בוקר טוב אסיר תודה
אין ענין של הסבר למוח

יש ענין של קישור אסואציה בנוירונים של המוח

זה שיש לך רגעים שאתה רוצה לעשן ברגעי מצוקה זה בסדר
אבל העיקר שהמוח שלך ברגע האמת עושה מאזן בין כאב לבין סבל
והוא קושר להימנעות של הסבל יותר עונג
מאשר לקחת את הסיגריה

כל רגע ורגע אנחנו בוחרים ושוקלים מה יעשה לנו יותר טוב
ואם הגענו למסקנה על דבר מסויים שזה יותר סבל מאשר הנאה

אנחנו לא רוצים לגרום לעצמינו סבל

לגעת בשורש ההתמכרות ולא בתוצאה
כל הפעולות שאנחנו עושים ביום יום הם נועדים למטרה אחת
"כדי לשנות ולשפר את ההרגשה שלנו"
אף אחד לא רוצה להוריד במשקל על מנת להוריד במשקל
הסיבה שאדם רוצה לרדת במשקל משום שהוא סבור שלאחר שיוריד במשקל יוכל ללבוש בגדים יותר נאים. ויקבל מחמאות ויחוש בטוב. יוכל לעלות מדרגות מבלי להתנשף ואז ירגיש יותר נפלא

כל פעולה שאנחנו עושים בחיינו ללא יוצא מן הכלל נובעים
או כדי שלא לסבול או כדי שנהנה. ״סבל והנאה הם המובילים שלנו בחיים״
חשבו לרגע למה חלק מהאנושות קמה מוקדם בבוקר? וחלק אחר וישנים כמה שיותר
למה אנשים מסויימים מעשנים סיגריות ואחרים בורחים מסיגריות כמו מאש
למה חלק משקיעים בלימודים לילות כימים. וחלק האחר שונא לימודים

המסקנה היא שלא המוצר או הפעולה הם הגורמים לסבל או להנאה
אלא החיבור להנאה שאדם מחבר למוצר. או החיבור לסבל שאדם מחבר לפעולה או למוצר

הסיבה שאנחנו לא מצליחים לעשות שינויים ארוכי טווח שמחזיקים מעמד לכל החיים
משום שאנחנו מנסים לעצור ולשנות את ההתנהגות וההרגל שלנו ולא את הסיבה שעומדת מאחורי הדברים וגורמת לנו שוב ושוב לעשות מעשים שאנחנו מאוד מצטערים על עשיתם

אם נפנים ונבין לעומק את המנגנון של ההנאה והסבל אנחנו נצליח לעשות את השינוי פעם אחת ולתמיד למשך כך חיינו בכל תחום שרק נרצה. בכל הרגל שלילי שהתקבע בתוכנו

אלו שלא משתמשים במנגנון ההנאה והסבל רוב המעשים והפעולות של חייהם הם תגובה לגירוי

כולנו יודעים מה אנחנו אמורים לעשות ולפעול
אבל כאשר מגיע הפיתוי התשוקה החשק הרצון הגירוי אנחנו שוב ושוב חוזרים על הטעות
ושוב ושוב תופסים את הראש ומצטערים ומלקים את עצמינו. למה ? מדוע ? שוב לא שלטתי?
שוב חזרתי על הטעות ? שוב אין לי חוט שדרה? שוב אני לא מצליח לשלוט ביצר ?
שוב התפתתי ליצר ?

אני כישלון אני אפס אני גמור מה יצא ממני ?

והסיבה לנפילה היא משום שברגע האמת כאשר אנחנו נמצאים שבריר לפני הנפילה
אנחנו חושבים שלא לעשות את הפעולה לעצור עכשיו ולהתאפק
זה יגרום לנו סבל יותר גדול
מאשר הסבל שנסבול לאחר עשיית הפעולה

במילים אחרות להימנע זה סבל רב יותר מאשר לבצע את הפעולה
ולכן אנשים לא מפסיקים לעשן לצרוך אלכוהול בכמויות להיכנע ליצרים האפלים
לפעול בניגוד לאמונות שלהם לחטוא בסתר
אף על פי שהם יודעים את הרווח ההנאה השמחה והאושר הצפוי להם באם הם יפסיקו להכנע ליצרם

אבל באותו רגע כאשר הם עומדים על פי התהום הם מקשרים כמות יותר גדולה של סבל לאיפוק ולשליטה וכמות יותר גדולה של הנאה ועונג לעשיית המעשה למרות שבתוכם פנימה הם יודעים שרגע אחרי. הם יצטערו ויאמרו. מה בשביל ההנאה הזאת היה שווה לבגוד בעצמי בגופי בנשמתי ?

