ברוכים הבאים, אורח

נראה לי שאתם חייבים להיכנס...
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: נראה לי שאתם חייבים להיכנס... 880 צפיות

נראה לי שאתם חייבים להיכנס... לפני 9 שנים, 1 חודש #2774

  • yaakov
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 15

אין בכוונתי ליהיות מורה, ולא מדריך, אני במצב שלך, אז בבקשה... תתרפא!
המוח שלנו נותן לנו לחשוב כל הזמן על מה יהיה בעתיד, ולאו דווקא עתיד רחוק, אלא אפילו עתיד של מחר, משהו כגון זה:
"איך אני יעמוד בפיתויים שיביא היצר מחר.... ועוד עם מה שהוא נותן לי היום... זהו אני גמור, ואין לי כח.... ולחשוב שאני כל החיים צריך להתמודד עם זה, בא לי למות! כנראה אני הבן אדם הראשון בעולם שהקב"ה נטל ממנו את הבחירה..." (בחירה)
"מה יהיה מחר... אין לי בכלל עיתים לתורה....פךךךך תורה, איפה זה? אני לא יודע בכלל מה הקב"ה רוצה שאני יעשה בעולם...." (דימוי עצמי נמוך)
"אולי אני או מישהו קרוב יהיה חולה ח"ו".... (אמונה)
"איזה ילדים יהיו לי.... למה הם לא מקשיבים לי.... איפה הם ילמדו.... עם מי הם יתחברו" (פחדים)
בקיצור, מה יהיה...
אני יכול לתת עוד דוגמאות, ונראה שמספיק.
וזה אחת מהבעיות שאנחנו צריכים לשים עליהם דגש בעבודה הזו, כי זה מחליש, משקר, שובר ומייאש.
אז העצה לזה היא לראות מה קורה איתי היום, איפה אני עומד היום, ולא רק היום, אלא עכשיו!
מה עומד בפני לעשות עכשיו?
לקום לקרוא משניות או לשחק בשטויות במחשב...
לצאת לתפילה או לפספס בגלל תירוץ דחוק...
לאכול את העוגה הזאת שעוברת לידי ולאכול, או אכלתי כבר מספיק ואני שבע....
להסתכל עליה איך היא הולכת או להוריד את העניים....
וכו' וכו'... ואני נתתי דוגמאות שלי, כל אחד יכול למצוא לעצמו.
עכשיו!
מה יש בנקודה בה אני נמצא עכשיו, ולא מה יהיה אחרי זה. זה העצה!
חוק טבע לכל יהודי, שנתן הקב"ה בעולמו לעולם, והוא: הבחירה.

וכאן יכולה להופיע עוד בעיה שהיא מתחברת בסוף עם הבחירה שדיברנו עליה והיא: תירוצים
"אבל קשה לי, כי אשתי ככה...." או "כי אני כזה וזהו...." או "אין לי כח לעמוד בזה" או "זה ההורים שלי האלה אשמים, שעשו לי כך וכך..."
כל אלו ודומיהם, זה בריחה מהמציאות ותירוץ עלוב של יצה"ר שכל כך שמח שקיבלנו את התירוץ שלו.
והסיבה לכאלה תירוצים [ונאמר שהם נכונים] היא אחת: דימוי עצמי נמוך.
אנחנו לא מאמינים שיש לנו כח להתמודד מול זה, ושיש לנו אפשרות לבחור לעשות טוב, או לא מאמינים שאנחנו רוצים לעשות טוב, אז אנחנו בורחים לתירוצים.
ולמה?
שוב חזרנו, מה יהיה בעתיד...?, "כל החיים האלה אנחנו נצטרך להתמודד עם היצר על זה, כל יום יש לי פגישה עם האינטרנט, וס"מ וסייעתו צופים עלי ומצפים ממני..."
וזה החשבון [פחות או יותר] שעושה לנו הלב [או חוסר אמונה בעצמי] המתוק שמושך אותנו
"איך אני יצליח כל כך הרבה פעמים לבחור?, היום אני בן 25 [נגיד] והרי אם אני יחיה עד גיל 70 יש לי עוד 45 שנים, שהם 540 חודשים, שהם 15930 ימים, שהם 382320 שעות...
וכל שעה ושעה אני יצטרך להתמודד עם זה, אז ודאי אני יפול איזה פעם אחת מכל זה, ואם כך אז גם ככה הלך עלי, אז אין לי כח וזהו... ח"ו"
או יכולה ליהיות גם הסקרנות. שזה עבודה אחרת הפני עצמה.

הקב"ה רוצה מאיתנו דבר אחד פשוט וקל, לבחור עכשיו, שנאמר: פתחו פתח כחודו של מחט [שזה בכלל לא נמדד] ואני אפתח לכם כפתחו של אולם .
והבחירה היא דבר פשוט וקל, ורק אם היא לא מעורבת בעוד כמה מידות לא טובות כמו הדוגמאות הנ"ל (דימוי עצמי נמוך וממלא אנחנו לא נצליח לבחור בטוב, תירוצים למיניהם ואז באים ההיתרים לעצמי, סקרנות מהחדש??? וכו').
אז לסיכום: האמונה בעצמך: דבר עם עצמך, ותכניס טוב טוב בלב [ממש לדבר עם עצמך] ותגיד לדוגמא: יעקב, אתה כן מסוגל לצאת מזה... אתה כן מסוגל לבחור באפשרויות שעומדות בפניך...וכו' אז תאמין שאתה כן יכול
בחירה: רק לבחור בטוב! זהו.

כל הדברים נאמרו גם על עצמי, אני לא מתיימר להיות איזה מדריך, אבל אני מקווה שזה יעזור למישהו כמו שזה עזר גם לי
ויהי רצון שלא יביא אותנו לידי נסיון
בהצלחה לכולם
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.38 שניות

Are you sure?

כן