קראתי כאן הרבה על נושא הטינות,
זה מאוד מתחבר לי מכיון שבמשך שנים לא היה לי נפילות אבל לעומת זאת צברתי הרבה טינות על עצמי על אנשים קרובים לי במשפחה על הסביבה שלי
כשזה הגיע לשיא כשהרגשתי מנותק לחלוטין ובודד לגמרי אז החלה ההתפרצות
צריך לנסות לחשוב מהי הדרך להתמודד עם בעית היסוד הזו
לפעמים אדם באמת לא מובן לסביבה שלו וזוהי אכן המציאות יש לכל אדם את היחודיות שלו וכשהוא חי לפיה הוא אינו יכול להבין את האחר החי אף הוא בעולם יחודי משלו
כדי להתמודד עם זה צריך לבנות דרך חשיבה שמביאה להבנה שאין העולמות היחודיים סותרים אחד את השני ואדרבה הם מחזקים זה את זה ובונים זה את זה
אמנם ברור לי שדבר כזה אם ישאר ברמה התיאורטית לא יחזיק מעמד לאורך זמן
בקלות רבה מאוד מצאתי את עצמי חוזר מהמחשבה המאחדת הזו שיש בה הרבה תקוה ושמחה
למציאות הקשה מלאת הסתירות על כל סיבוכיה
הדרך היחידה להתמודד עם זה היא רק על ידי דרך חיים שלימה שמבטאת במהלך חייה את זה הרעיון
וזה אמנם מסלול ארוך מאוד והרבה פעמים מיאש מאוד

מה בכל זאת ניתן לעשות?
אפשר לומר שכאן נכנס חוסר האונים שלי
אני חסר אונים אני אינני מסוגל לחבר את החיים שלי עם הסביבה זה מוביל אותי לניתוק מוחלט לבידוד אני נכנס לקושי נפשי מתמשך ומתקשה לבצע הרבה מאוד דברים בסיסיים אפשר לומר בשלב זה שאני כמעט מרגיש שאבדה לי השליטה על חיי
האמנם אבדה לי השליטה? האמנם היתה זו שיכת לי אי פעם?
קשה לי לומר כן זה לא ששלטתי מתי שהוא פשוט החיים זרמו ואני זרמתי איתם
השליטה אבדה לי ברגע שניסיתי לשלוט ברגע שניתקתי את העולם היחודי שלי מההרמוניה הכללית שכוללת את העולמות של כל אחד מאיתנו בעצם ברגע שהפסקתי להאמין שהרמוניה זו קיימת ושאני באמת מסוגל לחיות בה
מהי דרך ההחלמה שלי?
אני צריך וחייב לעשות פעולות שמחזירות אותי למקום שבו אני מאמין בקשר שלי עם סביבתי וחשוב מכך למקום שבו אני מכיר שאין עולמי הפרטי סותר את הקשר הזה

האמת זה יכול להתחיל מפעולות פשוטות מאוד כמו לשלוח לאשתי הודעה או להתקשר במהלך היום מה שבעצם כבר לא עשיתי הרבה זמן לכתוב לה תודה על הפתק הנפלא והמחזק שכתבה לי אתמול בלילה...
שיהיה לי ובעצם לכולנו בהצלחה!

