ברוכים הבאים, אורח

האובססיה הופכת דמיון למציאות
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: האובססיה הופכת דמיון למציאות 965 צפיות

האובססיה הופכת דמיון למציאות לפני 9 שנים, 7 חודשים #18425

יש משהו מדהים לגלות בכל פעם מחדש דברים שקורים אך ורק בתוך ראשי. זה הפתיע אותי מאד בפעמים הראשונות כאשר נוכחתי להבין כיצד הייתי בטוח בעובדות קיימות, והתברר לי שאותן עובדות לא היו אלא פרי דמיוני. אני יכול לתאר זאת לא פחות ממי שנקלע לרעידת אדמה נוראה 9 בסולם ריכטר, מסביב חורבן אימה וצלמוות, רק כשהוא מבחין בגוש בטון הנוחת בדיוק על ראשו, הוא מתעורר ומגלה שלא היה זה אלא חלום בלהות...

למדתי זה מכבר שחיי אינם רחוקים מאד מסיפור דמיוני זה. יש משהו במח שלי שמייצר כל הזמן סיפורי מדע בדיוני. רק שלהבדיל מכל הבדותות ההם, כאן זה מצטייר לי ממש כמו המציאות האמיתית. כמה פעמים שהייתי בטוח בחוסר אונים שאין לו מוצא, וראה זה פלא החיים המשיכו הלאה. לעיתים הרגשתי כיצד מולי עומדת מחיצה עד לרקיע שאין מצב באמת לעבור אותה, אך בצורה לא ברורה מצאתי את עצמי פתאום ניצב מאחוריה. אלו הם דברים המתרחשים כל יום.

אז מה לעשות, אני לומד בכל פעם להכיר באפסיותי בכל הקשור לניתוח מצבים. למען ההגינות חשוב לי להבהיר כי יש גם יש מצבים אותם הבנתי נכונה, אבל זה כפי הנראה רק החמיר את התובנות בעניין. אם הייתי חסר כל הבנה בסיסית, היה לי יותר קל ללמוד לא לסמוך על שיקול הדעת שלי, כיוון שאני די חכם לפעמים, זה מקשה עלי להבין ברגע האמת שאני טועה, ובגדול.

לאחרונה אני פוגש את זה בצורה מרשימה ומרגשת בתחום האובססיה לתאווה. מאז שהתחלתי להכיר בחוסר ההכרה שלי, אני נדהם לגלות בכל פעם, איך התשוקה לתאווה היא פרי דמיון ותו לא. זו תקופה שהחלטתי להפסיק לצרוך תאווה גם במקומות מותרים. זה כולל לא ליזום כלל. למדתי כבר ליהנות מתחושת השחרור הנפלאה של מפוכחות בלי תלות מציקה של התאווה. בהתחלה היה משהו דחוף נורא באובססיה, שנתן לי תחושה כאילו השמיים יפלו אם לא אשתמש ממש עכשיו. אחר כך הדחיפות פחתה והתעוררה  מדי פעם. 

כעת, אני לומד כי אין כמו ייבוש טוטלי של התאווה כדי להביא רוגע ושקט נפשי ורוחני. עכשיו לפתע כל צורך של שימוש גם במסגרת המותרת והנצרכת, הופך עבורי לבעיה. בעיה בכך שאני מעיר אריות מרבצם. כל עוד הם ישנים לא צריך להאכיל אותם, כשהם מתעוררים התיאבון גדל... 

כאן מגיעה התובנה הגואלת שמסבירה לי, כי לא כל מה שאני מרגיש הוא גם נכון. מה לעשות ויש צורך לעשות קידוש בשבת ולשתות קצת אלכוהול... אבל הדחף שנוצר מיד לאחר מכן להוסיף ולהדליק את המדורה הוא דחף שקרי שמשכנע אותי כי זה ממש הזמן לשתות עוד לגימה ועוד אחת, הכל כמובן בהיתר, אבל אני יודע בוודאות שהשלב הבא זו התפרצות חסרת מעצורים... 

