ברוכים הבאים, אורח

'מה נשתנה' באלול
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: 'מה נשתנה' באלול 1940 צפיות

'מה נשתנה' באלול לפני 10 שנים, 7 חודשים #42826

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
יחזקאל ביקש ממני לכתוב כתבה פירסומית על שמור עינך לקראת הימים הנוראיים, איכשהו היא התגלגלה למייל היומי "בטעות"... אנחנו יודעים ששום דבר לא קורה בטעות. מה שהביא למחשבה שמקומה גם כאן בפורםם שלנו. שיהא לתועלת.
- - - - - -

מה נשתנה האלול הזה מכל 'האלולים'? שבכל האלולים פחדתי עד מוות מיום הדין. ובאלול הזה לא. השנה בזכות 'שמור עינך', אינני פוחד.

טוב, לפני שאתם מתנפלים עלי או על 'שמור עינך' בגלל הכותרת הפרובוקטיבית שלי עם טוקבקים נזעמים, קחו כוס מים קרים תסדירו את הנשימה שלכם. תנסו להשאר עם קצת פתיחות דעת ותראו שיש סיכוי שבסוף לא רק שאולי תבינו אותי, יתכן שגם תסכימו איתי.

ראשית כרטיס הביקור שלי – נמצא עמוק בעשור הרביעי לחיי, מנסה לחיות על פי השולחן ערוך, מאמין באמת שתורת ישראל היא הערך העליון, ושיש מנהיג לעולם של שכר ועונש. יסודות אלו ועוד נוצקו לנשמתי בכור ההיתוך היהודי בו צמחתי, זו המסגרת שלתוכה זכיתי ובניתי את ביתי ונישואי. גם את ילדי הנני משתדל לגדל באופן דומה, אציין עוד שאני נושא במשרה תורנית נחשבת.

השורדים עד כאן לבטח יתהו - אז מה הבעיה?

שאלה נפלאה, גם אני שאלתי אותה לא מעט. במיוחד כשניסיתי לשוב מכפילותי, כשפשטתי את דמותי האחרת, כשללא הצלחה טבעתי עוד בבוץ. הקשיים הופיעו עוד לפני כן, לא כאן המקום והזמן לפרט, אבל בגדול, "הבעיה" הופיעה לאחר הבר מצווה, בהתחלה לא הבנתי הרבה ממה שקרה איתי, כן הרגשתי שזה לא משהו שכדאי לדבר עליו, בהמשך קלטתי שזהו "העוון המר", הבטחתי לעצמי ולבוראי שלא עוד. די. וזהו החזיק מעמד יפה מאוד. עד שלא.

פניתי לרבנים בישיבה ומחוצה לה וקיבלתי סדר תשובה שעזר לי מאוד, עד שלא. אחת לכמה זמן "הבעיה" התעוררה. לא עזרו לי כל הניחומים שזו "הבעיה" של כל הדור האחרון וגם בזה שלפני ולפני פניו, כשההתקפה באה, ומעת לעת היא באה, הפכתי לפקעת עצבים. בלי יכולת להתרכז. ממש כאילו נכנס בי 'דיבוק'. היתה לי דרך אחת ויחידה להיפטר ממנו...

האשמה הבושה וחוסר הערך שצצו תמיד אחרי ייאשו אותי לגמרי. הפער בין התחושה לפני – אני חייב אחרת אשתגע. לבין הכלומניקיות שאחר כך לא מנע ממני אף פעם את הזוועה. בכל שנה כשהימים הנוראים התקרבו, העוצמה של "הבעיה" התגברה. היו זמנים שחשבתי שזה הקיץ. אבל אלול חורפי במיוחד לאחר שנה מעוברת, הפריך את המחשבה הזו.

לא יכולתי להתעלם מהעובדות – ארבעים היום שמשה עלה להר בפעם השלישית – מכט' אב עד לאחר יום הכיפורים, הימים בהם המלך בשדה נגיש לכל, הפכו עבורי לימים של התבוססות בשדה קטל, מוקשים התפוצצו תחתי ללא הרף, נפלתי תמיד שדוד, לעיתים הצלחתי להמתין קצת יותר זמן, עד שהסתיימו... שמעתי את 'סלחתי כדבריך', ולשנה הבאה בירושלים הבנויה ולא יכולתי לשאת את עצמי, בכי התמרורים בתפילה זכה צימרר אותי, נרגעתי רק כשחזרתי לשם שוב.

