ברוכים הבאים, אורח

עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? 895 צפיות

עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 5 שנים, 7 חודשים #33674

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 773 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 995
שתי אזהרות מראש:
1. מי שרגיש להרהורי כפירה שידלג על הפוסט הזה.
2. פוסט זה נכתב במסגרת העיונים האינטלקטואליים שמעשירים את הפורום בימים אלה ועל כן מוגבלותו ברורה מאליה.

זה קורה לי הרבה פעמים.
אני מאמין במשהו, למשל: שהרכב שלי יעבור טסט בלא תקלה, למרות שהיכן שהוא בירכתי המוח אני יודע שזו אמונה לא הגיונית. אני יודע שאני 'מטייח' את עצמי, מעדיף לחשוב שאני יכול להיות 'גם וגם' - גם לקנות רכב ישן וגם שלא יהיו בו תקלות. גם ללמוד עד הדקה התשעים ושתיים בישיבה, וגם לא לקבל פרצוף חמוץ מאשתי על כך שהפקרתי אותה עם הילדים...למרות שלפגם האופי הזה - חוסר כנות עצמית, יש כל כך הרבה דוגמאות בחיים שלי אני רוצה להתמקד באחת ההופעות הבעייתיות יותר שלו.
מדובר ביחס בין התורה והמצוות לעבודת ה'
אמרו לי שאם אני אלמד תורה באופן המאוד מסויים שאמורים ללמוד בישיבה או בכולל, עם ה'ניגון' המאוד מסויים שאמורים לנגן את הלימוד בישיבה, ועם כמות הזמן הנדרשת - אהיה קרוב לה'.
האמת שלא רק אמרו לי, הוכיחו לי את זה מחז"ל, מראשונים ואחרונים, הביאו דוגמאות מספרות המוסר ומסיפורי גדולי ישראל, במחשבה באגדה ובהלכה, עד שהרגשתי שברור, אין לי כל ספק, הדברים נכונים.
לרגע לא שאלתי את עצמי, האמנם? זאת אומרת, לא 'האם הדברים נכונים בשביל מי שאמר אותם'. האם הם נכונים בשבילי?
ובגלל שלא שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, לא שמתי לב לתהליך הפנימי שעברתי: התחלתי להרגיש ניכור.
משהו בכל הדברים האלה, ש'ההם' אמרו הפך להיות 'מן השפה ולחוץ'. עוד לפני המרירות היאוש והתסכול שזה לא פתר לי את ההתמכרות.
עוד בלי קשר. העובדה שלא בחנתי האם אני מתאים לדרך ההיא, שלא בדקתי אולי אני צריך להגיע אל היעד על ידי נתיב ימני יותר או שמאלי יותר, חסידי יותר או ליטאי יותר, בתפילה או בתורה, גרמה לי לתחושה של אוטומט. אני עושה את מה שצריך. את מה שמצפים, ואני לא שואל את עצמי לאן זה מביא אותי.
הקונפליקטים 'הקלאסיים' שכל לומד תורה מכיר אותם מעצמו, הפכו להיות חסרי סיכוי: שהרי ברגע שהקונפליקט הוא בין 'האני' שרוצה לשמוע חדשות ולעשות את מה שבאמת 'מעניין' לבין ה'צריך' ללמוד - הכף כבר הוכרעה. כאשר אני הבעיה, כמו שאנו אומרים בצעד אחד, איני יכול לנצח את עצמי.

עם תשומת לב זו, לפער בין דרך ההתפתחות הפרטית שלי בעבודת ה', בתורה ובמצוות לבין ההדרכה הציבורית - אני ניגש לבחון את שאלת 'החטא'.
אסור לאונן.
כך כתוב בתורה (מעשה ער ואונן וכו' וכו'), כך נפסק להלכה (מחלוקת בשאלת החומרה כידוע) וכך תואר ארוכות בספרים הקדושים.
עובדה זו היא עובדה נתונה, אלא שכפי שרבו גדולי ישראל שהתייחסו אליה, כך רבו ההסברים בהם עובדה זו מתמקמת.
(האם הבעיה היא השחתת הנפש? השחתת השפע? וכו'), וככל שרבו ההסברים כן רבו גם הפתרונות - יש שאמרו: לצום (ספה"ק) יש שאמרו: ללמוד תורה (ספה"ק וגדולי הדורות האחרונים) יש שאמרו לטבול במקווה (ספה"ק). יש שאמרו: לשמוח ולשמור על אופטימיות (ר' נחמן מברסלב) . יש שאמרו: לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם (ר' צדוק מלובלין). 