תודה
הדברים שלך חידשו לי וחיזקו אותי.
אני באמת מרגיש שמה שעוזר לי לחבר את העולם הייחודי והפרטי שלי לעולם הייחודי והפרטי שלך או של כל אדם אחר הוא שני הפכים - או הכאב המשותף, הסודי, של שנינו, שכל כך נוקב וכל כך עמוק עד שכשאני כותב משפט כמו 'חיפשתי תאווה למרות שאני ממש שונא את זה' ואני יודע שאתה מבין אותי לחלוטין, אתה הופך להיות מעין רנטגן או CT לנפשי, וכך אני מרגיש קרוב אליך באופן שלא הכרתי בעבר.
האפשרות ההפוכה, הרוחנית יותר, היא כאשר אני מתחבר לאחד שמבין את כולם 'מבפנים', אבי שבשמיים ובהקשר שלנו דווקא אבי שבארץ. האלוהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה, אשר שלח מלאכו וגאל אותי מכל רע.
כאשר אני מתחבר אליו, אני מאמין שיש בכוחו להוות את הדבק לחבר ביני לבינך, וביני לבין שאר הסביבה.
אני מצאתי את המילים האלה לא רק סיסמא או עמדה רוחנית (שניתן למצוא אגב גם במקורות שלנו, למשל בפרק ל"ב בתניא, בתורתו של ר' נחמן ובמקומות נוספים), אלא גם מציאות ממשית.
כאשר אני מרגיש מנותק, אני פונה לקב"ה (צעדים 3-4), לעתים תוך שיתוף אדם אחר על מנת להנכיח את נוכחותו (צעד 5) ומנסה להפוך את הטינות שיש לי על האדם האחר, לבקשת עזרה ותפילה לקבל את מה שהוא מזמן לי, מתוך אמונה שהדבר עשוי להצמיח אותי ובסופו של יום הוא לטובתי גם אם איני רואה זאת כרגע (צעד6). כעת, אני כבר בשל לניסיון שינוי של עמדותי שלי, שהרי מה שהקב"ה זימן מיועד לצמיחתי, והעבודה האישית שלי פתוחה (צעד 7), ואם יש לי 'אומץ לשנות' אני גם מצליח לפנות אל החבר ולשקם את מערכת היחסים במידת האפשר (צעדים 8-9).
כל התורה על רגל אחת.
פשוט יחסית, ולמעשה אתה כבר כתבת את זה בדבריך. רק רציתי לחשוף אותך לכך שמה שאתה כבר מנסה לעשות מצוי למעשה בצעדים.

הלוואי ונצעד יחד בכיון הנכון.
נתן במתנה

תודה רבה לך אני ממש מתרגש ממה שכתבת צריך עדין התבוננות ומחשבה להבין את הדברים

שלום. אשמח אם תרצה להתלבט כאן בשרשור הזה, ונוכל ללבן את הדברים במשותף, ויהיו הדברים אולי לתועלת לחברים נוספים...

נתן במתנה

מודה על האמת זה מעבר ליכולת שלי כרגע... אולי בעתיד...

תודה על ההודאה, אבל עדיין, מתעקש מעט, אולי אם תפתח פתח כפתחו של מחט, נוכל ביחד להכניס לשם רוחניות ותקווה שתעניק לך את האומץ לפתוח כאולם גדול?

מקווה שתתן למקום הזה לעזור לך.
אני, על כל פנים, נעזרתי וממשיך להיעזר בו.
נתן במתנה

לא התוכן חסר ב-"צעדים"
אלא הרוח
לא ה"מה"
אלא ה-"איך"
הרוח העברי החיים הישראלים...
זה מה שחסר...

שלום.
מבין השיטין של דבריך אני מריח שאתה משתייך לאותו המגזר שאני משתייך אליו.
יש לי הרבה מה לומר על היחס בין הארת הטוב, נפש האדם אחת, אלוהים עשה את האדם ישר והארת המוסר הטבעי לבין הצעדים.
לצערי, אנשים רבים סובלים בגלל בלבולים וסטיגמות.
אשמח אם תפרט למה אתה מתכוון כדי שאוכל להתייחס ברצינות, אבל על כל פנים רק אומר לך את מה שכתוב בספר הגדול (ספר היסוד של הצעדים), בתחילת 'חוות הדעת של הרופא' שמתאר מדוע הוא, כמנהל מחלקה לגמילה מאלכוהול לא מקבל את הפקפוקים של עמיתיו הרופאים ב12 הצעדים
"אם יש כאלה החשים שאנו, בתור פסיכיאטרים המנהלים בתי חולים לאלכוהוליסטים - נשמעים רגשניים משהו - שיבואו לקו החזית עצמו, יראו את הטרגדיות, את הנשים המיואשות, הילדים הקטנים. שיהיה הפתרון לבעיות אלה חלק מעבודת היום יום שלהם אפילו ברגעי שנתם, ואז אפילו הציניים ביותר לא יתפלאו שאנו קיבלנו ועודדנו את החברותא הזה..."
הסבל והכאב, המצוקה והיאוש, תחושת חוסר האונים, הבתים המתפרקים, הפער בין לימוד הגמרא לבין הקטגוריות הכי מבחילות שיש בפורנו בהנחה שהכל נשאר ווירטואלי (והרי סוף סוף גם לאינטרנט יש היום דרך להציע תקשורת ממשית...)...זה הכאב, זה הנושא.
הפיתרון צריך להיות ממשי. לא אידאולוגי. הלוואי והיה פיתרון אחר. אבל לא פיתרון ש'ראוי' שיהיה. פיתרון קיים. פיתרון אמיתי. אני חיפשתי אותו 16 שנה ולא מצאתי. אבל אולי אתה תמצא...
יהי אלוהים בעזרך...
נתן במתנה