זה הרי לא שווה אבל ברגע הניסיון השיקול והקישור במוח הוא סבל יותר גדול לאיפוק

סוד השליטה להבין את המנגנון של ההנאה והסבל העונג והכאב
ולדעת להפעיל אותם ולהשתמש בהם לפי הצרכים שלנו
אחרת אנחנו נותנים להם את השליטה בגופנו ברוחנו ובנשמתינו. והם מובילים ומדרדרים אותנו לפיהרצונות והתשוקות שלהם
לתהומות לדיכאונות לפיצול אישיות
לבגידה באמונות שלנו לשחקנים שבסתר מתחבאים וחוטאים
ובגלוי משחקים אותה מכובדים מאמינים
מחנכים את ילדינו לדרך אחת ואנו בעצמינו
לא מסוגלים להסתכל באומץ מול הדמות
הניבטת במראה שמולנו

המון אנשים חשים כאב ובכל זאת הם ממשיכים בדרך הישנה והמובילה לכאב
אם כן איך זה מסתדר עם התיאוריה של ההנאה והסבל העונג והכאב ?

הסיבה משום שהם קושרים כאב אך לא מספיק כאב. בכדי לעשות שינוי זה צריך להיות כאב ברמה הכי גבוהה סבל בל יתואר
כאשר אדם עובר התקפת לב או גידול שמתגלה בגופו כאשר הוא לא מצליח לקשור שרוכים מרוב שומן או שצריך לקנות 2 מושבים משום שמושב אחד לא יכול לאכלס אותו
במצבים אלה המון אנשים עשו שינויים ברי קיימא למשך כל ימי חייהם
הם הבינו והפנימו שאילולי הם לא חודלים מההתנהלות הישנה מרה תיהיה אחריתם והסבל יהיה פי כמה וכמה מאשר הסבל של המנעות מהעישון או הימנעות מהתמכרויות אחרות

עשרות פעמים ביום אנחנו שוקלים במאזני הסבל וההנאה ומקבלים החלטות על פיהם
אם נגלה מה הדבר שנותן לנו את תחושת העונג העילאי כל חיינו נרדוף ונשיג דבר זה

אנשים שמכורים לסם מכל סוג שהוא הם מצאו בסם מקור לבריחה מכאב לעונג מיידי
כמו שיש שיר ששמענו בסיטואציה מסויימת. ובכל פעם גם שנים אחרי כאשר אנחנו שומעים שוב את השיר זה מייד מחבר אותנו לסיטואציה מן העבר

בידינו ובאפשרותינו
להחליט ולקבע במוח שלנו קישורי עונג וכאב לכל מה שנחליט
אם נקשר כאב וסבל מר להתנהגות מסויימת שלנו -אנחנו נצליח להימנע מהפעולה

אם אנו מבינים זאת. אנחנו יכולים לרתום את כוח ההתניה לסבל לכל היבט בחיים שלנו

אדם השובת רעב למען מטרה מסויימת הרעב לא כואב ומציק הרעב מביא לו עונג שכל העולם יפנה את תשומת ליבו למען המטרה שבשבילה הוא שובת רעב

כמו כן מתאבק מתאגרף משתתפים בתחרויות ריצה הם לא חשים בכאב ובסבל
הם חשים עונג צרוף תוך כדי המאמץ הפיזי משום שהמוח שלהם נמצא בזכייה בתואר בתחרות בכותרות העיתון שם יתנוסס שמו ותמונתו לתפאורה

מה שיקבע מי אנחנו מה אנחנו מה יצא מאיתנו מה נשיג בחיים שלנו לאן נתקדם
הדברים שאנחנו מקשרים אליהם עונג וכאב הם אלו שיקבעו

אם לא נחסל את הסיבה לבעיה - כעבור זמן היא תשוב ותחזור בגדול
כדי שהשינוי ישרוד לנצח נצחים
אנחנו חייבים לקשר כאב להתנהגות הישנה
ועונג והנאה להתנהגות החדשה
ולחזור על הקישור שוב ושוב מאות ואלפי פעמים עד שהקישור יהיה אצלינו במוח שיטתי

