ברוכים הבאים, אורח

עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש.
(0 צופה) 

נושא: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. 1411 צפיות

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים #142658

התבוננות מעניינת. תודה על השיתוף!

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים #142664

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 634 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 517

הקב''ה נותן כוח בתחילת הטהרה, ואז שוב ניסיון. 
אני זוכר את עצמי לפני כחמש מאות  ימים באופורייה. ב''ה נקי נוצץ מחשבות שמירת העניים ומה לא. 
אוי ויי כמה חבטות עברתי מאז. 
אני יודע שמצבי לעולם מסוכן. בהחלט ככל שהזמן חולף יותר טוב. אבל תמיד מגיעים גלים.
ה' יעזור לך לעבור את כל הגלים בשלום. 

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים #142715

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288

בוקר טוב שבוע טוב ויום ירושלים שמח לכולנו.
תודה על התגובות.

אל דאגה.
אני יודע שאני בדרך לטור דה פראנס.
לא חשבתי שאני יוצא לרכיבה שכונתית.

אבל בינתיים זה מרגיש לי כמו רכיבה שכונתית... אז למה לא לאחל לעצמי שככה ייראו כל שאר ימי חלדי בזה העולם??

אני רוצה להיות צדיק יסוד עולם. לא פחות.
כן, אני, שראיתי את כל הטינופת האפשרית, והוצאתי בידיים שז"ל אלפי פעמים,
רוצה להיוולד מחדש ולהיות צדיק יסוד עולם.

ואחרי שהגעתי ל"אציעה שאול" וראיתי "הנך", אני רוצה את חלקו הראשון של הפסוק ולהגיע ל"אסק שמים".

גם טייס קרב הכי מיומן יודע שבלי כיסא מפלט הוא לא ממריא. המשמעות: אני יודע שאולי יום אחד אפול, מכין גם את הכלים לזה.

אבל הכיוון שלי עכשיו הוא רק המראה בלי להסתכל אחורה. 26 ימים. עשירית מהטור דה פראנס הראשון שלי שהתחיל לפני שנה וכמה חודשים. הייתי כבר נקי בעבר 256 ימים. אולי הפעם אצליח 512? אולי 1028? אולי רק 27?

אין לי מושג. כרגע מסתכל למעלה. מודה לאבא. ודוהר קדימה.

נהנה מהדרך, נהנה מכל רגע נקי, נושם לגופי הדואב והגמור אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים, ומקווה לשמוע את קול השופר בקרוב.

גאולה שלמה במהרה לכולנו.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 4 חודשים #142721

  • בן ראובן
  • רצף ניקיון נוכחי: 52 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 37

יום ירושלים שמח ונקי מכל טינוף וזוהמה אמן

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים, 3 שבועות #142787

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 42 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4292

ריגשת אותי, מצטרף לשאיפות, אכי"ר.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים, 3 שבועות #142850

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288

שלום לכולם,
בתקופתי בישיבה, הייתה בדיחה כזאת שאחרי שבועות נוסעים לסיני, להחזיר את התורה...
והאמת שראיתי שרבי נתן מברסלב פעם אחת התבטא אחרי חג שבועות אחד שהיו הרבה חסידים והיה ממש אש להבת שלהבת, ואז רבי נתן אמר "עכשיו כל מה שצריך להיזהר זה לא לעשות את העגל..."

כי המנצח הוא לא מי שהכניע את האויב סופית, המנצח הוא מי שיודע שהאוייב חי פעיל נלחם...

משתף.
יש לי סטייה מסויימת - חלק מהמחלה שלי. לא אפרט אותה כאן כדי לא לעורר ח"ו אצל אחרים. אבל אני יודע שחלק גדול מהמכורים עושים את הדבר הזה.
הסטייה הזו כביכול "כשרה" כי אתה לא נוגע בעצמך ולא רואה משהו אסור אבל זאת בוודאי פעולה של תאווה במאה אחוז והיא גוררת לאחר מכן פעולות נוספות שמגיעות בסוף לשימוש.
לצערי עשיתי את זה בעבר הרבה פעמים...
במהלך החג פתאום אני קולט שיש לי את האפשרות לעשות את זה. זה כאילו קרא לי.
ואז כמה דברים קורים בשניה:
1. התאווה ערה חיה וקיימת וממש מתחננת תעשה את זה פליז פליז.
2. אבל בגלל שהתאווה ב"ה לא התעוררה ממש המוח עוד יכול לעבוד, ולכן עושה חישוב של עלות תועלת - והעלות יקרה להחריד, אין בכלל תועלת, המוח מחליט שלא
3. התאווה מנסה שוב את מזלה קצת בקול ענות חלושה 

מלחמה של ממש שקורית בערך 10 שניות אולי אפילו פחות. בסיום אני פשוט עוזב את המקום וממילא ההזדמנות לסטייה נעלמת

תובנות:
1. זה שב"ה יש לי 35 ימי נקיות - זה עוד לא קרוב בכלל להחלמה ואני צריך תפילות ועבודה (כן כן צריך להגיד את זה בקול כי אחרי יותר מיומיים של נקיות מישהו מנסה לעבוד עלי שאני מינימום הבבא סאלי)

2. לברוח מהר מהתאווה ולא לתת לה יותר מדי מקום וזמן, כמו שמפרשים על יוסף הצדיק.

