דברים אמיתים וכואבים נכתבו כאן.
הלב שלי כואב וקרוע.. הדמעות לא פוסקות..
מבין למה הכל קורה לי.. מאמין גם שהכל בהשגחה ותלוי בי..

אבל משהו אחד אני לא מבין.. האם ה' אינו חפץ בדרכי חלילה?
הרי כתוב "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים איתו"
מה אני עוד יכול לעשות?
ביחד עם האמונה הכאב גדול מנשוא ואני מרגיש שאני מפספס משהו..

אח שלי,

דע לך שהכי גרוע זה לחטוא ולא להכיר בחטא, מכיוון שאין על מה לעשות בתשובה.

בדרשות על פרשת מצורע אומרים שהיום אנחנו לא זכאים לנגעי בתים.
כלומר, נגעי בתים זוהי זכות עצומה, שע"י הנגעי בתים אנו יודעים שחטאנו ויש לנו את  האפשרות לעשות תשובה.
רק שלדאבוננו, אנו כבר לא נמצאים באותה דרגה רוחנית שהיו בה אבותינו ואין לנו את  הזכות לקבל מתנה כזו נפלאה כנגעי בתים.

האתר הזה הוא מתנה גדולה מאין כמוהה שקיבלנו מהקב"ה.
לא רק שאנו יודעים כעת שאנו מכורים, אנו גם יודעים איך לצאת מזה !!!

פשוט ענק !!!

לא יאומן איך הקב"ה אוהב אותנו !!!!

בעצם, כן יאומן,
אנו בניו הבכורים והוא אוהב אותנו מכל, ולכן הוא דואג לנו !!!

בהצלחה לכולנו

דיל

שמואל יקירי,

לא כל כך הבנתי. הרי אתה מסכים שכל אדם גם מכור לאלכוהול, אבל אני לי יש בבית בקבוקי אלכוהול פתוחים ואני לא "נופל". נכון שלפעמים אני שותה, אבל זה לא הופך את זה לכפייתי. מה ההבדל בין זה לבין תאוות נשים? אני לא מדבר כעת על השאלה האם מישהו עשה עבירה, אלא האם זה הפך אותו לבהמה בכך שהוא לא יכול להפסיק - כמוני למשל.

אני הפשטתי נשים בראש שלי הרבה לפני שראיתי תמונה אחת לא צנועה במחשב. הייתי בן שלוש עשרה והתחלתי לעשות את זה, וזאת למרות שלא ראיתי טלויזיה, לא פרסומות לא צנועות (גרתי בעיר קטנה ושקטה) ולא שום מגזינים חושפניים.

זלמן היקר,

ניסיתי, אבל ממש לא הצלחתי להבין את מה שכתבת.

אתה יכול בבקשה לתת פרוש?

תודה

אנסה להסביר, למרות שלא תמיד אני מצליח.




ואני שואל, אם זה כך, איך יכול להיות שבתור אלרגי לאלכוהול (כי הסכמנו שכל אחד אלרגי גם לאכוהול) אני יכול להיות עם בקבוק פתוח בבית ולא ליפול בשתיה?



אוקיי, אבל אצלי זה לא הסיבה. אני התחלתי להפשיט נשים ברחוב לפני שנחשפתי לאף תמונה לא צנועה בחיים שלי. כלומר, נהייתי מכור לא בגלל שכבר נהניתי מהסתכלות על נשים לא צנועות, אלא כי המוח שלי חיפש את זה.

תבין, בתור ילד הייתי כל כך תמים שכמעט לא ידעתי צורת אישה ובודאי שלא את סודות המין, ובכל זאת הייתי מכור לתאווה והפשטתי נשים במחשבה שלי כל הזמן.

זלמן היקר,
עכשו פחות או יותר הבנתי.

שוב, אין  לי מושג בכלום ואני רק מביע את דעתי העניה.

לפי ר' עובד ההתמכרות היא שילוב של חשיפה אסורה ושל מצבים נפשיים מסויימים.
לכן, לפי זה ע"מ להיות מכור לאלכוהול צריך גם מצב נפשי מסויים.

לגבי הנער הקטן (אני) מהעיירה השקטה והפסטורלית שהפריצות עוד לא הגיעה אליה,
איך יכול להיות שאני "מפשיט" נשים צנועות שבלי שידוע לי שראיתי כאלו מראות מקודם, אז איך באמת אני "יודע" איך "להפשיט" את אותן נשים?

התשובה חייבת להיות: כשהייתי קטן יותר (לפני השנה שממנה מתחיל "הסרט שלי" בזיכרון הדל שלי) בטעות או לא בטעות לקחו אותי לים, או לביקור בעיר הגדולה ושם עיני התמימות קלטו מראות לא צנועים.
המראות האלו נצרבו במוחי הדל צריבה שלא נמחקת וזה מה שגרם לי יותר מאוחר להפשיט נשים צנועות.