כל עולם הפרסום מושתת על זה שהם מוכרים לנו שאם נשתמש במוצר שלהם
אז נרגיש כמו מלך נרגיש בבית. נרגיש את טעם החיים. יאהבו אותנו יעריכו אותנו

הם הבינו שאם הם יצליחו לגרום לנו לחבר למוצר שלהם עונג והנאה אנחנו נתעלם מהחשש לסבל שהמוצר אמור לגרום לנו

״יש להימנע מתענוגות שמובילים לכאבים יותר גדולים
ויש לחשוק בכאבים המסתיימים בתענוגות גדולים יותר״

רוב האנושות מקבלים את ההחלטה שלהם לפי קבלת העונג בטווח הקצר
כדי להצליח אנחנו צריכים לזכות לעונג ארוך הטווח

הסיבה לכל מלחמות האגו מלחמות בין מדינות. נישואין גירושין
הכל בגלל שני השליטים של העולם
אדון כאב. ואדון עונג הם שולטים על כל אדם ביקום על כל דיבור על כל מחשבה

המזל והנס שקיבלנו כוחות משמיים כדי לשלוט בהם ולחבר אותם לאן שאנחנו רוצים

בס"ד
תענוג המוביל לכאב –אינו יכול להיקרא תענוג
לדוגמא אדם שמחכה לו מליון דולר בסוף צעדה של 5 קילומטר על אבנים האם יחוש כאב כאשר הוא צועד על האבנים? או שכל גופו משתעבד למטרה של הפרס הגדול המחכה לו בסוף הצעדה והתשוקה לפרס חזקה מדקירות האבנים ברגליו
אסיר ששובת רעב במטרה להשיג ביקור משפחתי שנמנע ממנו הוא אינו חש ברעב עקב הסיבה לצום וההישג הגדול שהוא מדמיין מוריד את הכאב של הרעב
אדם לא יאכל תבשיל שריחו נפלא וטעמו מגרה אם הוא יודע שהתבשיל מקולקל למרות שהוא רעב היות והוא יודע מה הסבל שמחכה לו אם יאכל מאכל מקולקל
הוא אפילו לא דן עם עצמו בראש כן לא לא כן זה ברור שלא! ומדוע באמת הלא כל כך מוחלט ? משום שבתת מודע שלו הוא זוכר מה קרה לו בפעם האחרונה שאכל משהו מקולקל את התפתלויות את כאבי הבטן הבלתי נסבלים את הצער והיגון את התסכול למה אכלתי? למה לא נזהרתי? ומני אז כאשר יש לו רק חשד קל שבקלים על דבר מאכל שאולי ושמא הוא מקולקל הוא מיד מתרחק ממנו
יש עונג לטווח קצר שהוא מוביל אותנו לכאב חזק בטווח הרחוק ויש כאב קצר בתחילה שמוביל אותנו לעונג אדיר וגדול בטווח הארוך
כמו אדם שלוחם בזירת אגרוף וחוטף מכות אך מסיים בתואר אלוף העולם באגרוף תואר שמקנה לו כבוד בינלאומי פלוס שכר נאה בצידו והוא אפילו לא זוכר את הפיצוצים שחטף בזירה
תפיסת המציאות שלנו –היא לא מציאות אמיתית וניתן לשנות אותה בכל רגע ורגע לכל חיינו
דברים שבעבר היו לנו לעונג רב שנים רבות במשך הזמן מכל מיני סיבות יכולים להיפך לנו לסבל וכן להיפך יש חוויות שעברנו בהם טראומה ומאותו יום זה נהפך אצלינו לסבל ויותר אנו לא נחזור על החוויה הישנה לעולם כך שכל פעולה שאנחנו עושים אותם או נמנעים מלעשות אותם המשמעות והחוויה שלהם בעינינו אין להם קשר למציאות האמיתית אלא זה רק פרשנות אישית במבחן המציאות הפרטי שלנו
כפי שאנו רואים לגבי מאכלים חריפים שעבור אחד זה תענוג ומשובח ועבור השני זה מר וחריף עד כדי יריקה ואיבוד הנשימה
כאשר הנפש רוצה –הגוף יכול חמור סוס וכלב אין להם נשמה הם רק חומר ולכן כל חייהם אוכל שתיה והזדווגות הם לא יודעים משהו אחר גם אם הם ירצו להתענג על השם
אנו בני האדם מורכבים מגוף ונפש וזה כל ההבדל בינינו לבהמות האם ירדנו כאן לעולם בכדי להידמות ולהתנהל כבהמות ולתת מזון בלי הפסקה אך ורק לגוף לחומר לתאווה?