3. בתכלס אחרי שיש קיר ברזל (שכל) - התאווה מבינה שאין לה סיכוי. רוב הפעמים הקונץ שלה הוא להתחיל להידלק לפני השכל. 

4. לברוח למקום אחר עוזר. בטח בסטייה הזו שמחייבת בית ריק...

5. כמו שסיגריה אחת יכולה להבעיר את כל יערות הכרמל, מספיקה תנועת עיניים אחת לא נכונה או פעולה אחת קטנה על תאווה - כדי להרוס רצף של נקיות. למשל - בפעם הראשונה שספרתי נקיות הגעתי ל-254 ימים, ואז חבר שיתף טקסט של כתבה, ובתוך הטקסט השתרבבו מילים של כותרת אחרת, והמילים הללו התחילו אצלי תאווה על אש קטנה, ואחרי 3 ימים נפלתי בטירוף.

מתפלל ומקווה ומצפה ומייחל להמשך יום נקי שבוע נקי וחיים נקיים לכולנו אמן.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים, 3 שבועות #142859

  • בן ראובן
  • רצף ניקיון נוכחי: 52 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 37

וואו איזה שיתוף אחי !
כל הכבוד - ישר כחך על המאבק

זהירות בהשכמת הבוקר - הסטיות של העבר בדרך כלל
רוצות להתלבש עליך כבר שאתה קם... זריזות ועירנות אל תשכח !
אתה כבר עולה על מסלול חדש ונקי
אם פעם שעברה עברו עליך יותר מ-200 יום נקיים
תאר לך מה השלב הבא...

פשוט אתה ההוכחה שיש שינוי ...

תודה על החיזוק העצום שנתת לי
בהצלחה בהמשך אח יקר

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים, 2 שבועות #142928

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288

מה אנחנו בכלל?
פסיפס של מולקולות, אנזימים, "עצמות ומח שבעצמות", דם ובשר ותמרות עשן, גושי עפר קרוצי חומר, מוצר עם תוקף מוגבל לכמה עשרות שנים.
ומה שוכן בתוכנו? נפש רוח נשמה חיה יחידה, רצונות כיסופים געגועים השתוקקיויות, מלחמה אינסופית בין מלך זקן וכסיל, עפריות החמריות גס, אש רוח מים עפר - - - 
- - - לבין נשמה אלוקית שנחצבה מתחת כסא הכבוד, ילד מסכן וחכם, נפש אלוקית, רצון שברצונות, רעווא דרעווין יחידה ליחדך - - 

ובאיזה מרחב אנחנו חיים? 
רגע כמימרה. רגע קטון. העבר אין, מה שהיה היה, העתיד עדיין. אנחנו חיים על רצף של רגעים. רגע אחד מצטרף למשנהו ויוצרים רצף ארוף של רגעים. פרזנט פרוגרסיב. הווה מתמשך. עוד הווה ועוד הווה ועוד הווה. וכל רגע בתורו מופיע ברוב תשואות, הנה באתי, חיכיתי להופיע בעולם הזה חמשתלפים שבע מאות שמונים ושתים שנה ועוד כמה חודשים, אני רוצה למצות את עצמי בעולם ולא להופיע סתם, להיות המקסימום של עצמי

ולכל הצירופים האלה אנחנו קוראים חיים, ומנסים לצלוח את החיים האלה בצורה טובה, שנרגיש שמחה, שיהיה לנו טוב, ועוד כל מיני תחושות סובייקטיביות מאוד,

וכל מה שאנחנו לומדים בכל חיינו יכול להתנקז לרגע אחד. רגע אחד ויחיד, טהור וקטן. מולקולת זמן. אטום של הווה. פרודה של חלקיק שניה. הרגע הזה הוא עכשיו. כן כן עכשיו. הרגע הזה שאתה מסתכל או לא. לוחץ על הקישור או לא. משתף חבר או לא. מוסר את כולך לאלוקים אוהב או לא. הרגע הזה הוא אתה. הוא תמצית ההוויה שלך. לא היה אף רגע דומה לו בחייך. לא יהיה אף רגע דומה לו בחייך.

