו כדי לבנות את עצמך מחדש, הכישלונות שבעבר יהיו חלק מסיפור ההצלחה שלך בעתיד.

הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ מקצועי בקשר לחרדות.

הפרעת אישיות גבולית.
פעם הפרעות הנפש היו מתחלקות ל-2 קטגוריות.
1. פסיכוזה= קבוצת הפרעות שמקורן איבוד קשר עם המציאות (סכיזופרניה, מאניה, פיצול אישיות וכו)
2. נוירוזה= קבוצת הפרעות שהקשר למציאות נשמר, בקבוצה זאת נכללים בעיות כמו חרדות שונות ודכאון.

הגבוליות בהפרעת אישיות גבולית, זה שהיא על הגבול בין נוירוזה לפסיכוזה.

וככה בדיוק אני מרגיש. אני כל הזמן על התפר הזה בין משוגע לשפוי.
אני חולה נפש, אחרי 28 שנים- אני לומד לקבל את זה- למרות שכל מי שמכיר אותי מבחוץ יגיד לכם אני הבנאדם הכי שפוי, אינטלגנט, כשרוני וכו'- זה בדיוק הגבוליות !

הפורום הזה הוא לא המקום בשבילי, ברור שזה הרבה הרבה יותר מהתמכרות למין. אך אני כל כך בודד בחיים האלה- אז אני כותב פה... כי זה בלתי אפשרי להיות לבד.....

ערכתי. כי אי אפשר לכתוב פה ככה!

עברתי כל גבול וכל טאבו.
היום בעבודה... באמצע העבודה... צפיתי מהמחשב של העבודה בפורנו ובעוד דברים... חיי נהרסים.. ואין לי שליטה על כך....

אני מצטער אם פגעתי במישהו.
אני מצטער אם אני פרוץ גבולות.
אני מצטער אם אני מתנהג "כמו" משוגע.

לא הייתה לי ברירה. הייתי חייב לפתוח פורנו ולאונן 5-6 פעמיים.
אחרי שגמרתי, כל השכל חזר לי למוח. ופתאום אתה "מתפכח"- חוזר למציאות.

אתה לא מבין איך עשית את מה שעשית, אתה לא מבין איך "רצית" לעשות, אתה נגעל (הלוואי וזה ילווה אותי כל הזמן) אבל אני יודע שברגע שהחשק יחזור זה לא יקרה.

אבל פתאום אתה מבין כמה הנשמה שלך רחוקה מהמעשים שלך, כמה אתה פוגע בעצמך.

בא לי כל כך לחזור להיות ילד. לשנות ה-90, מול הטלוויזיה, שהייתי מוגן והעולם היה נאיבי, גדול ומלא חלומות.

הלוואי שמישהו יגיד לי שאני לא הולך להתעורר מחר. הלוואי.

אהוב,
אני עוקב אחריך ונראה לי שאתה צריך קצת עזרה מקצועית והכוונה יותר אקטיבית מהפורום כאן.
לא נראה לך?
החיים שלך בידך אתה היחידי אבל היחיד שתחליט לאן אתה לוקח אותם...
וכן, כן, הכללללל אפשרי. תאמין!!!
חיבוקקקק
רוצה לשמוע ממך תמשיך לשתף אבל פליז תעשה משהו נשמה

מחר אני אקבע תור לפסיכיאטר.
ואני מחכה לכנס לקבוצה טיפולית.
לא מאמין בזה.

"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן"

ואגב, תודה על התיקון והמחיקה, מי שזה לא היה...

יפה שיהיה המון בהצלחה שם
מאחל לך שלווה אמיתית וחופש אמיתי
בהצלחה רבה!

אני כותב בכאב אחרי שאני קורא פה אבל קצת מצחיק אותי שאתה כותב שזה לא המקום בשבילך.
הסיבה היא שבקבוצות פגשתי אנשים שהיו במצב הרבה יותר קשה ממה שאתה מתאר והיום הם נקיים כמה שנים והם קיבלו את החיים שלהם בחזרה. לא- בעצם הם קיבלו חיים שמעולם הם לא חלמו לקבל. אין לך מושג כמה הקבוצות נותנות מענה לתחושת הבדידות, חוסר הערך והשיגעון. וכנראה שלא תדע עד שתנסה. אם תנסה. גם אז לא בטוח - זה לא עובד לכולם. אבל לא תפסיד הרבה אם תנסה.
מקוה שאלוקים יעשה לך את הנס ויתן לך למצוא את הדרך הנכונה החוצה מהמקום שלך, בין אם פה או בכל מקום אחר.

free כתב:

החתימה שלי" אל תגידו יום יבא הביאו את היום"
אקטואלי מתמיד....
מחכה לשמוע ממך חבר

זה לא יאומן.
אתמול אוננתי כמה וכמה פעמיים, אחרי הגמירה הראשונה (נוצר אצלך איזה ריק וחופש ואז הדם חוזר לך למוח) באותו רגע, לא הבנתי בכלל מה עשיתי באתרים האלה, בפנטזיות האלה, עם הבחורות התת רמה, זה נראה לי הכי לא הגיוני.
ושעכשיו אני חייב להמשיך עם המעט כבוד שנשאר לי ולבנות את עצמי, וחיים עם כבוד.