מליונים מסתובבים עם תסכולים חרדות דכאונות , למה ? מדוע? כאשר מזינים רק את הגוף את החומר את התאווה ואת חלק האלוקי ממעל מזניחים נוטשים מייבשים לא שייך להיות שמחים
למרות שאנו יכולים להסתיר מכל העולם את החטאים שלנו אבל מאיתנו עצמינו מנשמתינו אין לנו את היכולת להסתתר וכאשר קורעים לה לנשמה את הצורה היא עצובה היא מתוסכלת היא פוחדת ששכחנו אותה היא מקנאה שלשכן שלה אנחנו נותנים מזון ואותה אנחנו לא רואים ממטר והיא קומלת וזועקת זעקות פנימיות שלא נותנים לנו מנוח ולא מאפשרים לנו להרגיש נינוחים
אנחנו עסוקים כל היום וכל הלילה להביא טרף לגוף שלנו שאף פעם לא שבע וכל הזמן זועק עוד אוכל עוד אוכל זה לא מספיק תביא עוד עוד עוד
ואנחנו כמו עבדים מתרוצצים הלוך חזור יום ולילה על מנת לתת לו את המנה שלו שתשביע אותו למשך שניה ומיד לאחר מכן נשמע אותו שוב מצווה עלינו נו קדימה מה אתה חולם ? אני רעב ?
צא החוצה לשווקים תביא לי אוכל קדימה קדימה
ואנחנו כמו עבדים נכנעים כמו אסקופה נדרסת עובדים אצלו ומשרתים אותו שנים על שנים כמו משוגעים כמו עובדים זרים אנחנו רוצים להתפטר אך יש לנו הרגל שהתרגלנו לתת לו מזון ולחשוב שזה כיף לספק לו את החומר
ברגע שנקלוט את שיטות הפעולה שלו ואת כל הטריקים והשטיקים שלו נוכל להעיף אותו אל מעבר הרי החושך ומשם כבר לא נשמע אותו גם כשיזעק אילינו אוכל אוכל זעקותיו יבלעו אי שם מבלי להגיע אילינו כלל וכלל ונשכח אותו לעולמי עד
כדי להבין איך הדברים פועלים וכדי לנצח בקרב בואו נכיר את המושכים בחוטים
גירוי משהו חיצוני שמעורר אצלנו במוח בגוף תגובה דופמין מוליך עצבי במוח שגורם את ההנאה והכיף
סבל כאב תחושה והרגשה לא נוחה חויה לא נעימה הנאה עונג תחושות והרגשות שאדם נצרך להם ושואף להשיג אותם
מושגים אלו קשורים אחד אל השני והם יוצרים מעגל קסמים שמפיל אותנו שוב ושוב
צריך לנתק לסכסך בינהם וכאשר נצליח לעשות בינהם ברוגז פיצחנו את השיטה
במילים פשוטות ראובן אוהב בורקס כשהוא רואה את הבורקס ניהיה לו גירוי במוח
וזה מגרה את העצב שעושה את ההרגשה הכיפית הוא אוכל את זה המוח שלו מגיע לעונג
מפריש חומר שנקרא דופמין ועכשיו כל פעם שנראה או שנריח את המוצר נתגרה ונאכל אותו לנצח נצחים
במילים אחרות זה נקרא התמכרות אנחנו נעשים תלויים בחומר שיוצר לנו את הגירוי במוח
עם הזמן הגוף כל הזמן מבקש ומצווה עלינו תביא לי עוד עוד עוד מהחומר
והפלא כשנותנים לה את החומרים היא יותר ויותר מגבירה מינון
וכשמפסיקים לתת לה את החומר היא פתאום מפסיקה לפתוח את הפה ולנבוח עוד

התפקיד שלנו זה לחבר סבל לרגש שמתקשר לתענוג ולהסביר למוח שזה סבל
ולא לחשוב אני אינטלגנט ואני לא יכול לעבוד על עצמי כי המוח לא מבדיל בין אמת לשקר
אפשר לעבוד על המוח הראיה חברות הסיגריות האלכהול תאגידי המזון ועוד גופים שהשתלטו על המוח שלנו ומחליטים לנו מה לחשוק ועל מה להוציא את כספינו
לסיכום בכל רגע ורגע יש לנו את היכולת לנתק את ההנאה מהפעולה ולחבר סבל צער ויגון לפעולה
וברגע שקלטנו את הטריק יצאנו לחופשי ואין שום סיבה הגיונית לחזור לכלא האכזרי עם סוהרים שהתעללו בנו שנים רק טיפש חוזר למקום שהוא סבל שם למקום שהורס לו את שמחת החיים חכם אומר שלום ולא לתראות