הרגשתי שיש בימים הללו משהו נוסף. החברים 'בשמור עינך' ידעו להסביר לי מהו 'המשהו הזה' – החבר'ה הנהדרים שם פשוט ידעו מי אני מבלי שהכירו אותי, לבטים שגרו במוחי וליבי מיום עומדי על דעתי, קושיות קיומיות, קיבלו מענה מיידי, המלאכים הללו חלקו איתי את הנסיון האישי שלהם. לא הטיפו לי מוסר, לא הבטיחו לי גהינום, הסבירו לי בפשטות ש"הבעיה" לא דומה בכלל לבעיה של הדור, זו לא עבירה בלבד, יש באמת ערך מוסף לימים הנוראים, פחד.

אתה פשוט מרגיע את הפחד שלך עם מה שגרם לך אותו מלכתחילה, כך אמר לי אחד מהם, אחרי עוד סשן של "אתם וההמצאות של דור שלישי וחצי", והמשיך: תגיד, גם לחוזר בתשובה שעכשיו התחיל להניח תפילין ועושה את הצעדים הראשונים בשמירת כשרות, טהמ"ש ושבת, מסבירים איזה עונשים מחכים לו שם למעלה על כל התרי"ג שעבר? תאמר לי, הוסיף, הולכים איתו לדיר ולרפת בכדי שיבחר את כל האשמות, החטאות והעולות בכדי שידע מה עשה ועל מה יש לו לכפר? עזוב את זה עכשיו! זה לא מועיל, רק מזיק.

גם אם אתה זקוק לתשובה כמו כל יהודי, זה, עכשיו, לא הזמן. הרהורי "התשובה" הללו שולחים אותך שוב לשם, מספיק. הקשבתי לו, זו הסיבה שלאלול הזה יש 'מה נשתנה', איני מחליט על דעת עצמי, אני מתייעץ, הציעו לי להתמקד במה שאני יכול להכיל עכשיו, במה שצריך להעשות על ידי כדי שלא אפחד, זה לא שכנוע עצמי שגוי, זו הכרת העצמי. אני לא מספר לעצמי סיפורים כדי שאאמין להם, אני זקוק לבורא עולם, ואני לא מצליח להתחבר אליו דרך פחד ויראה. מה עדיף, שאשאר מרוחק ממנו? אני לא יכול.

השתכנעתי שהמצב שלי הוא כמו של עולי בבל בבנין בית המקדש השני, בתוך שבעים שנה מעת שהגלם נבוכנדצר בבלה, הם שכחו כמעט הכל, אפילו שיש דבר כזה שנקרא ראש השנה, עומד לו נחמיה (כדאי לקרוא בפנים  - פ"ח) ומספר להם שיש כזה יום, רגעים אחרי שהתחיל להסביר להם מהו היום הזה, הוא עצר, יותר נכון בכים הנורא עצר אותו, לא נותר לו אלא להרגיעם,"אכלו משמנים ושתו ממתקים כי קדוש היום לאדונינו", עבורכם זהו יום של שמחה, לא של פחד, ולא בגלל שאינו מפחיד, אתם אינכם יכולים או צריכים כרגע לפחד. חדוות השם היא מעוזכם.

לפני זמן, ביום הדין נגזר דיני לחיים, זכיתי והכרתי את 'שמור עיניך', שם למדתי להפסיק לפחד, ולהתחיל לאהוב.

ומה איתך?
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: 'מה נשתנה' באלול לפני 10 שנים, 7 חודשים #42886

  • brother
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 883
אני הייתי שמח לספר סיפור, הסיפור הוא מפרי עטו של הרב אליהו כי טוב:
איני זוכר את הסיפור במלואו לצערי, אם איני טועה הוא מובא בסיפרו כחודו של מחט, המספר על אדם שהגיע לגיהנום ורצה לעבוד את ה' בשמחה, לכן כאשר הביאו אותו למדור הראשון והתחילו לשורפו, הוא צחק בהתענגות על השרפה, ושאל האם זו שריפת גהנום?! הרי דבר זה נפלא... אמרו משוגע הוא זה ולקחו אותו למדור הבא, וגם שם קרה אותו דבר... וכן הלאה, עד שהגיע למדור האחרון אם איני טועה הוא השביעי במספר. שם הוא צחק ואמר אוהו סוף סוף התענוג שווה במעט...
אני חושב שהסתכלות כזו על החיים היא דבר חיובי, איני מפחד מאש הגהנום, גם להיות בגיהנום זה עבודת ה' ואם אני צריך לעבור שם אז כנראה זה מה שיקרה, איני יכול להחליט אלא רק לומר לו יתברך, אני רוצה להיות כפי שאתה רוצה שאהיה, אני מתבטל כלפיך, כל אשר אני רוצה הוא לעשות רצונך.. אם תחליט אלך גם לשריפת גיהנום.
איני מפחד, אני לומד לומר, כל מה שה' עושה ויעשה ונעשה הכל טוב, הוא יתברך ידע יודע וידע כל אשר אני עושה, רואה הוא אותי ויודע את פנימיותי, איני פוחד אלא רוצה אני להצליח למלא את הייעוד אותו ברא אותי ה' בשבילו, ולוואי ואצליח.
שנזכה.
אני תמיד הרגשתי שחסר לי החיבוק הגדול שיקרב אותי אליך.