יתכן מאוד, אבל אותי לא לקחו לים, ולא ראיתי מעולם נשים לא צנועות בחיי.

אז איך בכל זאת הפשטתי נשים? באותו אופן שגיליתי את האוננות... ממש לבד. אני מאמין שה' לא לקח את אדם הראשון לקורס חתנים לפני שהוא קיים יחסים עם חווה. זה די פשוט הענין הזה של החיבור המיני.

אני מדבר רק על עצמי.

אפילו אם הייתי נולד במאה שערים, ייתכן שגם בלי ללכת לים בטעות עיני פגשו מראה לא צנוע.

ואפילו אם לא זה תמיד היה יכול להתחיל בסקרנות גרידא (גם מבלי לדעת מה יש שם) ואחרי שגיליתי מה יש שם בגיל מאוחר יותר, אז המוח שלי נתן לי לחשוב שכל הזמו חיפשתי את זה והפשטתי נשים גם בגיל הצעיר יותר.

לגבי האדם הראשון, הוא לא היה צריך להפשיט את חווה.

ואיך בכל זאת הוא גילה את סודות המין?

הוא לא היה צריך לגלות.

הוא הרי אלרגי לנשים, כמו כולם.
ואז הוא גם אלרגי לחווה.

ואחרי שהוא התעורר מה"ניתוח" הוא ראה אותה, האלרגיה התחילה להשפיע והיא(האלרגיה) כבר "אמרה" לו מה לעשות !!!

הרי ידוע שלחז"ל ניתנה רשות לבטל את יצה"ר של עריות והם עשו "טסט" במשך 3 ימים תרנגול  לא הטילה ביצה.
כלומר, ללא ה"אלרגיה לנשים" לא היה קיום למין האנושי.

מעולה. אז כעת אנחנו מסכימים. מסכימים שחלק מזה נמצא אצלנו בראש בלי שום קשר לשום פרסומת שנראה, וחלק מזה התחזק על ידי הזבל שנחשפנו אליו אחר כך.

אני מנסה לראות אולי בכל זאת יש לנו איזה מחלוקת מסויימת אבל לא מצליח...

מצויין.

אז מהניסיון הקצר שלי הבנתי שהנשים והבחורות הם מעולם לא היו הבעיה שלי.

מאד מזדהה.

אפרופו, נשים - כעת הולכות עם מסיכה וזה יותר בעיה אצלי, כי בדרך כלל אני מסנן לפי מראה [פרצוף]... וכעת כל הנשים יפות, מי יודע בדיוק מי מאחורי - המסיכה...

זה אומר שהבעיה אצלי...

אותי בקטע מסויים מדליק יותר הנשים עם השאל הענק...

שזה נראה אהל הולך...

כי פעם אחד ראיתי איזה אמא ובת והם באו לעצור מונית ובשביל זה היו צריכים להסיר את המסווה...

וזה הדליק הרבה יותר...

עוד דבר ששמתי לב בתקופה הזאת שאני מסתכל על הגבות של הנשים כל הזמן... סוג של פטיש כנראה... מישהו מכיר?





 

 

דייב 2 כתב on 19 ינו' 2021 08:49:

אני מלך ה"פטישים" ואני רוצה לומר לך, שאני מזדהה מאד עם הנאמר בשרשור, תאוות נשים באה בצורות שונות, זה לא משנה אם זה צנועה, לא צנועה, ראש, רגליים, גבות,  נעליים. מעבר לכך המטפל שלי שהוא מומחה מספר 1 בסטיות מיניות ובזהות מינית, הסביר לי פעם, שאפילו גברים עם נטיות הפוכות, הם בעצם יושבים על "תאוות נשים" רק שאצלם זה עבר מוטציה, ממצב משיכה של גבר לאשה ביולוגית, זה נהפך למשיכה של גבר לאשה מגדרית בצורה של גבר, כשהגבר מייצג את האשה שבתאווה (וכן אצל נשים עם נטיות הפוכות).
המשגיח בישיבה הראה לי פעם תמונה של אשה באירופה של לפני מלחמת העולם השנייה, מכוסה כולה והולכת עם מטפחת של סבתות, הוא שאל אותי אם זה מושך אותי, כמובן שאמרתי לו שזה אפילו דוחה אותי, אז הוא אמר לי, תדע לך שבחורים בגילך אז, נמשכו לזה בדיוק כמו שאתה נמשך היום לאשה האופנתית של זמננו.
התאווה היא תאווה, היא תאווה, היא תאווה, לא משנה באיזה צורה היא קיימת.