שאלה אישית לפני כמה זמן יצאת לחופשי,
כמה זמן לא אוננת שאתה מרגיש כל בטוח שזה לא יקרה לך שוב?
זה גם יעזור לך התשובה האם אתה מכור.

צהריים טובים אבי
יותר מ700 ימים

לעניות דעתי זה לא הענין כמה ימים לא אוננתי
או כמה זמן לא צפיתי בפורנו

הענין הוא שאין לי בכלל רצון חשק תאווה לצפות או לאונן

וזאת לאחר 25 שנים שעשית זאת ברצף ובטירוף

יתכן שזה נשמע הזוי למכורים

שוב אומר את האמת שלי
אפשר ע"י אילוף וחינוך מחדש של המוח
להחליט לו במה לחשוק ולמה להתאוות

אתה כותב בצורה מאוד שכלתנית, העניין הוא שאם היינו תמיד עושים את השיקול הקר של רווח מול הפסד אני בטוח שאף אחד מאיתנו לא היה פה היום. הסיבה שאנחנו פה היא שלא עשינו את השיקול הזה.
אני חושב שאני לא היחיד פה שניסה לשכנה את עצמו בצורה שכלית שהמעשה הזה גרוע ורק יפיל אותי. ואני בטוח שאני לא היחיד שנפל רגע אח"כ...

אלי
למי שמכיר אותי יודע שאני אדם רגיש באופי שלי

כדי שאני יצליח לברוח מהזבל ומהלכלוך שדבק בנשמתי
ברוחי ובגופי
ודרדר אותי כל יום לתהומות עמוקים יותר ויתר

לא מצאתי דרך אחרת לברוח משם

אלא להבין שחוויות הילדות העיתונים שקראתי חברי לישיבה ועוד מעצבי דעת קהל
שהצליחו לעצב את המנגנון במוח שלי לתאווה לפורנוגרפיה לאוננות אין סופית

הם עשו את זה בצורה נבזית שקרית
עד כדי כך שהמבט על מין נקבע אצלי במוח כמשהו מלוכלך זנותי אפור
משהו שאי אפשר לשלוט בו ככה זה טבע הגברים
זה מה שגבר רוצה
זה מה שגבר מחפש

וזה שקר השקרים בלוף הבלופים
אלוקים לא נתן לנו יצר שאי אפשר לחסל אותו

ראה נתתי לפניך את החיים ואת המוות וזה מוות איטי מוות עם יסורי איוב

כשקלטתי את השקר כשקלטתי שאפשר לשלוט

באותו רגע כבר לא היית שם

אין פה שכל קר
גם אתה אלי יקירי
אם היית יושב בבור אפל חשוך עם טחב
והייתי מאיר לך עם פנס לד עוצמתי
והיית רואה את הפתח
היית מזנק מן הבור ונעלם באותו רגע

שעה מסויימת

כורסא או ספה נוחה

בני הבית יושנים

לאחר שהתעדכנו באתרי החדשות

התעוררנו באמצע הלילה

הבית ריק כולם יצאו לקניות

חופש אין עבודה

זמן פנוי

עצבות תסכול ריב

ואז זה מגיע,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

האצבעות מקישים על המקשים
צירופי מילים הגורמים למחשב
להציג מראות הגורמים לנו לעוררות

הגוף נדרך כל כולו בוער בתאווה
האזניים כרויות האם מישהו לא
נכנס לחדר

האם אני יכול להמשיך לחטוא
למרוד ביוצרי וקוני
לספק ליצר את מבוקשו

אוף מתי אני כבר ימצא את ה"סרטון"
שיגרום לי לעונג
וכך עשרות סרטונים שנפסלים
בזה אחר זה

