בחסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו, אני חוגג היום שלוש שנים של נקיות מהתמכרות פעילה למין ולתאווה. נס ענק שלא נגמר, מחולק ל1,093 ניסים של יום ועוד יום ועוד יום של נקיות. כשאני כותב "לא מובן מאליו" זה מוריד מהערך של המילים האלו, כי באמת לא רק שזה לא מובן מאליו אלא שזה לא מובן בכלל. אחרי כעשרים שנים של שימוש מאסיבי בתאווה החל מגיל צעיר, אין ספור נפילות, אין סוף שעות של צפיה בפורנו, בלי סוף פנטזיות ואובססיה מטורפת למין - ופתאום נקיון ארוך ומתמשך של שלוש שנים. עבורי זה לא מובן בכלל איך זה שייך. נס.

אז אחרי שלוש שנים של נקיות, האם אני יכול לנוח על זרי הדפנה ולומר לעצמי שכעת יש לי חזקה של נקיון והכל בסדר? מסתבר שלא. אני אמנם "מכור בהחלמה" אבל עדיין  מכור. בספר הגדול (ספר הבסיס לתכנית הגמילה בשיטת 12 הצעדים) מופיעה המילה "החלמנו" בלשון עבר יותר מפעם אחת, וביחד עם זה כתובים דברים מאוד ברורים לגבי זה שעלינו לעקור ממוחנו את המחשבה שאנחנו כמו אנשים רגילים או שנהיה כמו אנשים רגילים. אחד השותפים המייסדים של התכנית כתב שאנחנו כמו מלפפון חמוץ - לעולם לא נחזור להיות מלפפון רגיל...

במילים פשוטות זה אומר שלמרות הנקיון ולמרות שהאובססיה בדרך כלל נלקחת ממני על ידי אלוקים - אני עדיין מכור, וזה אומר שני דברים: א. שאני חייב להמשיך לעשות את הצעדים כדי להישאר בהחלמה. ב. שאני עדיין חסר אונים מול התאווה.

כן, גם אחרי שלוש שנים, כל בוקר כאשר אני לוקח את הילדה שלי לגן וצריך להתמודד עם נשים אחרות - עליי להיכנע פעם נוספת, להודות שאני חסר אונים מול התאווה, ולוותר על הרצון להסתכל ו"לשתות" לתוכי את המראות. אני לא מדבר כעת דוקא על המבט השני אלא אפילו על המבט הראשון, אותו מבט שנעשה מבלי כוונה בכלל בו אני נתקל במושא תאווה ומיד מסיט את העיניים. הרי התמונה הזאת מאותו שבריר שניה נצרבה לי בזיכרון, וכעת השאלה היא האם אני "שותה" אותה לתוכי או מוותר. הרצון שלי הוא כמובן לשתות לתוכי את המראות האלו, אבל אני מודה שאני חסר אונים, נכנע ומוותר.

האם זה ישתנה יום אחד? התשובה שלילית. לא משנה כמה זמן אשאר נקי, המוח שלי תמיד ירצה לחזור לשימוש בתאווה. מה שכן, היום בהחלמה אני לא מוכח לפעול בצורה כפייתית. יש לי בחירה, וכך למרות שאני רוצה - אני עושה ההיפך. אני מאוד רוצה לצרוך תאווה, אבל אני נכנע ומוותר על כך.

חוקרי המוח מראים שמוח של מכור נפגם באופן פיזי לחלוטין, וחלק מהנזקים לא חוזרים לתיקונם גם אחרי שנים ארוכות בהחלמה. השימוש שוב ושוב יצר במוח שלי מסלולים שאני פועל על פיהם באופן אוטומטי לחלוטין. בהחלמה נוצרים מסלולים חדשים ובריאים, אבל הישנים החולים לא נעלמים. המצב הוא שאחרי תקופה בהחלמה, יש במוח שני מסלולים, שניהם זמינים: האחד בריא והאחד חולה. אז בעוד בעבר לא היתה לי אפשרות שלא להשתמש בתאווה, כעת זה בידיים שלי. יש לי בחירה במה לבחור, אבל תמיד תמיד אשאר מכור, עם רצון לתאווה. לכן, גם אחרי שלוש שנים, אני עדיין חסר אונים, ועדיין חייב לעשות את אותן פעולות שעשיתי לפני שלוש שנים כדי שאלוקים ישמור אותי נקי.

ברכות. יתן לך השם עוד כדי לתת. חיבוק.

סוד יקירי, ברכות על 3 שנים של מפוכחות, נקיון והחלמה. שנים של נתינה מופלאה בכל קנה מידה גם זה של הצעד ה12. אתה ושכמותך הם עבורי ההוכחה שההתמכרות היא בעיה שאינה מעידה על רוע כלשהו באדם, אלא על יחודיות שאין דומה לה. אנשים כמוך נתנו ונותנים לי את הכח והיכולת להרגיש בנח עם ההזדהות עם ההתמכרות. ברכותי להמשך חיי החלמה וסיפוק רוחני.

מזל טוב כפול 1,099.
שום דבר לא מובן בנסי התוכנית, חוץ מזה שאלוקים הוא כל יכול והפך אותך לחולה כדי לתת לך החלמה שופעת וחוצה אוקיינוסים.
ברכות לעוד יום נקי ועוד יום עד אין סוף. מתוך שירות נאמן ללא הפסקה לכל מחלימי העולם.

גם אני שמח בשבילך ומאחל לך עוד יום נקי...

תודה חברים על התגובות והברכות.

ישנו אחד ולו מלא הכח, מי יתן ונמצא אותו היום.