קמתי בבוקר ולא היה שום זכר ללרצות אפילו את הדברים הנוראים האלה... רציתי את עצמי...

פתאום באמצע היום... אני נזכר בסיטואציות שלי עם הבחורה... ונאבד שוב לזה... אני לא מבין את ההגיון...
אני יודע שבכסף הזה אני יכול לבנות חיים... לעשות דברים שטובים לי.. ובכל זאת שוב אני נמשך להביא לה..

אני יכול לעשות עם בחורות רגילות דברים יותר מוטרפים ובחינם... ובכל זאת אני מעדיף לקבל ממנה קצת... למכור את הכבוד שלי בשביל כלום..

אני באמת לא מבין את זה...

הקטע הוא שהצלחתי 85 יום... הייתה לי החלטה ברורה שאני לא נוגע או חוזר לזה (זאת הייתה כזאת תקופה טובה)
היה לי שקט כזה... והחלטה מאוד מבוססת ויציבה שאני לא נוגע בזה... רציתי להתחיל מחדש... ואחרי היום ה-70... כבר בכלל לא הייתי צריך סקס...

ועכשיו... הכל רופף...
כשהתחלתי את המסע לעבר ה-85 יום... תמיד.. אבל תמיד היה לי קל... אולי רק בין השבועיים לחודש היה לי קצת קשה...
אבל עכשיו על ההתחלה.. אני פשוט לא רוצה... אני רק רוצה לחזור *לרצות*

מי יציל אותי מעצמי

free כתב:


ישנו אחד בעל היכולת ובעל הכוחות כולם.


אני הולך לתת לך תשובה של 'הרב קוק' זצוק"ל שעוזרת לי בכל בעיותיי בחיים ...
אני כותב אותה מתוך רצון לעזור לחבר במצוקה, ללא ידע מקצועי בתחום שהוא מתקשה בו - באהבה רבה.

שכחת אלוקים ונפילת האדם

שכחת אלקים מביאה עמה
את הגאווה, הכעס והתאווה.

שכחת מקור החיים,
שמשפיע לעולם טוב וחסד,
גורמת לאדם לצייר את החיים
בצורה קטנה ומכוערת.

כשהציור השפל של החיים
מתגבר בלב,
מתעורר הכעס
ומתחיל להטיל את הארס המר שלו בנפש.

החיים מאבדים את ערכם,
התקוות קמלות ונעלמות,
ומתוך כך קמה ועולה הרשעה,
מלאת התאווה הפראית,
ומשכנעת את האדם ליפול ברשתה.

הכרת ה' מביאה עמה
את הענווה, האהבה והטהרה.

נחת רוח שוררת בעולם.

הבריאה מכוונת וצועדת לקראת תיקונה,
ותקוות נעימות חודרות לכל פינה.

החיים משמעותיים ומאושרים,
הכל נאהב.

יש תכלית לכל פעולה ולכל רגש,
והכול נמצא בתנועת התעלות ותיקון.

מתוך הספר 'ניצוצות' - הרב קוק אורות הקודש ד, תעט.

-------------------------------------------------------------
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות:

לילה ואתה בחדר
החיים כבר איבדו את הסדר,

אל תבכה לך אל תוותר לך
כי זה הזמן שלך,

תן לי (לא לי אישית..אלא למלך מלכי המלכים ) לצעוד איתך בדרך
שתרגיש שלצידך צועד המלך,

להביט בך ולהחזיר לך
את החיוך שלך.
אמן.

ע"פ - 'קובי פרץ' הי"ו - כל הכח...

מאחל לך למצוא כוחות רבים לצלוח את התקופה הקשה,
ולטפל בעצמך בדרך להחלמה בכל התחומים.

אני ם לב שאני מתחיל לקרוא את מה שאתה כותב. ומשתמש בזה בתור סיפור אירוטי.

זה נשמע הזוי אבל זה המחלה שלי. אני חסר אונים מול זה.

מאחל לך שיהיה לך רק טוב ותמצא את הדרך