עד שנופלים גם מבלי שרצינו
מבלי שהתכוונו

ושוב למען השם מה יהיה איתי
אח אלוקי תרחם עלי רחם על נשמתי

ושוב למחרת חוזר חלילה
שבוע חולף חודש חולף
שנה חולפת ועוד שנה

הזקן כבר מתחיל להנביט פה ושם שערות לבנות
אי אי אי מה יהיה איתי הסוף לאיפה הגעתי

והכל בגלל האינטרנט הזה
הרבנים צודקים במה שהם אומרים

החוכמה לשנות הרגלים

לשים לב מה הטריגר הזרז שגורם לנו להיכנס לעולם האפל
ולשנות אותו
ואז יש יותר סיכוי שלא נשאב לעולם האפל

אני לא יודע אם אני מכור, אבל כמו שכתבת, אכן נשמע הזוי. נס גלוי.
אני מניח שהמטרה שלך כאן היא לפרסם את הדרך שעבדה עבורך. החלמה הרי כבר יש לך...
תוכל להרחיב מה עשית/עושה באופן מעשי?

אשריך, עוד בן אדם נקי בעולם, עוד שפיות ברחוב.

כיף לשמוע. מחכה בקוצר רוח לשמוע עוד על מה עזר לך.
האם לדעתך הדרך שלך יכולה לעבוד לכל אדם?

צהריים טובים בעצתך תנחני ושאר משתתפי ושותפי הפורום הנכבד "שמור עינך"

שאלת
מה עשיתי/עושה?באופן מעשי

לשם כך פרסמתי היום 3 פוסטים בלוח המרכזי של שמור עינך

1 השליטה היא התענוג הכי גדול בעולם

2 לשלוט בפיתויים לנצח האם זה אפשרי ?

3 תענוג המוביל לכאב יכול להיות תענוג?

אודה לך אם תקרא את המאמרים האלה

ואם עדין יהיה לך שאלות אשמח בשמחה להשיב

נצחתי, מעניין אותי לשאול, ותענה רק אם זה בסדר מבחינתך: מה אתה עושה כשקשה לך? מישהו העליב אותך, בעיות פרנסה, משהו לא הולך כמו שתכננת? איך אתה מתמודד עם כאבים?

אני מאמין שהדרך יכולה לעבוד לכל אדם
שמסוגל לקיים דיאלוג עם המוח שלו
שהוא המפקד העליון של הגוף הוא זה שנותן את ההוראות
הפעלה את התשוקות והיצרים האפלים

למחוק מהדיסק את הנתונים השקריים
כאילו צפיה בפורנו ופורקן זה עונג

ולצרוב נתונים חדשים אמיתיים
שמעשים אלו מדכאים ומשפילים
את רוחי גופי ונשמתי
אני בן של מלך
אני לא סמרטוט
אני לא אפס
אני לא יתן לחולירע את כל מבוקשו

אני חכם אינטלגנט שפוי
אין לי מנגנון הרס עצמי
אני גבר לא ילד
אני יודע להבדיל בין טוב לרע

אני שונא מעשים הגורמים לי תחושה רעה
אלוקיהם של אלו שונא זימה

אני לא אוהב את מה שאלוקים שונא

ביי ביי שלום הייתי כאן שנים
אבל אני עובד למדינה אחרת
אני לא חי במדינת טרור של התמכרות

מה שהיה מאחורי אני לא מביט לאחור

דוקטור פינחס ומיסטר זימרי
אענה בשמחה

אני מאמין שגם מי שמכור וגם מי שאינו מכור יש להם לפעמים כאב

גם אני בעצמי כשהייתי מכור היה לי לפעמים כאב וגם היום יש לי לפעמים כאב כמו
כל בן אנוש שחי כאן בעולם

אני מתמודד בלהעסיק את עצמי
לעזור לזולת
להתפנס בכבוד
לקרוא ספרים שמועילים לי
לבקר את הורי
לשוחח עם חברים וכו' וכו'

אבל וודאי שהפתרון לכאב זה לא להוסיף עוד כאב על הכאב חטא על פשע

לכולנו יש אייקיו ואנחנו לעיתים עושים מעשים המנוגדים לשכל הישר
כי אנחנו סבורים שאין דרך לצאת שזה מאסר עולם ללא הקצבת זמן

ולא היא הדלת רק נראית סגורה 3בעיטות והיא נפתחת מאיליה ואתה בחוץ

גם משה רבינו אם היה מתחנן עוד פעם אחת אלוקים היה נותן לו להיכנס לארץ
ולכן אלוקים ביקש ממנו שיחדול מלבקש

אנחנו יכולים לצאת החוצה זה רק נראה סגור