ישנה תופעה מוכרת, שכאשר אדם מרגיש אשמה על דבר רע שעשה, הוא נוטה יותר לעשות דברים טובים שישפרו את ההרגשה שלו. למשל אם אני משקר לבוס, זה גורם לי להרגיש רע, ואז אשאר יותר זמן במשרד או שאחפש דרך להשקיע יותר בעבודה, כדי לכסות את ההרגשה הרעה שנגרמה לי מהשקר אליו. התופעה הזאת מוכחת בניסויים רבים שהראו שכולנו מתנהגים בצורה הזאת.

הבעיה היא שאצלי המעשה הטוב לא באמת מנקה אותי, וההרגשה הרעה ממשיכה ללוות אותי. המקום שבו זה הכי בולט הוא ההתנהגות שלי בתוך הבית אחרי שימוש בתאווה. הרבה פעמים, אחרי נפילה הייתי מגיע הביתה ועוזר לאשתי באופן יוצא מהכלל, משתדל להיות נחמד ולעשות כל מה שצריך, כשלמעשה מתחת לפני השטח הסיבה לכל זה היא ההרגשה הרעה של הנפילה, שגרמה לי לחפש הזדמנויות לעשות דברים שיתנו לי להרגיש טוב בחזרה. במילים אחרות: העזרה הזאת לא היתה אמיתית, והיא רק גרמה לי לחזור להרגיש טוב עם עצמי (ובכך להכין את הקרקע לנפילה הבאה).

אבל עדיין העיקרון הזה נכון, ואפשר להשתמש בו בנסיבות טובות ובצורה מוצלחת, והוא מיושם בתכנית 12 הצעדים, בתור הצעד האחרון והמסכם של התכנית כולה. הצעד הזה אומר שאם אני מרגיש רע ורוצה לחזור לשימוש בתאווה, וכבר ניסיתי הכל ושום דבר לא הצליח, אז יש לי עדיין את הכלי העוצמתי מכולם: לעזור לחבר אחר שסובל. אם אני מרגיש רע עכשיו - הדרך הטובה ביותר עבורי להרגיש טוב היא על ידי שאעשה טוב. אם אעזור למישהו אחר - אעזור בכך בראש ובראשונה לעצמי.

כך למעשה החלה כל התכנית הזאת, וזה היה העיקרון שהניע אותה והפך אותה לתכנית עולמית שעזרה לעשרות מליוני בני אדם להפסיק צורות חיים רבות ושונות של הרס עצמי. כאשר האלכוהוליסט הראשון שהחלים בשיטה הזאת הרגיש בודד ורע, הוא כמעט התפתה לחזור אל הבקבוק, אבל אז הוא עשה את הנסיון האחרון שלו להימנע מכך, כאשר חיפש אלכוהוליסט נוסף לעזור לו. ומאז הכל היסטוריה.

הדרך האחרת לנסות לשנות את ההרגשה הרעה היא אמנם קלה יותר, אבל לטווח ארוך לא רק שהיא לא משפרת את ההרגשה הרעה אלא אפילו מעצימה אותה. הפניה אל התאווה בתקווה שתשכיח ממני את הקשיים שלי ואת ההתמודדויות בחיים, לא באמת פותרת שום בעיה, אלא רק מספקת הקלה רגעית של בריחה אל תוך ערפול החושים המוכר כל כך. הבעיה היא שכאשר החוויה מסתיימת, אנחנו נותרים עם אותו קושי כמקודם, פלוס הכאב על הנפילה. אז למרות שעזרה למישהו אחר נראה כמו מעשה הרבה פחות קורץ ומפתה, אבל למעשה זהו הדבר הנכון לעשות.

וואו! ממש אהבתי את הסלוגן.
בחוויה האישית שלי זה שייך לא רק בעזרה לאחרים בהיכרות עם דרך הצעדים, אלא גם ובעיקר באותה מערכת יחסים. אם אני מרגיש רע במערכת היחסים עם אשתי / הילדים / כל אחד אחר, זה הזמן להוסיף טוב במערכת היחסים הזו, ובאורח פלא הכל נעשה מדהים (אם כי אני צריך לעשות זאת כי זה הדבר הנכון, ולא בשביל התוצאה הזו. אם אעשה זאת בשביל התוצאה, זה כנראה לא יעבוד...).

לא מבין את החילוק העקרוני שאתה עושה בין עזרה בבית לאחר נפילה לבין עזרה לחבר. זה מעשה טוב וזה מעשה טוב. יכול להיות שעזרה בבית לא מספיקה כדי לפצות על הנפילה אבל יש בה ערך טוב בפני עצמה

וכדי לצאת ידי כל השיטות אפשר גם לעזור בבית ואז ללכת לעזור לחבר מכור :-)

ישר כח על העלאת הדברים

אני לא מחלק בין עזרה בבית לעזרה לחבר. אני מחלק בין עזרה שאני עושה כדי להוריד מעצמי את האשמה (אחרי הנפילה), לבין עזרה שאני עושה כדי שלא אצטרך להרגיש אשמה (לפני הנפילה).

תודרבה. התחברתי.

אחד הדברים הטובים ביותר שאני יכול לעשות זה לישון בזמן.
שינה בזמן למחלימים - יפה להם ויפה לעולם...

חסר אונים מול זה שאני ממש, אבל ממש, לא מצליח לעשות את זה.
אסיר תודה על השיפור שאני בכל זאת חווה.

מדהים