לכן החלטתי שאת החיבוק הזה אני רוצה להעניק לכל מי שרק יבקש

בחיבוק גדול ואוהב שרק אח יכול לתת.

בעניין: 'מה נשתנה' באלול לפני 10 שנים, 7 חודשים #42888

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה על הסיפור. אני שמח עבורך שזה עוזר לך. לי בדרך כלל לא. נקודת הפתיחה האישית הנמוכה שלי גרמה לי להתייאש ולא  להתחבר עם דברים כאלה גבוהים. אני ביחסים גרועים מאוד איתו מה אתה בא לספר לי שבא לי לעשות את רצונו - להישרף? לא, תודה, אני בסך הכל מעוניין לחיות בשקט, בשלווה, בלי הפחד הנורא ממה שאני הולך לחטוף ממנו עוד רגע.

המאמר הנוכחי, למעשה מדלג על כל 'הקטע' הזה, הוא בעצם בא ואומר, שמע, עזוב אותך עונשים, יתכן שכן יתכן שלא, כרגע זה פשוט לא הזמן. אתה רוצה לצאת מעמק הבכא, לשם כך אתה זקוק למדריך שמכיר את תנאי השטח. מנסיונו ישנם ערוצים למטיבי לכת וישנם קלים יותר, הוא טוען שהערוץ הזה בנחל לא מיועד לכל אחד. לך יש את הערוץ שלך. קדימה צעד.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: 'מה נשתנה' באלול לפני 10 שנים, 7 חודשים #42892

  • brother
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 883
אני מסכים איתך, אני רק אומר שנגיד ויש עונשים אני אישית חושב, שצריך לשים אותם בצד, וגם עם יהיה אז נקווה שהם יהיו טובים! וגם עם הם יהיו נוראים נקבל אותם באהבה, כי כך אבא חושב שאנו צריכים לקבל.. כמו שאת המחלה שלנו אבא החליט שאנחנו צריכים לקבל...
שנזכה...
אני תמיד הרגשתי שחסר לי החיבוק הגדול שיקרב אותי אליך.

לכן החלטתי שאת החיבוק הזה אני רוצה להעניק לכל מי שרק יבקש

בחיבוק גדול ואוהב שרק אח יכול לתת.

תגובה: בעניין: 'מה נשתנה' באלול לפני 8 שנים, 8 חודשים #76728

תודה רבה אסירות,

מאוד התחברתי.

אני מגיע השנה לראשונה לימים הנוראים בהמון רגשות מעורבים, והעיקר שונים מאוד מכל מה שעבר עלי עד היום.
מחד גיסא מעולם לא שמתי[כך חונכתי] את הדגש על הפחד וכל הנושא הזה, גם לא בימים הנוראים,,
מצד שני זו השנה הראשונה שאני פותח את הספר שערי תשובה ופשוט יכול לקרא בתוכו איך לעשות תשובה. אז כן, אז דילגתי שם על שער שני ושלישי אבל שער ראשון מעיקרי התשובה [איך אוחז בעל המחבר מ"הראשונים" שצריך לחזור בתשובה על [u]כל[/u] החטאים של כל השנה,,] פשוט דיבר לראשונה אלי-עלי,
קלטתי שהנקודה היא לא אם אוננתי או התאוויתי, הנקודה היא הרבה יותר עמוקה, האם אני קרוב לאבא שלי שבשמים לאלוקים שקרוב אלינו בכל קוראינו אליו, או האם אני רחוק ממנו, האם אני מרגיש וחי ונושם את זה שהוא אבא שלי,שהוא אוהב אותי, שאלוקים אוהב את [גם? רק!!] הסקסוהוליסטים.
ואני מרגיש שבשנה זו אני יכול להגיד לו, בעצם לי, אני קרוב אליו הרבה יותר מבעבר,למרות שיש לי עוד המוןןן מה להתקרב ולהשתפר בכמויות,,, אבל אני מרגיש ועושה דברים שמקרבים אותי אליו יותר ממה שעשיתי במשך כל שנות חיי, אני פועל ומשתדל לעשות את כל דרכי התשובה העיקריות שמנויות שם.