כאשר אנו מתבוננים על ריבוי ההסברים וריבוי דרכי התשובה, אנו לעתים רבות מוותרים על השאלה הבסיסית ביותר: מהי הבעיה? מהו חטא?
אנו מתרכזים ב'תשובה' במובן המעשי, מה צריך לעשות כדי לתקן את 'הפגם הנורא', אבל לא חושבים על השאלה היכן בעצם 'נמצא' הפגם הזה?
אתן שתי דוגמאות מרחיקות לכת:
גם בחב"ד וגם בברסלב אין הפרדה בין פגמי אופי לבין חטאים. חטא הוא חיסרון. פגם אופי נגזר מה'נפש הבהמית' (תניא) או ששורשו ב'עצבות' (ברסלב). תיקון הברית, מתקשר, אם כך, לתיקון האישיות.
בשתי תורות חסידיות אלה, הדיבור על פגם הברית ילווה בהתייחסות מקיפה הרבה יותר לנפש האדם, מטרתה, תיקונה ודרכי העלאתה.
שתיהן לא ידברו על 'לימוד תורה' כתרופת קסמים. הם יסבירו כיצד לומדים תורה באופן שיעבוד, ויבהירו שלא כל לימוד תורה עובד, תלוי אם עושים אותו ב'דרך הנכונה', תוך תיקון כולל ומקיף.
ואגב, ה"ה לגבי תודעת החטא של בעלי המוסר.

חשוב לי להבהיר זאת על מנת שנשים לב שלעתים הפערים בין 'חוטא' ו'חולה' הם פרי הכרעתנו להגדיר את 'החוטא', שהרי היו רבים מגדולי ישראל שטענו שמטרת התורה והמצוות, בין השאר, היא לרפא את 'חוליי הנפש' (8 פרקים לרמב"ם, הרמב"ן במצוות שילוח הקן וכו').
12 הצעדים אינם רק 'צעדים מעשיים', הם קודם כל דיאגנוסטיקה (אבחנה) המחלקת בין ה'בעיה' לבין 'הפיתרון'. או במילים פשוטות - הם אבחנה הקובעת שהריק הרוחני, הבדידות, והריכוז העצמי הגבוה הם הבעיה והמין הוא רק הפיתרון, וליתר דיוק אחד מכל מכלול הפתרונות האפשריים (שהיו יכולים להיות סיגריות, אלכוהול, ספינינג, אוכל וכו')
לדעתי, זהו שורש הבלבול בדיונים בשאלה האם 'כולם מכורים' או לא: יש מגדולי ישראל (ולהבדיל אא"א בין הפסיכולוגים) ש'הלכו' יותר אם האבחנה של 'הצעדים' בין ה'בעיה' ל'פיתרון' וטענו שלכל אדם יש פיצולים כאלה. ההשלכה המתבקשת מהנחתם, כמובן, היא שכביכול 'כולם מכורים' - אופי הבעיה וסגנונה דומה, ועל כן גם דרכי הפיתרון לעתים דומים בפן זה או אחר.

אמנם, חשוב להבין שיש הרבה מגדולי ישראל שלא קיבלו את הנחות המוצא של הצעדים ביחס למיניות, ולא חיברו בין המיניות לשאר ההתמכרויות.
במובן זה, הם העמידו את המיניות ואת פגם הברית כעומדים כשלעצמם באופן שברור שאין כל קשר בינם לבין, למשל: התמכרות לתלות רגשית או לספורט אקטרים. על כן, גם תיאור התשובה שלהם שונה.