באופן אישי די קשה לי להחזיר בכל פעם את השד לתוך הבקבוק. אבל עוזרים לי מאד הזכרונות וההרגשות מהפעם הקודמת שמזכירים לי כיצד מיד לאחר הכניעה וההתגברות, כל כוחותינו שבו למקומם שלווים, בריאים וקיימים. אז למרות הקושי והנחיצות שיש לי לקחת עוד מנה, אני חייב להישאר ערני ולהכיר בכך שזו הרגשה שקרית ולא נכונה, דווקא בגלל הדחיפות שיש בה.
108
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 6 חודשים על ידי .

בעניין: האובססיה הופכת דמיון למציאות לפני 9 שנים, 7 חודשים #18452

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3443
תודה רבה, אדם, לימדו אותי שהדבר הנכון ביותר בשבילי הוא להשאיר את הבקבוק סגור... עוד לא נברא השד שיכול לצאת מבקבוק כשהפקק סוגר אותו הרמטית. אז שאלתי כיצד ישאר הפקק נעול כשכל ישותי רוצה לפתחו? התשובה היתה, אם תהיה צמוד לכח העליון הוא יסגור אותו בעבורך.

להיום החלטתי -  אמסור חיי ורצונותי בידי אבאל'ה אוהב. ולו בכדי שישאיר השד בבקבוקו...
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: האובססיה הופכת דמיון למציאות לפני 9 שנים, 7 חודשים #18461

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3443
אפשר. מה שעבד לי הוא להפסיק כל פעילות אובססבית. זהו השד שכדאי להשאיר בתוך בקבוק אטום. אתפלל לכח להתרחק במהירות מכל מקום שיש בו אובססיה.

אציין את דוגמתך מהיין לקידוש, אני מקדש רק על מיץ ענבים...
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: האובססיה הופכת דמיון למציאות לפני 9 שנים, 7 חודשים #18462

  • מייק
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 101
תודה ענקית.
נזכרתי בסיפור הזוי שלקוח שלי אמר לי שהוא רוצה להיפגש איתי למחרת לשבת איתי על החשבונות של ההוצאות, (קניית דירה), באותו רגע הייתי בטוח שהוא רוצה להרוג אותי ולומר לי שגנבתי אותו.

במהלך ה 24 שעות הבאות עד לרגע שנפגשתי איתו, חיי לא היו חיים, לא ישנתי לא אכלתי ושקעתי בדיכאון עמוק, לא התייחסתי לאשתי וליידלי, ורעדתי מפחד מפני הבאות, (הגם שהעסקה היתה כשרה לחלוטין מצדי).

למחרת כשנפגשנו הוא אמר שהוא רק רצה לבא להגיד לי תודה.....

בעניין: האובססיה הופכת דמיון למציאות לפני 9 שנים, 7 חודשים #18507

  • כנוע
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 330
אני חושב שהוא גם התכוון לזה. להחליף את היין במיץ ענבים או במקום לקחת לתת. אבל הוא בטח יסביר לנו.
הנושא הזה מעניין אותי במיוחד בימים אלה.

בעניין: האובססיה הופכת דמיון למציאות לפני 9 שנים, 7 חודשים #18512

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3443
תודה רבה לך כנוע, אדם, אכן לכך בדיוק התכוונתי במשל המיץ ענבים והיין, שניהם מענבים, על שניהם מברכים הגפן, מהותם והשפעתם שונה, בעקבות האלכוהול... הגם שהבקבוקים דומים ניתן לקרוא את התוויות ולהבחין ביניהם.

לי אין מצווה הדורשת שימוש בתאווה, יש לי מחלת תאווה שהתלבשה על מצווה ועושה בי כרצונה. מהותה של המצווה היא - 'לפקוד'. לתת. והיא רחוקה כמזרח ממערב ממחלתי. זה בדיוק ההבדל בין לקחת או אפילו לקבל, לבין לתת.

שנים שקיבלתי הקלה בעקבות הקבלה לא ליזום למעט ל"ט, ובתקופה האחרונה אנו בהימנעות מרצון -  אחת החוויות החזקות בחיי. ההבדל בין הגישה החולה למחלימה ברור לי מאי פעם.

לסיום: נראה שכדאי להמשיך את הדיון בפורום נשואים, כתבתי בעבר פוסט בנושא,

קישור:

www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=1323.msg14031#msg14031
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: בעניין: האובססיה הופכת דמיון למציאות לפני 7 חודשים, 1 שבוע #139651

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 12 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781
אוהבים 

פוסט מדהים
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.44 שניות

Are you sure?

כן