ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: האושר שבהפנמה 901 צפיות

האושר שבהפנמה לפני 9 שנים, 11 חודשים #15157

נתאר לעצמנו אדם הסובל מכאבי ראש כרוניים. הם מלווים אותו יום יום. מדי פעם הוא חש דקירה עזה המוציאה אותו משלוות נפשו, כך במשך שנים. בשנים אלו יצא לו לא פעם לחשוב לעצמו ולדון על טיבם של הכאבים. הרבה פעמים הוא כבר הבין שזה לא דבר טבעי ונורמלי להיות שבוי בידם, אבל מכאן ועד לפתרון מעשי לא הצליח להגיע אף פעם. פה ושם הוא קורא ומריח שהכאבים הם משהו כרוני שלא הולך להיפתר אי פעם. הוא גם פגש כמה אנשים בחייו שאף הם סובלים מכך. בפועל הוא חי בצל הכאב ולא חושב ממש על יציאה ממנו.

עד שיום בהיר אחד הוא נוסע במטוס. לידו יושב רופא נוירולוג מומחה, אשר תחום התמחותו הוא כאבי ראש כרוניים. היו לו די שעות טיסה בכדי להבין מהרופא בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שכאביו וסבלו הם כרוניים ואינם ניתנים לריפוי.

 למרות שבתוכו משהו אמר לו זאת כבר מזמן, הבשורה קשה עליו לעיכול. לא עוזרים לו דבריו הברורים של הרופא אודות טיפול תרופתי קבוע, כדור אחד קטן ליום שמונע כמעט לגמרי את התופעה. הוא לא ממש שומע על הפתרון. כל אישיותו נתונה אך ורק לתובנה הבלתי נתפסת מבחינתו, "הוא סובל מבעיה שכפי הנראה אין לה פתרון" פתרון שאינו מחזירו להיות כאחד האדם אינו פונקציה מבחינתו.

הוא כל כך נסער מהעניין עד שאינו מסוגל לגשת לבית מרקחת הקרוב ולהתחיל לקחת את הכדור המיוחל. אצלו כל לקיחת כדור כמוה כהצהרה קבל עם ועולם שהוא שונה ממרבית האנשים, ולעולם לא יהיה כמותם. הם הרי אינם צריכים עזרה קבועה כדי לפתור בעיה, והוא כן. 

הכאבים ממשיכים לתקוף ולמרר את חייו, איכותם נפגמת וכמוהם גם חיי הסובבים אותו. אך לא איש כמוהו ייכנע להם. מבחינתו שווה לסבול הכל העיקר לא להרגיש כל איום שהוא על זכותו לחיות חיים משוחררים מכל תלות קבועה.

דבר אחד שכח לו מיודענו. האיום על חייו קיים. חי, נושם ובועט... במקום התרופה הפשוטה והגואלת בוחר הוא במשהו הרבה יותר מאיים ומציק. הבעיה הגדולה היא שהאיום הגדול ביותר על שלוותו וחייו הוא ....הוא בעצמו.

יצא לכם לראות פעם חתול הנלחם עם הצל שלו? הוא בועט בו נושך אותו ומכה בו ללא רחם. הבעיה היא שכל מכה מכאיבה בעצם רק לו... חוסר ההשלמה שלו עם  הצללית שלו מוציאה אותו משלוות נפשו עד טירוף. לו רק היה משלים עם החלק השני ההולך אתו לכל מקום והיה מקבלו בהבנה כי אז היה חי ומאושר. 

ההתמכרות לתאווה היא לא סימפטית, מה לעשות. אני מניח שרבים מאוד מאלו שהתחילו להבין שזו בעייתם, נמלטו בהיסטריה לפני שהתובנה הזו תהיה ברורה להם יותר. זו הסיבה שרק מתי מספר אנשים מאושרים זכו "לחתום קבע"  כאן בפורום, למרות שכנראה מאות רבות עברו בו. חלקם המאושר יותר אף הגיע לצעוד בתכנית 12 הצעדים ולהשתתף אף בקבוצות חיות. 

רבים, אולי יותר מדי, פשוט הציצו ונפגעו. נפגעו מעצם הרעיון המזעזע שיש להם בעיה. ועוד איזו בעיה... הם מכורים לתאווה. הקושי שבהבנה היה קשה מנשא עבורם. הם בחרו לטמון את ראשם באדמה, ולחיות בתחושה שאם הם אינם רואים את עצמם, משמע  שאינם קיימים... במקום להבין ולהפנים את הבעיה ופתרונה, גם אם היא לא עוקרת את הנטיה מהשורש, אלא מאפשרת חיים מאושרים, נקיים ושמחים לידה. אנחנו הרי יודעים שבהחלמה החיים מתוקים לאין שיעור יותר מחייהם של  אנשים "רגילים" ללא "בעיית" התאווה.

כנראה שדרושה זכות מיוחדת להבין את הדברים בצורה הנכונה, לקבלם כפי שהם בלי פחד. ולעשות את הצעד הראשון בדרך לחיי החלמה מאושרים.

אשרי מי שזכה לכך!
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 9 חודשים על ידי .

בעניין: האושר שבהפנמה לפני 9 שנים, 11 חודשים #15158

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
תודה רבה על הדברים. זה ממש מזכיר לי את עצמי.

במשך שנים גדלתי עם כאבי ראש וסירבתי לקחת כדורים כי לא הכרתי בכך. גם לא קניתי מעיל בחורף כי שנאתי חורף וחשבתי שאם אמשיך ללכת בבגדי קיץ - החורף לא יגיע. בסוף הוא הגיע ואני הצטננתי (ובכל זאת לא לקחתי כדור).

לאחרונה לימד אותי הספונסר שלי, שגם לפנות לרופא זה חלק מצעדים 2-3. אני יודע שאני חסר אונים (מול הכאב) ויודע שיש כח גדול ממני (הרופא) שיכול להחזיר אותי לשפיות, אז אני פונה אליו ומבקש את עזרתו.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: האושר שבהפנמה לפני 9 שנים, 11 חודשים #15160

  • מתנת-הנקיון
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אל תתן לעבר שלך להרוס את עתידך.
  • הודעות: 2033
טוב. דברת על מכורים. לא עלי.
משתדל לזכור:
שהנקיון הוא מתנה
שלא מקבלים אותה בחינם
שדרושה עבודה רצינית עקבית וממושכת לזכות בה
שהיא מגיעה ללא חומר משמר
שצריך להמשיך בעבודה ע"מ לשמרה
"שיהא עסק זה לי לרפואה שלימה"
זכני, אלוקי, ל"מתנת-הנקיון"
נקי ברחמיו המרובים, לא בכחי, מאז יום ה לפרשת לך לך ו' מרחשוון ה'תשע"ד 10 אוקטובר 2013

בעניין: האושר שבהפנמה לפני 9 שנים, 11 חודשים #15172

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מחובר
  • מנהל
  • הודעות: 3443
לאדם יסודו, יישר כח, כתבת נפלא.  בורכת בכושר ביטוי יוצא דופן, אתה פורט על נימים דקים, צובע ברגש ובעדינות את מציאות חיי המכור בצורה מופלאה. אתה צובר אותיות למילים ולמשפטים שיכולים לשנות חיים. אשריך.

יהי רצון שתושפע מכתיבתך בשפע רב בכל העולמות.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: בעניין: האושר שבהפנמה לפני 9 חודשים #140055

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1859

פשוט מדהים...

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.74 שניות

Are you sure?

כן