גם אם ארבעתלפים פעם החלטת כן להסתכל, כן להיכנס לאתר האסור ההוא, כן להשתמש, כן להתקשר להיא שאסור לך, כן להפעיל טריגר,
אלה היו ארבעתלפים רגעים נפרדים. הם אינם חתיכה אחת. עזוב את ארבעת אלפים. תיק 4000 קורס. תייצר רגע אחד חדש. שהוא טהור. יהלום. קראט אחד. מה אכפת לך. גרגר אחד של קמח בתור מדבר סהרה. אבל גרגר אחד שהוא טהור שהוא שלך. 

והתאווה תצרח, תשתולל, תנסה לשכנע אותך ש"גם אתמול נפלת וגם שלשום ואתה לא יכול עלי" אז מה בכלל מניע אותך לנסות עכשיו שוב, עזוב, תיכנע אליי וזהו.

התשובה היא: אין שום קשר בין רגע אחד למשנהו. זה הסיבה ששעון חול מיוצר עם גרגירי חול. כי בין גרגר לגרגר אין שום קשר. כל גרגר חי בפני עצמו. לכל רגע הזכות להתקיים בפני עצמו. בלי יחס ובלי קשר לרגע שלפניו או לרגע שלאחריו.

אין לי מלחמה עם התאווה לנצח נצחים. יש לי מלחמה רק שניה אחת מול התאווה. כל מה שלמדתי ועברתי בחיים מתנקז לשנייה הזאת. את כל הכוחות שאני מבקש מאבא אני מבקש אותם רק לשניה אחת. רק לרגע אחד. לרגע של החלטה טובה במקום החלטה גרועה.

ואי אפשר לכתוב את כל זה בלי לסיים בדבריו המתוקים הנפלאים המחכימים והמאירים של הנחל נובע מקור חכמה רבינו הקדוש רבי נחמן בן פייגא זצ"ל מברסלב:

הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תְּהִלִּים צ"ה)
זֶה כְּלָל גָּדוֹל
בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
שֶׁלּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו
כִּי אִם
אוֹתוֹ הַיּוֹם
הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ
צָרִיך שֶׁלּא יַחֲשׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ
כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים
וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַך
לא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו
כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם
וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה

כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה
נִדְמֶה לְהָאָדָם
כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ
אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב
שֶׁאֵין לוֹ,
רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם,
לא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל
וְגַם
שֶׁלּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ
מִיּוֹם לְיוֹם
לֵאמר:
מָחָר אַתְחִיל,
מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכחַ כָּרָאוּי
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת
כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ
כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם
וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ

כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת
הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי
הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ,
הַיּוֹם דַּיְקָא,
וְהָבֵן.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים, 2 שבועות #142951

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288
אתמול בערב נכנסתי לתא שירותים, שהייתי בו בעבר, והיו לי שם שימושים כבדים.
לרגע אחד הסתכלתי כמו מהצד, עלי בעבר, התבוננתי על אני בעבר שמשתמש, ואז עשיתי תנועת גועל בפנים, מן העוויית גועל כזו כשרואים משהו ונגעלים ממנו.

אבל מיד אחרי זה הבנתי שזה שקר מוחלט.
אני לא נגעל מהאני הזה שעומד לידי בעבר ומשתמש כרגע.
ולא רק שאני לא נגעל ממנו:
אסור לי לעשות לו סתם פרצופים של גועל.
אני צריך להסתכל לו בעיניים ולומר לו:
אוהבים.
אתה בסך הכל צריך חיבוק. אתה צריך אהבה, הכרה, שיכירו שאתה טוב, אז אני אומר לך: אני אוהב אותך. אוהב אותך כמו שאתה.
כי אם הבן שלי מסוגל לעשות מהפכה בבית אבל בסוף היום אני מחבק אותו ובאמת ובתמים אוהב אותו בלי שום תנאי - אז אין שום סיבה שאני לא אעשה את אותו הדבר כלפי עצמי.

אוהבים, פנימה, אלי ללב.

מסתכל על האני הזה שעמד בתא השירותים הזה לפני כך וכך זמן,
כולו בתאווה, משתמש כבד,
כמה פעמים בשעתיים,
מלוכלך כולו, מסריח משימוש, שונא את עצמו, מרחם על עצמו, כועס פגוע מנוצל דפוק אבל רוצה עוד שימוש,
מסתכל על האני הזה שלי, ומחבק אותו, ואומר לו:
אני אוהב אותך.
אני מבין אותך.
אני לא כועס עליך.
אני מקבל אותך, אתה חלק ממני.

