ברוכים הבאים, אורח

אלוקיהם של אלה שונא זימה, למה אני כל כך אוהב?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: אלוקיהם של אלה שונא זימה, למה אני כל כך אוהב? 488 צפיות

אלוקיהם של אלה שונא זימה, למה אני כל כך אוהב? לפני 1 שנה, 10 חודשים #143129

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 635 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 487

מצד אחד פוי' זה אסור וצריך שמירת העיניים ושמירת הברית,
מצד שני אני כל כך אוהב את זה,
מצד שלישי זה הורס אותי מבפנים אחרי שאני צופה!
מצד רביעי, איך מצד אחד זה כזה כיף אבל מצד שני לא רוצים שנהיה שם?

תגובה: אלוקיהם של אלה שונא זימה, למה אני כל כך אוהב? לפני 1 שנה, 10 חודשים #143134

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 244 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2070

אוהבים אותך
הבחירה שלך לבחור בטוב או ברע [שיש בו מעט טוב שמחיה אותו]...
שאתה מודה שאתה חסר אונים, אתה יכול לתת לאלוהים להכנס לתוכך ולחוות אותו.
כי הפיתרון שלנו זה רק הוא... שום דבר לא ימלא ולא יתן מענה לריקנות שלנו חוץ ממנו.
אתה לא אוהב את זה. המחלה שלך אוהבת את זה.
אוהבים אותך, וכואבים אותה. 

תגובה: אלוקיהם של אלה שונא זימה, למה אני כל כך אוהב? לפני 1 שנה, 10 חודשים #143136

יאלה בוא נשאל שאלות ונהנה...
אם הוא שונא זימה אז למה בכלל הוא ברא לנו את היצר הזה?
אופסי, מתחיל להישמע מפחיד, ידיעה ובחירה, סוד הצמצום מקיף וסובב...
עזוב'תי באמאש'ך תן לי תשובה רגע על השאלה הכל כך בסיסית הזו:
למה אלוקים שונא משהו שהוא כל כך כיפי?

רגע אז תן לי לשאול כמו יהודי טוב שאלה נוספת:
אם זה כל כך כיפי, למה אתה רוצה להיגמל מזה? אה? תפסתי אותך!!
זה כיפי עד שאנחנו גומרים נכון? ואחר כך? זה ממשיך להיות כיפי? לא!! זה מייסר אותנו!!

אז הופה שאלה חדשה נולדה:
כבר לא למה אלא איך...
איך למען השם, משהו שהוא כל כך כיפי, הופך תוך שניה!! למשהו הכי מגעיל ומייסר בעולם???
איך אני יושב 20 דקות או שלוש שעות וצופה בלי הפסקה בכל ה-$W%&^^&&* שיש לעולם להציע, ומדמיין שאני בעננים,
ואחרי שאני גומר - אני שונא את עצמי ובא לי להתאבד??
איך יתכן שאחרי נפילות הייתי מתחנן להשם שיעשה אותי סריס? שיקח אותי מהעולם? הרי נהניתי כל כך, לא??

פוחד להתחיל עם תשובות כי אני עמוק בשאלות...
אבל מנסה את כוחי:
אלוקים רוצה שנהנה בחיים.
ובשביל זה הוא ברא לנו מידה שנקראת אהבה, ומידה שנקראת תענוג, ושילב את שתיהן יחד.
אני אוהב גלידה = אני מתענג מגלידה
אני אוהב בגדים יוקרתיים = אני מתענג מבגדים יוקרתיים
אני אוהב מוזיקה = אני מתענג ממוזיקה...

והתענוג המדובר שלנו צריך להיות:
אני אוהב את אשתי = אני מתענג מהחיבור איתה...

וכל זה למטרה אחת גבוהה יותר:
אני אוהב את השם = אני מתענג מהחיבור עם השם...

