ברוכים הבאים, אורח

הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק...
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק... 698 צפיות

הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק... לפני 8 שנים, 9 חודשים #22355

אתמול אחה"צ נסעתי נסיעה ארוכה מחוץ לעיר. הסערות והרוחות טלטלו אותי, האובך טשטש את הראות, והיד זפזפה למהדורת חדשות, סער וסופה בחוץ, ותחזית מזג האויר הופכת לקריטית... 

משהו שבה אותי לרגע. מילים נוגות של עוד מסע לוויה נשמעו ברקע והשתלבו יפה באוירה המדכדכת.  טכס צבאי, לא של מישהו שיש לזיכרון שלי דיאלוג אתו. יש רבים שיש לי איזה היגד בקשר אליהם. משנה פוליטית, ערכית, אפילו צבאית. הפעם זה מישהו שונה. איזה רמטכ"ל לשעבר שהלך לעולמו. מעולם לא שמעתי משהו מיוחד בקשר אליו ולא התעניינתי בו, כך שזה לא אמור לעניין אותי.

אני רוצה כבר להעביר לדיסק שנמצא לי ברכב, אבל עוד רגע קטן ואני נשאר. אני שומע צליל שונה שמתחיל לרתק אותי. בתחילה, הדובר איש לא סימפטי במיוחד עבורי. אבל התיאורים בעלי אופי מעניין. למרות שאני מכיר את ה"ברברת" של האיש, אני מזהה אמת ויושר הפעם. מדבריו עולה תיאור כנה על אדם בעל שיעור קומה מוסרית, לא משהו מקובל כל כך במחוזותינו ובמחוזותיו.

כשהבא אחריו מתחיל, זה הופך למרתק, לא פחות. אותם תיאורים ותחושות ממש כשל קודמו. מתחזקת אצלי התחושה שהפעם מדובר באישיות שכדאי לשמוע עליה. כך אחד אחר השני עולים ומספידים אנשים אשר בדרך כלל אין קשר מיוחד בין פיהם והאמת, הפעם זה היה מרטיט.

היו שם תיאורים מרגשים באמת על אישיות מיוחדת בעלת יציבות לא רגילה, מי שפיו ולבו שווים. אדם שהוביל ופיקד על רבים מאוד של מבצעים ומערכות. בקור רוח, שיקול דעת, ואומץ יוצא מגדר הרגיל. (האיש הוא היחיד שזכה בשני עיטורי העוז בחייו)  איש שלא איבד מעולם את אורך רוחו, גם ברגעים מסמרי שיער של חיים ומוות. 

תיאורים לא פשוטים על אדם שהתמודד עשרות!!! שנים עם מחלת הלוקמיה (סרטן הדם) על עליותיה ומורדותיה, מי שרופאיו תיארו אותו כפציינט לא קל. משום שבכל מצב לא היה ניתן לדעת מתי הוא סובל, מתי קשה לו, ומתי הוא אינו מרוצה. במשך שנים לא מעטות הוא נשא בתפקידים רבי אחריות יחד עם מחלתו, ומעולם לא שמעו ממנו כל הקשר לקושי בתפקוד או רמז על ההתמודדות עם המחלה יחד עם תפקידיו.

אדם שלפי כל המתארים אותו, מעולם לא נתפס לרחמים עצמיים, לא כלפי אחרים ולא כלפי בני משפחתו. התרגשתי לשמוע כיצד בימיו האחרונים שהיו קשים מנשא, לא דאג וחשב על ענייניו כלל, כמו בכל חייו, הוא פיקד בקור רוח ודאג לתשומת לב לכל אחד שהיה סביבו. כמה סיפרו על כך שהוא זימן אותם לפרידה אחרונה כאשר ידע כי ימיו ספורים, בפגישות אלו כל מעייניו היו לעתיד המדינה. הפליאו במיוחד דברי בני המשפחה שתיארו אדם שלא היה שונה בחוץ ובבית, אישיות אשר תוכה וברה שווים. 

בסיום, נשנקה אשתו בדברה על הזכות הנפלאה שהייתה לה לחיות לצד אדם כה מיוחד, במילים מרגשות תיארהבצורה חדה את אישיותו, של אדם אציל  שאין דומה לו.