מה כל זה אומר?
אתייחס רק לדעתי האישית: כאשר אני מבין שיש הרבה דרכים רוחניות-דתיות לתיאור פגם הברית, וכאשר אחת מהם מספרת את הסיפור שלי באופן שקרוב יותר לעבודת הצעדים, אעדיף 'ללכת' אתה מבחינה דתית, למרות שלא בהכרח גדלתי על ברכיה. זאת מכיוון שהניכור שלי מהקב"ה וחוסר הכנות שלי כלפיו חשובה לי הרבה יותר מכל דבר. הפיצול בין 'האלוקים' של התוכנית, לאלוקים של הערכים של האישיות הבנויה שלי בסוגיות יסוד כמו - השגחה פרטית, ביטחון והשתדלות, אמון באדם, כוח רצון, היחס לחכמות חיצוניות, תפקידה ופעולתה של התפילה, אינו דבר שאני יכול להשאיר 'מחוץ' למשחק, 'עד יעבור זעם'.
על כן, אני לא מקבל את הקביעה שבמקום שמסתיימת התוכנית מתחילה היהדות, ועל כן, אני לא מקבל את הקביעה שחוטא וחולה היא שאלת היסוד המבחינה בין 'התוכנית' לבין 'היהדות'.

בעיני שאלת היסוד היא: האם המין הוא הבעיה או שהוא הסימפטום של הבעיה.
התוכנית מתייחסת למין שלנו, המכורים, כסימפטום.
חלק מגדולי ישראל מתייחסים לכל הבעיות המיניות של כלל בני האדם, כסימפטום, ועל כן אין הפתעה שבמסגרת הגותם נמצא קירבה גדולה יותר לתוכנית. חלק מגדולי ישראל מתייחסים לכל הבעיות של המיניות כעומדים כשלעצמם, ועל כן הדרכותיהם לאנשים הנורמליים יהיו בדרך כלל יותר רחוקות מהתוכנית.


מהי האמת? השאלה הזו הייתה גדולי מדי בשביל מייסדי התוכנית, כך שברור שהיא גדולה מדי בשבילי.(אם כי, מי שמסתקרן יכול לשלוח לי הודעה באישי...)

מקווה שהצלחתם לצלוח את מחשבותי בעניין.
נתן במתנה
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 5 שנים, 7 חודשים #33686

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 4004 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3392
תודה על עוד מתנה יקרה. כמה מילים באופן אישי - בגלל מיעוט בקבוצות הלכתי שנים לתוכניות אחרות חוץ מ SA  - ל - AA  ו NA ומצאתי את אותם הלבטים אותן ההתמודדויות. האיש שקיבלתי ממנו הכי הרבה תועלת צועדת היה אלכוהליסט נפלא מ AA שבמשך שלוש וחצי שנים לא החליף איתי מילה על תאווה...
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 5 שנים, 7 חודשים #33687

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
תודה נתן על הדברים.

מה אומר?
מסובך מידי בשבילי.

אני מעדיף ללכת על הפשטות:
אני חולה - הולך לרופא ועושה כמצוותו.
כך גדולי ישראל יגידו לי לעשות כשמדובר בניתוח באחד מאיברי הגוף.

האם אני חוטא?
איני יודע וגם לא מעניין אותי.
מדוע? כי אני עכשו חולה !!!

איך אמר נוח במסר ביום חמישי האחרון: "המצווה שלי היא להיות יום אחד נקי".
אז אני גם מקיים מצוות !!!
איזה יופי !!!
אני גם מקבל החלמה וגם מקיים מצוות !!!

בהחלמה
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום

בעניין: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 5 שנים, 7 חודשים #33688

נתן היקר

אכן מתנה יקרה נתת כאן, ולא בעבר אלא בהווה.

לא אדע אם צלחתי את מחשבותיך בעניין, ולכך אקדים שתגובתי היא רק כנגזר מההצלחה שהצלחתי לצלוח..

