ל"אחד מסיירת מובחרת",
ראשית כל, אחזור שוב על מה שכתבתי עשרות או אולי מאות פעמים: כל מה שאני כותב זה רק ממה שאני מכיר את עצמי ואני לא אומר לאף אחד מה נכון אצלו. אני כותב מה נכון אצלי, ובפירוש יכול להיות שמה שנכון אצלי - זה טעות גמורה אצל השני.
למרות שכתבתי את זה עשרות פעמים, אחזור על זה שוב ושוב כדי שלא יהיה מצב שמישהו יכתוב שאני "אורים ותומים". אני לא. אני אדם אחד וכותב רק מהנסיון שלי.
לעצם הענין. אני בפירוש לא מנסה לחזק את עצמי ולכן חוזר שוב ושוב על הענין שאני מכור ושאני לא הולך לצאת מזה. הבנת מדוייק לגמרי. ישנם כאן חברים רבים שעובדים בדיוק בשיטה הזאת וכולם יספרו לך את אותו דבר: אנחנו לא מנסים להיות חזקים. הייתי חזק הרבה תקופות בחיים שלי ותמיד זה נגמר רע, ולכן הפסקתי את זה ואני חלש. כן, אני מכור ואני לא חושב שאי פעם אצא מזה. ודווקא ההבנה הזאת עוזרת לי להחלים.
לגבי השאלה האם המוח חוזר לקדמותו או לא - כפי שציינו לפניי, יש בזה כמה שיטות בעולם המדע היום וזה לא נוגע כעת. לפי "הספר הגדול" התמכרות היא כמו אדם של"ע איבד רגל, ולעולם הוא לא יחזור להיות כמו שהיה קודם לכן. גם אם מבחינה טכנית זה לא נכון, עדיין דרך החשיבה הזאת עבורי היא הצלה כי אז אני אף פעם לא נופל לשאננות וממשיך כל החיים בעבודה על עצמי.
וזה מחזיר אותי לענין שלפי שיטת הצעדים אדם לא יוצא מהתמכרות. נקודה. אדם נשאר מכור כל החיים, אבל בפועל הוא מצליח לחיות חיים בריאים ושלווים בלי שום נפילות ואפילו רצון לנפילות. זה כמו אדם שאלרגי לבוטנים אז הוא פשוט לא אוכל במבה כל החיים, אבל זה לא אומר שהאלרגיה עברה.
אגב, גד, מעולם לא טענתי שהדרך היחידה לצאת מההתמכרות היא קבוצת תמיכה. אם כתבתי דבר כזה - אני מוסר מודעה שזאת טעות גמורה. אין לי ספק שיש אנשים שיכולים לצאת מההתמכרות בכל מיני שיטות. אני אומר שאני לא יכול לצאת מההתמכרות בכח הרצון, ושניסיתי את זה מליון פעם וזה תמיד נכשל.