אני יודע שהפוסט הזה קצת הזויי מבחינתי, אני לא אמור לכתוב אותו, ודאי לא כמי ששייך לאסכולה אצלה אין כל משמעות בדרך כלל לשום גדלות אישית, כל עוד היא לא שזורה על ברכי התורה והמצוות. אבל הכנות שסיגלתי כאן, והאפשרות להביע את אשר על ליבי באמת, ללא כחל ושרק, דוחקים בי להעלות את תחושותי. ללא קשר לאיש, להשקפותיו, לדרכו הרוחנית והפוליטית, או מה שזה לא יהיה.

הרגשתי הזדהות עם האופי המיוחד הזה (עקרונות לפני אישיות) כל מה ששמעתי על אופיו, הוא הרי מושא חלומותי. כל כך חסרה לי היציבות הנאדרת והנהדרת הזו. חוסר ריכוז עצמי ברמות כאלו זה משהו שכל אחד מרכין ראש בפניו. מניין שואבים תכונות שכאלו?

במחשבה שניה, חשתי שמשהו מעיק עלי. הרגשתי כיצד אני חוטא שוב אל האמת. הרצון, והתסכול הנובע ממנו, הוא אותו מקום חולה שאני נמצא בתוכו. לשאוף להיות מישהו אחר, הוא חוסר קבלה של עצמי. מחשבות על שלמות שהושגה על ידי אחרים או שהם נולדו עמה, מקורה הוא שוב באותו ריכוז ורחמים עצמיים. אם אני אקבל את עצמי כמו שאני על שלל מעלותי ומגרעותי, זה הדבר שיתן לי את השלווה והפניות לצאת מעצמי ולהתרכז באחרים.למה  כשאני שומע דברים טובים על אחרים זה צריך לגרום לי למצוקה? מדוע למשל אני לא יכול לשמוע, להצטער, להזדהות עם האחר, בלי לעשות מיד את הקישור אלי? מה, תמיד האנוכיות שלי צריכה להדחף לכל דבר?

חוסר הקבלה גורם לחוסר רוגע, שגורם לחוסר שלמות. כשאני מנסה להשיג את השני אני זונח בדרך את עצמי. "כרמי שלי לא נטרתי" חוסר הקבלה מפתח אצלי טינות וכעסים. קשה לי להשלים עם אישיותי החסרה. נדמה לי כל הזמן שיכולתי להיות אחרת. טוב יותר, וודאי לא חולה ומכור. אני לא מבין רק, שאי הקבלה של עצמי היא זו שמגבירה את הצורך בפיצוי נפשי על ידי התאווה. 

אז הנה לכם יקירי עוד פגם אופי מקסים שלי. אני כבר כותב פוסט של זכרון להולך, וגם בזה אני מוצא את עצמי במרכז העניין... מה דעתכם?.
נערך לאחרונה: לפני 6 שנים, 10 חודשים על ידי .

בעניין: הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק... לפני 8 שנים, 9 חודשים #22361

  • שלמה די דיינו
  • רצף ניקיון נוכחי: 150 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 529
אדם היקר
תחושות כל כך מוכרות.. היטבת לתאר אותן!
נראה לי שזה כל כך מאפיין אותנו המכורים, תמיד לראות את החסר בעצמנו, מתוך כך אנו רוצים תמיד עוד ועוד.. אנו מחפשים תמיד את המעבר.. כשזה לא מתקבל, התאווה תהיה פתרון זמין וקל!
מה שאני לומד לאט לאט בדרך הצעדים זה כמו שאמרת.. לקבל את עצמי כמו שה' עשה אותי, עם כל מגרעותיי וחסרונותיי!
חוץ מזה נראה לי שבכלליות אין דבר שלילי כשאני לוקח דברים מאישיותו של אדם אידאלי, כל עוד זה נעשה מתוך הערכת התכונות הטובות שבי, כך שאוכל להוסיף אצלי דברים טובים במקום להיבלע בתכונותיו של אחר ללא הכרת ערכי.