כי מי שלא טעם טעם של אהבה לאשה לא יכול להבין מה זה אהבת השם... ככה אומרים כל בעלי המוסר 

זתומרת
שאפילו יצחק אבינו שהיה עולה תמימה - הגיע למדרגה של אהבת השם רק אחרי שהתקיים בו "ויאהבה" על רבקה
ואפילו יעקב אבינו בחיר האבות הגיע לאהבת השם רק אחרי ש"ויאהב יעקב את רחל"...

אז עכשיו שים לב:
בגלל שהמידה שנקראת "אהבה" מיועדת בעיקרה להגיע לאהבת השם, לכן אנחנו מאוד מתחברים אליה, ונהנים לאהוב ולהיות נאהבים
ובגלל שהמידה שנקראת "תענוג" מיועדת בעיקרה להגיע למדרגה של "והאדם לא נברא אלא רק: להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו" (הקדמה למסילת ישרים), לכן אנחנו אוהבים את התענוג (גם הגשמי)

אבל
הנשמה שלנו "מסכימה" לנו להתענג תענוג גשמי כי היא אומרת לעצמה "אוקיי, ההתחלה של זה בשבילי הוא בכלל לא תענוג, אני לא מתענגת מפיצה או מגלידה, אבל אם זה משרת את המטרה הסופית אני שותקת"
וככה אני למשל אוכל אסאדו בשבת, כי אני אומר שזה לכבוד שבת קודש, והנשמה שלי לא נלחמת בתענוג הזה כי היא אומרת אוקיי תתענג בגשמיות העיקר זה יוביל אותך לתענוג רוחני, 
ואכן אחרי האסאדו אני שר קה אכסוף ויש איזו תחושה קצת של קדושה אז יופי לנו.

אבל בתענוג הפיזי של הנפילות המדוברות שלנו - פה זה סיפור אחר
כי הגוף נכנס למוד של "הנה תענוג יאללה בוא"
והנשמה אומרת רגע אבל ממממ זה לא תקין... מה אני אמורה לעשות עכשיו
והגוף ממשיך בשלו 
והנשמה צורחת אבל הגוף לא מקשיב כי הוא מכור לתענוג הפיזי בלי שום חיבור רוחני, ההיפך
ואז כשהגוף סיים את שלו שומעים רק את צרחות הכאב של הנשמה

אלוקים שונא זימה כי זה מעוות לנו את המושג אהבה ותענוג
ובגלל שאנחנו כדי להתרחק מהתענוג של העבירה מקלקלים לעצמנו גם את התענוג של הקדושה
זה משבש לנו את הסיסטם ומקלקל את כל המשחק
אז הוא ממש ממש שונא את הזימה

ומה אני אמור לעשות?

לא יודע... אולי להתחבר? להגיד לו אבא מצטער אבל אני ממש נהנה מזה... אתה יכול לגרום לי בבקשה, ליהנות מדף גמרא יותר ממה שאני נהנה בעבירה הזאת????

תגובה: אלוקיהם של אלה שונא זימה, למה אני כל כך אוהב? לפני 1 שנה, 10 חודשים #143140

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 635 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 487

תודה דייב, אוהב אותך!
לכבוד השם, תן לי פרטי חשבון בנק, איזה תגובה מעלפת! תודה רבה על ההשקעה, נהניתי, התענגתי והחכמתי.

תגובה: אלוקיהם של אלה שונא זימה, למה אני כל כך אוהב? לפני 1 שנה, 9 חודשים #143277

המשתוקק כתב on 17 יולי 2022 08:06:

לכבוד השם כתב on 28 יוני 2022 08:41:



רגע אז תן לי לשאול כמו יהודי טוב שאלה נוספת:
אם זה כל כך כיפי, למה אתה רוצה להיגמל מזה? אה? תפסתי אותך!!
זה כיפי עד שאנחנו גומרים נכון? ואחר כך? זה ממשיך להיות כיפי? לא!! זה מייסר אותנו!!