אני אצטט אותך ברשותך. "לדעתי, זהו שורש הבלבול בדיונים בשאלה האם 'כולם מכורים' או לא: יש מגדולי ישראל (ולהבדיל אא"א בין הפסיכולוגים) ש'הלכו' יותר אם האבחנה של 'הצעדים' בין ה'בעיה' ל'פיתרון' וטענו שלכל אדם יש פיצולים כאלה. ההשלכה המתבקשת מהנחתם, כמובן, היא שכביכול 'כולם מכורים' - אופי הבעיה וסגנונה דומה, ועל כן גם דרכי הפיתרון לעתים דומים בפן זה או אחר.

אמנם, חשוב להבין שיש הרבה מגדולי ישראל שלא קיבלו את הנחות המוצא של הצעדים ביחס למיניות, ולא חיברו בין המיניות לשאר ההתמכרויות.
במובן זה, הם העמידו את המיניות ואת פגם הברית כעומדים כשלעצמם באופן שברור שאין כל קשר בינם לבין, למשל: התמכרות לתלות רגשית או לספורט אקטרים. על כן, גם תיאור התשובה שלהם שונה. "

אינני חושב ששאלה כזו אם כולם מכורים או שכולם לא מכורים היא שאלה נכונה. בדיוק כפי שהתשובה לכך לא יכולה להיות נכונה כי אכן כולם מכורים או שכולם לא מכורים. ישנם כאלו שלוקים בבעיה נפשית מנטאלית ופיזית. בעיה המכונה כהתמכרות. וישנם כאלו שלא לוקים בה.

אלו שלא לקו במחלה, הם כן לוקים בבחירות לא נכונות ברע.
הרע יכול להתפרש כמשנתם של בעל התניא ר' נחמן או כמשנתם של חכמי יראה אחרים. ההבדל בין הגישות הוא לא בסיבות לחטא.

כי האדם באשר הוא אדם שנברא בצלם, הוא בעל בחירה שלא מסובב מסיבות של ריקנות של פגמי אופי של עצבות וכל השאר.
הוא בוחר כי הוא בוחר! כי הבחירה מטבעה היא משוללת היא מלהיות מסובבת מסיבות המסובבות. הרע והיפוכו, נתפרשו ובוארו אצל כל אחד מגדולינו כדרכו ובסגנונו הוא, רק בהקשר של תוצאות הבחירה ולא בהקשר של סיבות הבחירה.

וכאן אסיים את תחילת דברי, כי אם ישנה למחלה כזו, הרי שחכמינו שדיברו וכתבו בהקשר של חטא. לא שללו ולא קיימו את העובדה של קיומה של מחלה שהיא אינה עומדת כסיבה לבחירה אלא כסיבה לאי בחירה.
הם פשוט לא התעסקו בה, בדיוק כפי שהם לא התעסקו עם בעיות של מאניה דיפרסיה \סכיזופרניה\סרטן הלבלב\לוקמיה עוד ועוד.

[ומכאן אמשיך לתוכן דבריך בהגדרתו של חטא שלדבריך שונה הגישה של התניא מגישתו של הגר"א כמשל. לדעתי מסקנתך לאור הדברים שכתבתי מקודם אינה מוכרחת. כי הגדרת החטא לא חלק ולא פירש מאן דהוא שמהותו הוא "עבר אמימרא דרחמנא" ותו לא.
שינוי הסגנון הוא התוצאה, ההופעה של החטא, וכו' וכו'. אבל השארתיו בסוגריים כי הנידון הזה הוא פחות חשוב לדידי במסגרת הזו]]

בעניין: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 5 שנים, 7 חודשים #33720

  • זיו מציע
  • רצף ניקיון נוכחי: 1196 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אני מציע את עצמי לפניך לעשות בי ככל שתרצה
  • הודעות: 335
תן לראות אם הבנתי, במיעוט כוחי
השאלה צריכה להיות האם ההתמכרות היא סמפטום לבעיה עמוקה יותר, אישיותית.
ואם התשובה היא כן - הצעדים הם דרכך ואם זה אומר שחולה תקרא בהם, לו יהי.
ומשתלבים הדברים עם דרכיהם של חלק מרבותינו, שבעצם דבריהם על יצרא דע' הולכים בנתיב שדומה לצעדים,
ואם הם הלכו בדרך זו
והם ודאי לא ביטלו שם חטא מהדבר,
או לפחות יש להם הסבר כיצד הדברים מסתדרים
ובהדי כבשנא למה לי
וממילא יש לנו על מי לסמוך,
ולהניח בכלל לעצם השאלה.
הבנתי?
את רוב הדברים העברתי,
נשאר רק עוד ארגז אחד,
כדי להרים אותו, אני צריך עזרה.
שמימית.
(אביתר בנאי)

