וואוו.... איזה פוסט מרגש, מדהים, ומעורר השראה... תודה סוד....
אני מרגיש השגחה אלוקית... ולמה? דבר ראשון, חיפשתי בכלל בשורת החיפוש את המילה "ברכים", רציתי קצת ללמוד על הנושא שמדובר כאן בתוכנית, "לרדת על הברכיים", כפי שאולי שמעו אותי היום בקבוצה הטלפונית, מתעניין בכך. (אגב נקודה נוספת מעניינת, שבדרך כלל, אני רושם ברכיים עם שתי י', משום מה אמרתי ננסה קודם עם י' אחת, אולי יש שכתבו ככה...) ובקיצור, באחת התוצאות לברכים, הגיע פוסט של סוד, שנקרא "הנורמליות שבהחלמה", ושם הוא שולח לפוסט המדהים הזה...
אבל ההשגחה הענקית ביותר, בשבילי, היא, שמי ששמע את הקבוצה הטלפונית היום, יודע שבדיוק היום, סיפרתי בקצרה את הסיפור שלי, "כיצד אני סיפרתי לאמא שלי"...
ובתקוה שאולי יהיה איזה תועלת לאחרים, אני משתף גם אותכם בסיפורי.... לא תוכנן בכלל, אבל זה פשוט יוצא ממני עכשיו.. מרגיש לי מתאים...
אמא שלי, תמיד מאד התגאתה , שהיא מאמינה בילדים שלה, כי הם ילדים חזקים, ויש להם משמעת עצמית גבוהה, והיא חינכה אותם חזק מאד לערכים, ותמיד הצהירה בגאוה, שאצלנו בבית לא צריך סינונים וכדו'.... אך מה שאמא שלי, היקרה לי מכל, לא ידעה, שלמרות שיכול להיות שהייתי באמת כמו שהיא חשבה בחור חזק וכו', אך התאוה שלי, היתה הרבה יותר חזקה ממני.... והייתי נופל.... לעולם לא אשכח את תהליך ההידרדרות, איך כל פעם מתקדם קצת, ואחרי תקופה עוד קצת.... אמנם, היו לי הבזקים קטנים, של "התעלות", שבהם הבנתי, שלא פחות ולא יותר, אני צריך לפחד "מעצמי", והייתי פוחד ממש להישאר בבית לבד עם המחשב, והייתי מוכן בגלל זה, ללכת עם הורי, למקום הכי משעמם בעולם, העיקר לא להיות עם המחשב לבד.... אבל כמובן שהתאוה הזו לא נותנת לך לעשות מה שאתה רוצה.... ורוב הזמן, פשוט, נפלתי ונפלתי....
בחסד ה', במשבי הרוח של "אלול", סוף סוף, נחת אצלי בלב, ההכרה, שאני חסר אונים מול אינטרנט פתוח, ואני אין לי שום סיכוי מולו, וידעתי שאני חייב סינון... אך לא ידעתי מה לעשות, איך אני הולך להתקין בבית הורי סינון???? לומר להם, "כי הרבנים אומרים", זה לא היה כ"כ רלוונטי, כי זה בכלל לא היה מדבר אליהם... בדיוק על זה, הם היו אומרים, הרבנים לא מדברים על הילדים שלנו, הילדים שלנו אחרים, חזקים, מחונכים.....
חשבתי, וחשבתי רבות, ונאלצתי להפנים, שיש לי רק מוצא אחד בודד, והוא "לספר להם את האמת"....
התקשרתי לאמי היקרה, והתחלתי בעדינות, "אמא, רציתי לספר לך משהו, לאחרונה קשה לי עם האינטרנט הפתוח בבית, אמא, בבקשה, תתקינו סינון לאינטרנט, בבקשה תסכימו, כי ממש קשה לי..." אמי היקרה, שכנראה האהבה שלה כלפיי, עיוורה אותה, וחירשה אותה.. לא הבינה בכלל לאיפה נפלתי, ועד היום אינני יודע מה היא חשבה לעצמה בהתחלה... וענתה לי, שהיא בכלל לא מבינה, למה הם צריכים לשלם על סינון לאינטרנט, הרי אתה אדם חזק, והסינון צריך להיות בראש, והיא הדגישה לי כמה וכמה פעמים שהעניין הוא לא הכסף, אלא העיקרון....
נשברתי, חשבתי שהנה ילך לי בקלות, לא אצטרך להתאמץ מידי, והכל יזרום, לא ידעתי מה לעשות...
אבל למזלי עדיין לא ויתרתי, התקשרתי שוב פעם, והודעתי בצורה חד משמעית "אמא, אני לא חוזר הביתה, אם לא תתקינו סינון לאינטרנט, אני לא יודע איפה אני אשן, איפה אני אוכל, אבל לבית שלנו, אני לא חוזר...", אמי היקרה, לא הבינה בכלל מאיפה זה נפל עליה, בסיוטים שלה היא לא חלמה שכזה משפט יצא ממני בחיים... אך בעקבות כך אמא שלי, הבינה מהר מאד, שאני רציני לגמרי, וזה כונותי לחלוטין.... וב"ה אישרה להתקין סינון....
כשחזרתי הביתה, יצאנו אני ואמא שלי לסופר לקניות, ושוחחנו על הנושא, לא אשכח לעולם את הרגע הזה, שבו הודיתי בפניה, "אמא אני נופל בפורנו, אני לא הילד החזק שחשבת, זה הרבה יותר חזק ממני, תאמיני לי שניסיתי להפסיק, באמת שניסיתי, אבל בשבילי, זה כל כך קשה, ואני לא מצליח להפסיק, ואת לא יודעת כמה אני אוהב אותך, על כך שהסכמת לשים סינון, אבל הצלת אותי" לעולם לא אשכח את המבט האמהי, והאוהב, שהיה לה באותם רגעים, הרגשתי שהיא ברגע זה רוצה לחבק אותי הכי חזק שבעולם, ולגונן עליי בגופה מכל הרוע והטינופת שבעולם... שהיא מוכנה באותה רגע להלחם את כל המלחמות שלי, ותאמינו לי שלדעתי היא היתה מנצחת...
אגב נקודה אישית ומענינת, המקום המדויק שבו סיפרתי לה, במשך השנים לא יחסתי לו שום מחשבה, סתם אמצע הרחוב, לא איזה מקום מיוחד, אבל רק כשכתבתי את הצעד הראשון, שמתי לב, שהמקום הזה הוא ממש במרחק של מטרים ספורים בלבד, מהמקום שבו אביה ז"ל חטף התקף לב ונפטר במקום.... מאד מעניין אותי לשאול אותה, אם היא אחזה את זה באותם רגעים??? האם זה נתן לה עוד משמעות, עוד מימד, לוידוי שלי???
הסיפור הזה קרה לפני כמה שנים, וכמובן שהסיפור שלי, לא נגמר שם, והתאוה לא ויתרה עליי בכזה קלות, תאמינו לי אם היתה, לא הייתי כאן.... וגיליתי שאני חסר אונים הרבה מעבר....
באהבה גדולה
ברוך שאמר
