נקודה שרציתי להעלות כאן כדי לקבל הבהרה ואת חוות דעתכם (או את ידיעתכם הרחבה בנושא). יש צד שזה לא כ"כ מתאים למגמה ולדרך של האתר אבל זו שאלה שמטרידה אותי.

אדם שחטא כ"כ הרבה פעמים במזיד בחטא מסוים - לכאורה אמור לקבל ייסורים גדולים וקשים, או כדי לעורר אותו לדרך הנכונה או כדי לכפר עליו קצת. ב"ה אני בחור צעיר, עוד לא בן 25 ואני לא מרגיש שבאים עלי יסורים. כמובן - אני מודה על כך לה', במיוחד כשאני מביט ימינה ושמאלה, אבל אני מתפלא, איך זה יכול להיות? אני כל כך יותר גרוע מכל אחד אחר מצד הכמות וחומרת המעשים שלי - איך יתכן שאני לא מתייסר בייסורים (כמעט).

כמובן שיש לציין - אני מתפלל לה' שלא ייסר אותי ביסורים קשים, כי אני יודע שלא אצליח לקבל אותם באהבה, ויש צד שאם לא מקבלים את היסורים באהבה אז הם לא מכפרים. כמו כן אני מבקש שלא יבואו עלי ייסורים שיש בהם בטול תורה. כמובן שיש להסתכל על כך בעין טובה ואפ' למצוא בכך את פתרון השאלה - יש עלי חסד אלקי פלאי! (השאלה היא למה). עכשיו שאני מלא הכרת תודה לה' [וקצת מתיירא מהפתיחת פה לשטן] - אני מעמיד את השאלה לפניכם (למטה אעלה כמה הצעות שעלו לי תוך כדי כתיבה).

הצד הפשוט הוא שזה עוד לא רלוונטי. מה שייך לייסר אדם שעוד לא יצא מהחטא? אפ' מצד תהליך התשובה שמצד האדם כתבו הפוסקים שבחטאים כאלה יש ראשית להתמקד בעזיבת החטא ורק כשמתרחקים ממנו מספיק אז יש מקום לחרטה ווידוי - ייסורים עצמיים נפשיים. בעצם, מאחורי התשובה הזו "עומד פיל" - חכה חכה מה יגיע לך כשתצליח לברוח סוף סוף (אבל במובן מסוים - אל חשש, ניתן "להסיר" את הייסורים ע"י לימוד תורה, צדקה ותעניות - אבל שוב, זה שייך רק אחרי שכבר ברחנו מן החטא מספיק).
כרגע אין לי מוחין לכתוב צד יותר מורכב.

מהנסיון שלי כל העיסוק בשאלות כאלה לא מביא חי החלמה או קרבת ה' או חיזוק בדת, 
כשאני פשוט מתעלם מזה..כן ממש ככה מתעלם ומתנהג כאילו זה לא קיים.. 
אני מוצא את עצמי נקי, מחובר יותר ויותר לה' ולמצוות שלו לתפילות ולתורה, 
ולכן לי כנראה הכי טוב פשוט לא להתעסק בשאלות האלו בכלל, כי רצון ה' הוא שאתקרב אליו והעיסוק בזה לא מקרב אותי אליו, 

בצורה יותר חריפה אכתוב זה לא מעניין אותי אם הוא יעניש אותי או יתן לי גן עדן!  אני רוצה להתקרב אליו ולא להגדיל טץאת חשבון הבנק הרוחני שלי..מה שיהיה לא ץ ממש רלוונטי עבורי. (יש למחשבה זו הרבנ סימוכין בספרי החסידות והמוסר.)