======
תודה לאבא על התובנה.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים, 2 שבועות #142953

מבט מחלים ביותר. לאהוב את עצמי באמת עם כל המגרעות והשימושים שהיו לי.
תודה רבה. בהצלחה

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................



מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן

הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן

המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים, 1 שבוע #143013

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288

שבוע טוב ומבורך,
חסד אלוקים נכנסתי לעדכן היום שב"ה אני עדיין נקי,
והחשבון כעת הוא 47 ימים.
משמע - עברתי את חצי הדרך של ה-90 יום. מרגש ממש.
זה מאוד משמעותי עבורי.
מודה על זה להקב"ה.
ב"ה רגוע לי, בבית הכל זורם, גם בעבודה, עשייה מבורכת, בלי לחץ (לחץ בעבר היה מבריח אותי לפורנו). 
משתדל להימנע מטריגרים, ואם בטעות הפעלתי טריגר אז משתדל לזכור את זה שמדובר בטריגר ושאני חסר אונים, מוסר את זה לאבא, לפעמים שוכח למסור אבל אבא אוהב מרחם עלי ושומר אותי.
זה לא פינוק, אני הייתי במצב של כמעט מוות, ככה שעכשיו מבחינתי זה טיפול נמרץ, אפילו לא התחלה של שיקום.
משתדל לזכור שבסך הכל לפני 47 יום, הייתי שקוע בצורה מבהילה בתוך התאווה, ומה שקורה איתי עכשיו זה חסד אלוקים כפשוטו.

בליל שבת חבר ברסלב הזכיר לי שבעוד 100 ימים ראש השנה, ב"ה זכיתי ליסוע הרבה פעמים לראש השנה לאומן ויש תכנון ליסוע גם השנה, נקווה שהמצב שם לא יחמיר אלא להיפך, ויהיו טיסות ישירות בעז"ה.

פליז לא להיכנס איתי לוויכוחים על זה, בשבילי זה חלק מהחיים, זהו.

מודה להשם על הכל, על מה שאני רואה ועל מה שלא, סומך עליו שהוא מוליך אותי בדרך הכי טובה, ומתפלל שלא אפריע לו בתכנית שלו איתי.

שבוע נפלא לכולם

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים, 1 שבוע #143027

מתרגש איתך. באמת, זה לא מובן. אסירותודה.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים #143078

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288
51 ימים, מההה???? 51 ימים. במילים: חמישים ואחת ימים. וואו.
ראיתי לפני כמה זמן כתבת תמונות של "אז והיום". מכורים לאלכוהול וסמים מארה"ב. אז (נניח לפני 5 שנים) ואתה רואה בנאדם כבוי מוזרק מורעל משומש. והיום. בנאדם עם אנרגיה עם שמחה - והם כותבים: 3 שנים נקיות. שנתיים ושמונה חודשים של פיכחון.

בקרוב אצלי. הם היו גם ב-51 יום. אני בדרך שלהם. אני לא מבין ולא יודע איך. כי המוח עדיין חולה כמובן ועדיין רוצה את הזריקות שלו.
הוא מכור בטירוף. אני מכור בטירוף. בא לי. מתחשק לי. רוצה את הכל. אבל לא. לא נוגע בסם הזה.

מתפלל להשם שימשיך להחזיק אותי ככה. 
מודה להשם שכל זה רק מכוחו ולא מכוחי כלל וכלל - בי אין את הכח הזה של השמירה. רק אלוקים.
מקווה ומתפלל ומייחל לשבת נקיה, מאירה, חמימה וטובה ומלאת אהבה.

אוהבים,
שבת שלום ומבורך.

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים #143082

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 42 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4292
51 ימים - אל נ"א רפא נ"א!!!

זה דבר גדול מאוד, תמשיך להתגבר אח יקר!
בהצלחה רבה בעז"ה!

תגובה: עם הזנב בין הרגליים ורעל בעיניים, מתחיל מחדש. לפני 3 חודשים #143107

  • לכבוד השם
  • רצף ניקיון נוכחי: 29 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 288
המשתוקק כתב on 23 יוני 2022 16:31:
51 ימים - אל נ"א רפא נ"א!!!

זה דבר גדול מאוד, תמשיך להתגבר אח יקר!
בהצלחה רבה בעז"ה!

נ"א זה אכן דבר עצום - ב"ה שזכינו!!
ואחר כך ב"ן... מילוי קדוש.
וג"ן... לטייל בגן עדן
והיום החלפתי את נ"ד (נע ונד) ל-ד"נ... 
ומחר בעז"ה אזכה להגיע לבחינת ה"ן... כן לדברי קדושה וטהרה בעזהי"ת

;-)

זמן ליצירת דף: 0.86 שניות

Are you sure?

כן