בעניין: הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק... לפני 8 שנים, 9 חודשים #22363

  • כנוע
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 330
תודה לך אדם.

שוב בפעם המי יודע כמה הפוסט הנכון מגיע בדיוק בזמן הנכון.

בזמן האחרון אני קורא ביוגרפיה של אחד מענקי הרוח של היהדות וזה מעורר אצלי חוסר שקט ורצון להיות מישהו אחר. שבוע שעבר פגשתי רב צעיר ומוכשר שענוותנותו נותנת לו חן מיוחד ומיד "התאוותי" להיות כמוהו.

לא ידעתי להביע את תחושותי והפוסט שלך עזר לי מאוד. תודה.

בעניין: הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק... לפני 8 שנים, 9 חודשים #22367

אדם יסודו היקר,
כרגיל, כתוב היטב ומשקף הרגשות ומחשבות.

הכאב והתסכול האלה מוכרים לי מאד. כאשר אני רואה אדם מצליח בתחום שאני (חושב שאני) לא מצליח בו, אני מתיאש, מקנא, מוצא פגמים באחרים, מאשים אחרים, ועוד שלל ביטויים לפגמי האופי שלי.

הספונסר שלי אמר לי פעם: אל תנסה להיות מישהו אחר.
אבל זה קשה!  אני רוצה להצליח פה כמו פלוני, להיות שם כמו אלמוני, וזה לא נגמר!

אולי אפשר להסתכל על זה בצורה נכונה יותר?
נכון, הריכוז העצמי שלי הורס כל חלקה טובה ביחסים שלי עם אחרים, ואני מרגיש מגעיל כאשר אני חשוב על עצמי כשלאחרים כואב. מרוכז בעצמי, בהתקדמות שלי, בהצלחה שלי, במקום לפרגן לאחרים.

אבל,
לימדו אותי שחלק גדול מהמחלה שלי היא למשוך אותי למטה... למטה...  לא לתת לי להתקדם ולעלות. לייאש אותי, להטביע אותי בגועל עצמי, בשנאה עצמית, במחשבות על הריכוז העצמי שלי.
במקום זאת, אולי אנסה להפסיק להתייחס לשלילה העצמית הזו, ובמקום זאת אנסה להסתכל על הדברים בצורה נכונה יותר?  נניח ששמעתי על איש אציל רוח שלא מרוכז בעצמו גם כשכואב לו, זה מפעים אותי?  אז אנסה לחשוב איפה אני אוכל לממש כזו אצילות בחיים שלי בבית שלי.
לא למשך כל שארית חיי, אלא למשך 5 הדקות הבאות.

אצא מתוך התסכול האישי שלי, ואנסה לעזור לאחרים בדברים הקטנים של החיים.
כך, אולי אתקדם בכיוון הנכון.
מתפלל שיהיה לי האומץ לפעול כך.

בעניין: הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק... לפני 8 שנים, 9 חודשים #22381

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5817 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3428
תודה לך אדם. נראה לי שעשית נחת רוח לנשמתו כשעוררת בדבריך הערוכים נפלא כתמיד אנשים לחשבון נפש המקרבם לאביהם שבשמים. ולגופם של דברים, בתיאורך המדוייק נגעת באחת הנקודות המשמעותיות בתחילת דרכי. לימדו אותי שככל שאצא מעצמי אוכל לראות את עצמי פחות. כיום יש לי היכולת לומר שזה משתפר.

ובנוגע לרצון להיות גם,

אקדים מפורשות שאני הולך לכתוב עלי. אם הדברים יתאימו לך קח, ולא זרוק. את עצמי כתבתי.

גם אני רציתי את מה שראיתי אצל אחרים, הן בתכונות והן בפעולות, חמדתי לא פעם את היחס שהם קיבלו, אכול קנאה, באחד מרגעי השפל שלי, שאלתי את הספונסר שלי, מה יהיה איתי, חשתי בפשטות רקוב, ממש, רקב עצמות קנאה... האיש (השיכור) שתק, שוב חייך, ואז שאל אותי שאלה נוקבת ותשובה מוחצת בצידה, עזרני הבורא ועם הדברים הללו אני צועד היום:

אה, רוצה לגדול? אתה רוצה את זה? נו, ומה אתה מוכן לעשות בשביל להשיג את זה? תתחיל. במשהו. זוז.