תודה רבה לך אלוקים שהבאת אותי לכאן !
תודה רבה לך אבא עבור שמור עיניך !!!
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!

תגובה: בעניין: 'מה נשתנה' באלול לפני 8 שנים, 8 חודשים #76729

הוי אריאל,,,,, כתב:
תודה רבה אסירות,


קלטתי שהנקודה היא לא אם אוננתי או התאוויתי, הנקודה היא הרבה יותר עמוקה, האם אני קרוב לאבא שלי שבשמים לאלוקים שקרוב אלינו בכל קוראינו אליו, או האם אני רחוק ממנו, האם אני מרגיש וחי ונושם את זה שהוא אבא שלי,שהוא אוהב אותי, שאלוקים אוהב את [גם? רק!!] הסקסוהוליסטים.
ואני מרגיש שבשנה זו אני יכול להגיד לו, בעצם לי, אני קרוב אליו הרבה יותר מבעבר,למרות שיש לי עוד המוןןן מה להתקרב ולהשתפר בכמויות,,, אבל אני מרגיש ועושה דברים שמקרבים אותי אליו יותר ממה שעשיתי במשך כל שנות חיי, אני פועל ומשתדל לעשות את כל דרכי התשובה העיקריות שמנויות שם.

תודה רבה לך אלוקים שהבאת אותי לכאן !
תודה רבה לך אבא עבור שמור עיניך !!!


מזדהה איתך לחלוטין עם מה שכתבת.
אני אסיר תודה לאלוקים על החוויה הרוחנית שעברתי השנה ב"אלול" שישבתי לפני יומיים עם הספונסר על צעד 5, ובהתוודות שלי על הפגמי אופי שלי הרגשתי שאני מתקרב יותר לאלוקים וזו היתה חוויה רוחנית מדהימה שלא הרגשתי מעולם, ולמרות שיש הרבה מאד לאן להתקדם, אבל כיום אני יודע שיש לי בדרך וב"ה אני נמצא בדרך הזו, וכל יום ויום שאני עושה את מה שהתוכנית מציעה לי, אני מרגיש יותר ויותר קירבה לה' בצורה נפלאה, ואני שם לב שמידי פעם סתם כך באמצע היום אני מדבר עם אלוקים על מה שטוב לי ועל מה שקשה לי, וזה דבר נפלא שלא היה לי מעולם.

אסירות תודה לה' שהעיף אותי לתוכנית הנפלאה שמקרבת אותי אליו עוד ועוד.

נ. ב. למי שלא שם לב, היום שיניתי את שם הניק שלי ל"מתחיל שוב - וצועד לאלוקים", וזה מגיע בעקבות החוויות המדהימות שאני חווה בתקופה האחרונה.

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: 'מה נשתנה' באלול לפני 5 שנים, 7 חודשים #114396

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406

תודה רבה אסירות על הריכוז של הפוסטים
בהחלט לתועלת
מתגעגע לפורום... מאחל לעצמי להיות כאן יותר השנה

שנה טובה וגם מתוקה לכולם!
הושיעה

אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

תגובה: 'מה נשתנה' באלול לפני 5 שנים, 7 חודשים #114407

  • מוישי1
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 28
תודה רבה על האפשרות לחשוב אחרת ממה שלימד אותנו המשגיח/ המשפיע שליט"א/ זצוק"ל
מחק את המיותר

תגובה: 'מה נשתנה' באלול לפני 1 שנה, 7 חודשים #143754

  • חוסידל
  • רצף ניקיון נוכחי: 2917 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אוי מיין וועלט .....
  • הודעות: 440

תודה לך על ההקפצה
מאוד חיבר אותי

אבא אוהב גילה לי את האור ברח' ניסן תשע"ה בכנס של שמור עיניך

נאר אמונה אין בורא כל עולמים...ומבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה

תגובה: 'מה נשתנה' באלול לפני 1 שנה, 7 חודשים #143773

  • אבי0533
  • רצף ניקיון נוכחי: 335 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72

מאמר מרתק.

שאלה: אסירותודה הזכיר בהתחלה שזה נועד להיות עבור כתבה כלשהי, האם יש בימים אלו פירסום פיזי לשמור עיניך? אני אישית חושב שהייתה יכולה להיות תועלת רבה עם עלונים שיופצו בישיבות גדולות וכוללים...

תגובה: 'מה נשתנה' באלול לפני 1 שנה, 7 חודשים #143775

  • יוחאיי
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 32

אני גם חושב שצריך יותר פרסום, לא בטוח משהו רציני וישיבות אבל שיותר יהיה מוכר
אגב, שלום אבי טוב לפגוש בך גם כאן חוץ מבקבוצות...

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.67 שניות

Are you sure?

כן