בעניין: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 5 שנים, 7 חודשים #33727

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 773 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 995
חברים, תודה על התגובות. אכן היה קצת קשה לצלוח את המחשבות שהעליתי על הכתב בבוקר.
זיו, הבנת במדויק.
כאוב, הרשה לי לדייק: לא התכוונתי שכולם אכן מכורים. התכוונתי לשאלה האם ניתן למתוח קו ישר בין האנשים הנורמליים שצופים בפורנוגרפיה, או שהולכים לזונות לביננו - המכורים. האם למעשה גם הם סובלים מפגמי אופי וכו' ועל כן הם בורחים אל התאווה, או שאצלם זה פשוט 'יצר'.
טענתי שהשאלה הבסיסית היא כיצד מנסחים את ההגדרה 'סתם יצר' מבחינה פסיכולוגית וכמובן - מבחינה דתית.
טענתי שיסוד היסודות ועמוד החכמת בתוכנית הוא ההבנה שהתאווה היא רק סימפטום.
על כן, הדרכות לכלל הציבור שמתבססות על יסוד זה, ממילא יגידו שאנחנו פשוט איבדנו את הבחירה על משהו שכולם מתמודדים איתו, אך הדרכות שמתייחסות אל היצר באופן אחר (כסיבה ולא כסימן), ולא רואות בפגמי האופי חטא אלא בחינה של 'דרך ארץ' הקודמת לתורה, ידריכו בדרך כלל באופן הרבה יותר אגרסיבי למאבק אל  מול היצר, אגרסיביות אשר בנו, המכורים רק פוגעת.
[השאלה כיצד מתייחסים ליצר וכיצד פותרים את הבעיה קשורה לשאלה מהי הבעיה - או במילים אחרות: מהו החטא. טענתי הייתה שהשאלה מהו החטא שונה ויש בה מחלוקת, ואכן אני נשאר בעמדתי זו, ואכמ"ל].

לילה טוב 
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 5 שנים, 7 חודשים #33728

  • נתי
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 60
תודה על פוסט עשיר בתוכן.




12 הצעדים אינם רק 'צעדים מעשיים', הם קודם כל דיאגנוסטיקה (אבחנה) המחלקת בין ה'בעיה' לבין 'הפיתרון'. או במילים פשוטות - הם אבחנה הקובעת [b]שהריק הרוחני, הבדידות, והריכוז העצמי הגבוה הם הבעיה והמין הוא רק הפיתרון, וליתר דיוק אחד מכל מכלול הפתרונות האפשריים (


כיום אני יודע, שהמין היה הסיבה להתחיל בתוכנית, אבל הסיבה להישאר ולהמשיך בה היא ה'בעיה' כמו שהגדרת.
קום! קרא אליו. יחיש לאמצך.

בעניין: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 5 שנים, 7 חודשים #33819

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
ממש ממש לא בתור המשך לדברים העמוקים, ובודאי ובודאי שלא בתור המשך לדיון חולה-חוטא זכרו לברכה, אלא רק לשם הספורט האתגרי:

ה' אלקי שועתי אליך ותרפאני - "ותרפאני" - היא סליחת עון כמו ושב ורפא לו (ישעיהו ו').
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תשובה: בעניין: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 3 שנים, 6 חודשים #74136

  • הוי אריאל
  • רצף ניקיון נוכחי: 378 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 841
"מקווה שהצלחתם לצלוח את מחשבותי בעניין."

תודה נתן, תודה על הפוסטים הכל כך יקרים וכל כך חסרים כאן, עכ"פ בשבילי .