יש לך מושג על כמה מבצעים פיקדתי בדמיוני? בעיני רוחי אני המון דברים. מוצלחים ומופרכים. תכלס, מה שהייתי מסוגל זה רק להמשיך ולאונן. לפעול על התאווה, עוד ועוד.

תמיד רציתי להיות 'אמנון ליפקין שחק' מבלי לטרוח בשביל זה, לזכות בעיטור העוז שלוש פעמים, ולהמשיך לתת לפחד לנהל אותי... שאשתי תחוש הכרת תודה על שהכירה אותי בלי שאוותר לה בשום ויכוח. שיעריכו את מפעל חיי כשאני נמצא ספון בחדרי...

אמנון ז"ל לא נהיה מי שהוא כי הוא שקט על שמריו, יתכן גם שהוא לא ידע על יכולתיו עד שהם באו לידי ביטוי. הוא זז. תירגל. למד. כשלא ידע, שאל. הגם שסביר שנתוני הפתיחה שלו נאים, עדיין לקח זמן להגיע לרמטכלו"ת.

ובחזרה לספונסרי, מילותיו חדרו לליבי, הדליקו שלהבת שבחסד הבורא לא כבתה, הדמיון של אז הפך למציאות היום. אני מאמין שגם כך יהא בעבורך. בעבור כל אחד שיהיה מוכן לעשות על מנת להיות.

שנזוז. היום. כולנו. 
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק... לפני 8 שנים, 9 חודשים #22395

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
קראתי לאחרונה משפט: תהיה אתה - כל האחרים כבר תפוסים.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: בעניין: הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק... לפני 4 חודשים #136660

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1545
אסירותודה כתב on 21 דצמ' 2012 12:20:
באחד מרגעי השפל שלי, שאלתי את הספונסר שלי, מה יהיה איתי, חשתי בפשטות רקוב, ממש, רקב עצמות קנאה... האיש (השיכור) שתק, שוב חייך, ואז שאל אותי שאלה נוקבת ותשובה מוחצת בצידה, עזרני הבורא ועם הדברים הללו אני צועד היום:

אה, רוצה לגדול? אתה רוצה את זה? נו, ומה אתה מוכן לעשות בשביל להשיג את זה? תתחיל. במשהו. זוז.

יש לך מושג על כמה מבצעים פיקדתי בדמיוני? בעיני רוחי אני המון דברים. מוצלחים ומופרכים. תכלס, מה שהייתי מסוגל זה רק להמשיך ולאונן. לפעול על התאווה, עוד ועוד.

תמיד רציתי להיות 'אמנון ליפקין שחק' מבלי לטרוח בשביל זה, לזכות בעיטור העוז שלוש פעמים, ולהמשיך לתת לפחד לנהל אותי... שאשתי תחוש הכרת תודה על שהכירה אותי בלי שאוותר לה בשום ויכוח. שיעריכו את מפעל חיי כשאני נמצא ספון בחדרי...

אמנון ז"ל לא נהיה מי שהוא כי הוא שקט על שמריו, יתכן גם שהוא לא ידע על יכולתיו עד שהם באו לידי ביטוי. הוא זז. תירגל. למד. כשלא ידע, שאל. הגם שסביר שנתוני הפתיחה שלו נאים, עדיין לקח זמן להגיע לרמטכלו"ת.

ובחזרה לספונסרי, מילותיו חדרו לליבי, הדליקו שלהבת שבחסד הבורא לא כבתה, הדמיון של אז הפך למציאות היום. אני מאמין שגם כך יהא בעבורך. בעבור כל אחד שיהיה מוכן לעשות על מנת להיות.

שנזוז. היום. כולנו. 


תגובה: בעניין: הקשר שלי לאמנון ליפקין שחק... לפני 4 חודשים #136676

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 53 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 686

תודה,הפוסט של קדימה והתגובה של אסירות מאוד מאוד דיברו אלי.

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.52 שניות

Are you sure?

כן