יש בהיסטוריה של הפורום דיונים אין קץ בעניין הזה והעמדה של הותיקים כאן מפורסמת ואינה צריכה חיזוק נוסף
(זו הסיבה שניסיתי מלכתחילה להימנע מהדיון בעניין הזה)
מה שכתבתי לא מנסה להציע פתרון לסובלים
זה סה״כ הקושי האישי שלי בעניין
ברמה האישית שלי זה קושי שיש לי עם כמעט כל דבר בחיים שנחשב בריא או נורמלי
במקרה הספציפי הנידון זה מתיחס למטרה של הצעדים שהיא גם כן מכוונת להשגה של חיים נורמלים ובריאים
הצעדים אכן משיגים מטרה זו זוהי עובדה
הקושי האישי שלי הוא עם המטרה הזו עצמה
וזה כבר לא קשור לדיון על הצעדים בכלל
זה משהו שקשור באישיות שלי או לפחות הדרך בה אני מבין אותה
המציאות היא שרוב האנשים לא מסוגלים להבין את נקודת המבט הזו שלי על החיים ומפרשים אותה בצורה שנכונה למצב שלהם לו היו חווים מצב דומה
לי המצב הזה לא מפריע כי הקושי הזה מביא אותי למקומות שלא הייתי מגיע אליהם מבלעדי הייתי במצב זה (מתייחס למשפט שנאמר 8 שורות לפני- ״ברמה האישית... זה קושי...״ )
אבל שוב... זו שאלה של בחירה אדם יכול לבחור מה שהוא רוצה ורוב האנשים בוחרים בדרך אחרת וזו זכותם...
יש לי אולי חבר אחד שמצליח להבין מהי נקודת המבט ממנה אני פועל...
זה לא אומר שאני לא מנסה להשיג את החיים הנורמלים והבריאים אבל היחס אליהם הוא רק כאחד הדברים שאני מנסה להשיג מתוך מכלול שלם לפעמים גם אני בוחר בהם ולפעמים מותר עליהם במודע
אני לא מנסה לשכנע אף אחד בדרך הזו
אני רק מציג את הגישה
הדברים שלך נכתבו מתוך רצון כן ואמיתי לעזור ולכן היה חשוב שתבין את נקודת המבט שלי על העניין
האמת שלא רציתי גם לנושא הזה להיכנס פשוט מפני שבדרך כלל אנשים מפרשים זאת בדרך לא נכונה
אני מודה על האמת... רוב הסיכויים שתפרש אותי באותה הדרך...
מבחינתי הדבר הנכון לעשות זה להתמקד בחלק שמשותף ביני לבין אחרים
ולנסות להימנע מלהגיע לנקודות מהסוג הזה
בסיכום
אני לא מתנגד לצעדים
לא מסיבה אידיאולוגית
ולא מסיבה אחרת
לדעתי
הם דבר מדהים
שדי מלהיב את הרעיון
אבל יש קושי כנ״ל
וגם קשיים נוספים שלא פירטתי
לעת עתה אני מעדיף לשאוב מהם מכלי שני ושלישי...
וחוץ מזה שיש פה בפורום אנשים סבבה
והאוירה פה חבל על הזמן...
אז שבע״ה
שנזכה
שכל אחד ימצא את הדרכים
איש איש לפי עניינו
אגב באופן אישי הסיפור שלך מדהים בעוצמתו
ולדעתי התמודדת עם אתגר שאין דומה לו
שיהיה המון הצלחה בהמשך הדרך...!

בוקר טוב.
תודה על ההתייחסות לכאב שלי, מרגש אותי לדעת שהתחברת אליו.
אני מסכים למה שאמרת, יש כאן בפורום תמיד פער בין 'הדעות' שלנו לבין 'האישיות' או 'הפגיעות' שלנו, ואני מקבל לחלוטין את רצונך לשים בצד את תחושת הבעייתיות ולהתמקד במה שדומה. זה פחות או יותר מה שאני עשיתי בחצי שנה הראשונה שלי כאן (עד שנהייתי 'שרוף', ואני חושב שזו חשיבה מועילה, שמתמקדת בפיתרון ולא במחלוקות.
ועדיין, מזכיר שוב ששיתוף של הכאב האישי, באופן בלתי תלוי, עשוי לעזור.
לי הוא עוזר.

נתן במתנה