אין עליכם חברים!

זהו, זה הזמן להפרד מהאתר.
אני עדיין אחזור לעדכן את הטבלה של האתגר (אלא אם כן, אני אוכל לרפא עניינים בטיפול ואני אוכל לחזור לאונן\לקיים יחסי מין בלי שזה יפעיל חרדות כאלה ואחרות)

שלום לכולם.

שלום גם לך אח יקר

מקווה שתמצא שלווה פנימית אמיתית בחייך!

ויקויים בך מאמר הגשש "העולם מצחיק אז צוחקים"  תמיד בעזרתו יתברך.

באהבה מכל הלב.

'פנימה'

אוהבים אותך חבר יקר
עלה והצלח בכל דרכיך
יאיר לך ה' באורו
ובישועתו תשמח תמיד
חזק בלבך ואמץ ברוחך
 

בהצלחה והחלמה שלמה בריאה ומהירה, בעז"ה עוד נלמד ממך, אני בטוח.

שבת מסריחה וריקה. שום דבר לא מתקדם. אני לא יכול להפטר מהמגבלות שלי ואני נאלץ לחיות כנכה.
אין לי עתיד.

 

גם עלי עובר זמן קשה. אני חושב שאני מבין אותך. אתה נתפס אצלי כאדם חזק עם רצון.
הקב"ה איתנו. אנחנו עוד נצליח!

אולי יש אפשרות שתלך לקבוצת תמיכה חיה?
אתה יודע מה אומרים (הלל הזקן) "איפה שאין אנשים, תשתדל להיות איש", אבל מצד שני, איפה שכן יש אנשים, זה לא בעיה להיות איש.

זאת השעה שאני קם בחודשיים האחרונים.
נרגעתי. עוד מעט יוצא לעבודה- גלגל הצלה.

פשוט בשבת, כלום לא זז או קורה- והקרבה לההורים- גורמות לי את התחושות הקשות האלו.

אולי אני אתמודד עם המצבי רוח האלה כל חיי. זה קשה שאין אף אדם בחייך, שום משפחה שאתה יכול להשען\להתייעץ.
וכל עוד לא יהיה לי את מקומי... אני ארגיש ככה- בעיקר בשבתות

בדיוק כשאני מאבד עניין 
נזכרתי איך אמרת בוא ניסע והשארנו בלאגן 
כן... 
אני מאחורה עם כובע מצחיה 
ואתה מתופף על ההגה תוך כדי הנסיעה 
כן... 

הזמן עצר מאז לשבע עשרה שנים 
אני לבד בחוץ מחשיך 
ממש לפני שאני יורד מהפסים 
הרגשתי שאנחנו מתקרבים 

עם היד באוויר ציירתי את החוף 
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול 
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף 

עכשיו טוב 
עכשיו טוב... 

בדיוק שאני מאבד תקווה 
נזכרתי איך הגעת וידעת להוציא אותי בזמן 
כן... 
חצר בית ספר בהפסקה 
אתה מחייך הגעת ישר מהצבא 
כן... 

כבר נהיה מאוחר אחרי שבע ושלושים 
אני לבד בחוץ מחשיך 
ממש לפני שאני עף מהפסים 
הרגשתי שאנחנו מתקרבים 

עם היד באוויר ציירתי את החוף 
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול 
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף 

עכשיו טוב 
עכשיו טוב... 

עם היד באוויר ציירתי את החוף 
רוח ים שני אחים יושבים קרוב בחול 
מתחברים לגלים ולא רואים את הסוף 

עכשיו טוב 
עכשיו טוב... 

בין שברי הימים הגעתי אל החוף 
שם אתה אמיתי וכל השאר כבר לא 
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף 

עכשיו טוב 
עכשיו טוב...

בהצלחה אחי! מאמין בך ובי

תודה

אייי אייי אייי, פרי היקר, כיף ועצוב לקרוא את ההודעות שלך,
חשבת פעם על למצוא לעצמך איזה תחביב שאתה מאד אוהב לעשות?
אפשר לחשוב על כיוון של יצירה, שזה אומר לצייר, לכתוב, לכתוב שירים, ללמוד לנגן על משהו
אתה יכול גם לללכת בכיוון של לטייל לעצמך לבד ברחוב ולחשוב על החיים,
תוכל לקחת ברצינות את כל הקטע של "התבודדות" שמשמעותו ללכת או להתבודד איפה שהוא ולדבר עם אלוקים, לספר לו על כל הצרות שלך, לשיר, לחשוב על כיווני חיים, זה עוזר, זה מכניס משמעות לחיים, זה כיף
אנשים אומרים שזה משנה חיים.

אצלי נוצר הרושם שאתה מתקשה לחיות בהדדיות עם אנשי הבית והמשפחה, וזה מה שמעיק עליך מאוד יום יום.

לדעתי, אל אף שאתה לא מתעסק בדת יש הרצאות בנושאים של שלום בית שכדאי לך לצפות.
כמו כן יש יועצים ומטפלים בענייני משפחה, יועצי משפחה וזוגיות, אפילו עובד סוציאלי יכול להיות פתרון
תנסה להתייעץ ולקבל מידע כמה שתוכל על ניהול משפחה וזוגיות וככה תוכל לעבור בשלום כל יום אצל ההורים והאנשים שאתה מכיר

תצליח! מעריך אותך מאוד!