אז הופה שאלה חדשה נולדה:
כבר לא למה אלא איך...
איך למען השם, משהו שהוא כל כך כיפי, הופך תוך שניה!! למשהו הכי מגעיל ומייסר בעולם???
איך אני יושב 20 דקות או שלוש שעות וצופה בלי הפסקה בכל ה-$W%&^^&&* שיש לעולם להציע, ומדמיין שאני בעננים,
ואחרי שאני גומר - אני שונא את עצמי ובא לי להתאבד??
איך יתכן שאחרי נפילות הייתי מתחנן להשם שיעשה אותי סריס? שיקח אותי מהעולם? הרי נהניתי כל כך, לא??

אבל
הנשמה שלנו "מסכימה" לנו להתענג תענוג גשמי כי היא אומרת לעצמה "אוקיי, ההתחלה של זה בשבילי הוא בכלל לא תענוג, אני לא מתענגת מפיצה או מגלידה, אבל אם זה משרת את המטרה הסופית אני שותקת"

אבל בתענוג הפיזי של הנפילות המדוברות שלנו - פה זה סיפור אחר
כי הגוף נכנס למוד של "הנה תענוג יאללה בוא"
והנשמה אומרת רגע אבל ממממ זה לא תקין... מה אני אמורה לעשות עכשיו
והגוף ממשיך בשלו 
והנשמה צורחת אבל הגוף לא מקשיב כי הוא מכור לתענוג הפיזי בלי שום חיבור רוחני, ההיפך
ואז כשהגוף סיים את שלו שומעים רק את צרחות הכאב של הנשמה

אלוקים שונא זימה כי זה מעוות לנו את המושג אהבה ותענוג
ובגלל שאנחנו כדי להתרחק מהתענוג של העבירה מקלקלים לעצמנו גם את התענוג של הקדושה
אז הוא ממש ממש שונא את הזימה


קודם כל, זו תגובה מושקעת, מדהימה ויפה. אהבתי.
אבל קשה לי להתחבר לדברים, כי רבים שאינם שומרי תומ"צ (או כאלה שטרם ידעו שזה אסור) כלל לא עצובים אחרי זה, רק מזמן שהתחילו לחזור בתשובה החלו להתעצב אל ליבם.
כלומר, אני עצוב אחרי זה כי עשיתי משהו נגד מה שאני מאמין בו, נגד המצפון שלי (שאני בניתי אותו לערכים כאלה או שככה חינכו אותי), נגד מה שאני יודע שאסור לפי התורה! לא קשור לצרחות של הנשמה וכיו"ב.
ולכן הדרא קושיא לדוכתא...


אי משום הא, לא קשיא.
אסביר
יש לי חבר שיפוצניק, שלפעמים מגיע למנחה וערבית בבית הכנסת עם הבגדים של העבודה. דמיין רגע בגדים של שיפוצניק אחרי יום עבודה, כן?
יש לי איזו בדיחה קבועה איתו:
"שומע אחי, יש לך במכנס למטה איזה כתם קטנטן..." חי חי חי.

זה מצחיק כי בוא, המכנס כולו מטונף, כתם קטנטן??

אז,
בנאדם שלא שומר תומצ, ואין לו מצפן רוחני, הכל מעורבב שם, האסור והמותר, הטוב והרע, אבל בטח ובטח שהנשמה שלו זועקת לעזרה, אלא שהיא זועקת גם אחרי צ'יזבורגר וגם אחרי בילוי בים בשבת וכו', אז מרוב צעקות שלה מטשטשים אותה עם עוד דברים ועוד דברים.
כל בעל תשובה מספר את זה.

