ראיתי, ראיתי, נשאבתי... ואז סגרתי. ב"ה הוצאתי בפועל, אלא רק ראיתי, אבל עדיין זה נורא. אוףף.
לא הצלחתי לעמוד בזה.
שוב.
שוב נפלתי לסם הממכר הזה.
ואני חושב, שיש דבר מסויים שחשבתי שהוא דווקא יעזור לי והאמת שהוא לפעמים ורם לי ליפול עוד יותר.
קראתי פעם שצריך להסתכל לנפילות כאל מחלה, ואליך כחולה מסכן שחייב תרופה למחלתו. וואלה, בהתחלה אולי זה עזר לי, כי אז קיבלתי את עצמי באהבה כמו שאני ולא נפלתי להלקאה עצמית, אבל לאחרונה אני מרגיש שזה דווקא מפיל אותי יותר- כי אני מבין שאני חולה, שאני מסכן, ואם אני באמת כזה אז פשוט אני יכול להמשיך ליפול כי במילא אני חולה וההחלמה היא ארוכה וכו וכו'. 
תירוצים של היצר הרע!
אסור להקשיב לזה!
אוףף תעזרו לי...

חולה סוכרת לא אוכל מאכלים מסויימים שלא טובים לי. כשהוא נכנס למאפייה הוא מתנהג אחרת כלפי העוגות הנמכרות שם, בשונה מאדם רגיל שיכול לאכול שם כל מה שהוא רוצה.
גם חולה כמוני, חי ומתנהג בדרך אחרת ובאופנים שונים מאדם רגיל, יש דברים שאני לא יכול לעשות, ויש דברים שאני צריך לדעת איך לעשות אותם. אני לא יכול לומר לעצמי זה מחלה ולכן אמשיך שוב ושוב להשתמש, אם זה מחלה זה אומר שזה שלילי בשבילי, זה לא עושה לי טוב להשתמש, ולכן אתנהג אחרת.