אוהב אותך ממקום בו עדיין לא אהבתי שום בן אנוש.
[הרגש הזה,רגש האהבה והאהדה ליצורי בני אנוש, התחיל להתפתח אצלי רק כאן בבית שלי בתוכנית היקרה הזאת כלפיכם חברים יקרים, עם כולכם]
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!

תשובה: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 3 שנים, 6 חודשים #74242

  • comkom
  • רצף ניקיון נוכחי: 14 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 19
תודה רבה לך נתן על דברים מעניינים וחשובים כאחד.נתת לנו הרבה מה לחשוב עליו...

תגובה: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 9 חודשים, 1 שבוע #111375

  • חוסידל
  • רצף ניקיון נוכחי: 1267 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אוי מיין וועלט .....
  • הודעות: 348
מקפיץ לקראת הכנס,,,

אני נזכר שכשהגעתי לראשונה לכנס לפני 3 שנים דיבר הרב יהושע שפירא (אדם שאני מאוד מעריך ומגיע לו הרבה,, על העזרה הרבה להחלמה בארץ) ומאוד היה קשה לי להתחבר כשדיבר עלינו המכורים כבעלי תשובה, ואמר אני מקנא בכם שאתם בעלי תשובה ובמקום שאתם עומדים וכו', כשאני שומע שאני בעל תשובה זה מעיף אותי להאשמות, וכאחד שלא יודע להתמודד עם החיים אני ישר בורח ל"חטא הידוע", כך גם קשה לי באתר כאן בטבלת הניקיון שמופיע בעל תשובה.

מתפלל לקבל בכנס גם דעות אחרות משלי, וללמוד לחיות עם מי שחושב אחרת ממני,
או מתמודד עם קשיים אחרים משלי.
אבא אוהב גילה לי את האור ברח' ניסן תשע"ה בכנס של שמור עיניך

נאר אמונה אין בורא כל עולמים...ומבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה

תגובה: עוד לפני ששואלים האם אני חוטא או חולה - קודם נגדיר: מהי הכוונה ב'חוטא'? לפני 9 חודשים, 1 שבוע #111392

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 467 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1117

תודה חוסידל על ההקפצה. מתפלל גם לקבל את כל מי שסובר לא כמוני.
תודה נתן במתנה על הפוסט הממש מושקע.
לא לגמרי ברור לי המטרה של הפוסט הזה.
ישנם אנשים מבינינו (אני גם בהתחלה), שהיינו בטוחים שאנו ראויים לקבל את כל המחלות והמיתות המשונות שכתובים ולא כתובים בתורה, וזה רק על פעם אחד שחשבנו על אוננות. אני עדיין לא מדבר על אוננות ולא מדבר על אוננות יום-יומית למשך שנים וכו' וכו'.
לי זה לא כ"כ משנה מה זה חוטא, כל עוד שאני חוטא, כל עוד שהולכים לצלוב את גופי/נשמתי בגהינום על משהו שעשיתי אבל לא רציתי לעשות. עשרות המקורות ההשראה שלי בתלמוד ובספרים הקדושים (שזה אגב רק הגביר את השימוש שלי), שתיארו את הבושה לעתיד לבוא על כל זרע שיצא, את העונשים וכו' וכו', גם אם אשכנע את עצמי שחטא = פגם אופי, עדיין אני לא רגוע בעניין העונשים, בעניין האשמה האינסופית שיש לי, החיים הכפולים שבה אני חי. 
אני לא חושב (אפילו שאני לא כל כך מכיר את זה לעומק) שבתורת ברסלב וחב"ד, מי שחוטא לא מקבל עונשים, 'אולי הוא לא מושלם, אבל אתה יודע, נחליק את זה, סבבה, זה יעבור.'
בשבילי מה שעובד לי היום, זה לדעת שאני לא חוטא, ולא קרה שום דבר אם אוננתי את עצמי למוות אינספור פעמים ואם ואם ואם... אלוקים אוהב אותי ולכן הוא שלח לי פתרון כל כך נפלא בדמות 12 הצעדים.

מקווה שהועלתי, לפחות לעצמי.
ושוב תודה רבה על הפוסט.

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.52 שניות