ואכמל ודוק

תגובה: אלוקיהם של אלה שונא זימה, למה אני כל כך אוהב? לפני 1 שנה, 9 חודשים #143280

ככה השם ברא את העולם, זה כנגד זה - כדי שתהיה בחירה חופשית. כלומר מי שנגוע בתאוות עריות גדולה, כמונו, מספרים לנו הצדיקים שזה כי יש לנו נשמה שחצובה ממקום מאוד גבוה שנקרא "תענוג" (פנימיות הכתר). ולכן, יש מאבק גדול עלינו מצד יצר הרע, לקחת מאיתנו את ניצוצות הקודש שלנו ולהעביר אותן לצד הפחות טוב של הבריאה. אדם אחר שאין לו כ"כ יצר עריות, זה מכיוון שהניצוצות הקודש שלו לא לקוחות ממקום כזה גבוה, אז יצר הרע נלחם בו בחזיתות אחרות.
וזה צריך לחזק אותנו במלחמה הזאת, פשוט כי בכל פעם שאנחנו מצליחים להפנות את המבט מלהסתכל על נשים לא צנועות (בין אם זה ברחוב, או באינטרנט), אנחנו עושים קידוש שם שמיים נוראי, ועושים חסד עצום עם הנשמה שלנו (ואם בא לכם להיות עוד יותר רוחניים - אז גם עם השכינה). אין ואקום בבריאה, או שאתה עולה וצומח רוחנית, או שאתה יורד. לכן יש כל הזמן נסיונות, וכל יהודי מתנסה ב"סילבוס" שנקבע לו מראש עוד לפני שהנשמה שלו ירדה לעולם. הסילבוס שלנו - הוא חד משמעית, לגבור ולנצח את יצר העריות, והתאווה לפגום בעיניים ובברית. ולכן אנחנו כ"כ מתענגים מסיפוק התאווה הזאת, כי לפום צערא אגרא - ככל שהדחף הבהמי לקבל את התענוג והסיפוק הנפסדים האלה שאין אחריהם שום מילוי (חוץ מתחושת לונה-פארק אדירה במהלך הפנטזיה וכמובן ברגע הפליטה) - כך גם גודל התגמול הרוחני שאנחנו מקבלים על ההתגברות וההמנעות. אבל למה זה כ"כ קשה? אם התענוג והתגמול עבור ההימנעות היה כזה טוב, בוודאי היינו בקלות בוחרים להמנע, נכון? הסיבה היא שהסטרא אחרא משלמת במזומן, קאש כאן ועכשיו. כמו סמים - אתה מזריק ונמצא בעננים, ואח"כ נופל לבור תחתיות. ואילו, כשאתה מצליח להמנע, התגמול הוא נצחי ומשמעותי, ולא איזה משהו רגעי, אלא בונה בתוכך כלים נהדרים דרכם אור הבורא יכול להתגלות בעולם (על כל ההשלכות החיוביות של זה לחיים שלך ולנשמה שלך) אבל אתה לא מרגיש את זה מיד, ובטח לא מקבל את כל הבוחטה בבת אחת. בניין הקדושה זה תהליך שנבנה לאט לאט, ובוודאי אם פגמת הרבה בחייך, אז קילוף כל הבוץ לוקח זמן. בקיצור מה שאני רוצה להגיד זה שצריך פה הרבה סבלנות, נחישות ואמונה. וזה משתלם ביג-טיים בעולם הזה ובעולם הבא. הדרך הכי טובה לנצח היא פיתוח יחסים מאוד אוהבים ומלאי הערכה שלך עם עצמך, על עצם העובדה שאתה בכלל רוצה קדושה, שאתה רוצה להסתלק מהתאוות והחטאים, ועל התהליך המאוד מורכב ולא מובן מאליו שלקחת על עצמך לצאת מפגם הברית. פה, כרגע, אתה לא מרגיש את זה. יש לנו נטיה לגמד את ההישגים שלנו, ולהתמקד בכישלונות, אבל דע לך שעצם הבחירה להכנס לתהליך של התנקות וגמילה הוא דבר עצום.

תגובה: אלוקיהם של אלה שונא זימה, למה אני כל כך אוהב? לפני 1 שנה, 9 חודשים #143286

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555

גם לחילונים זה מפריע. אני אישית מכיר כמה כאלה שהגיעו לתוכנית 12 הצעדים כי סבלו מהשימוש בתאווה. גם חילונים שבכלל לא הגיעו "רחוק" ורק אוננו וראו פורנו.

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.60 שניות

Are you sure?

כן