ושוב נפלתי. והיא, הצדיקה, רוצה לחדש את הקשר עכשיו, אחרי שחתכנו אותו לפני כמה חודשים. 
איך, איך איך נפלתי דווקא עכשיו שוב? איך אני יכול לחיות עם השקרים שאני מוכר לעצמי? איך אני יוצא מכאן, תעזור לי אבא!!!
יכולתי לחכות, להמתין, אבל בחרתי ליפול. כמה דביל יצאתי. 
אבל אני לא אתן לזה לשבור אותי. אני יודע שכן, אמנם אני מכור, אבל ברגע שאני צריך לקחת אחריות וכשיש לי מישהי רצינית בעיניים אני יודע שהרבה יותר קל לי.
והיו שאמרו שצריך להמתין הרבה לפני שיוצאים, לראות תקופה ארוכה של נקיות. במבט לאחור, אולי הייתי מנסה, אבל עכשיו אני כבר בפנים. אז אין לי ברירה אלא להתמודד עם זה ככה, ולקוות שהכל יעבור.
בבקשה, בבקשה שזה לא ישפיע על הקשר שלנו. בבקשה שארגיש ראוי לה.
כי זה לא אני.
לא אני.
״במקור שלי אני טוב גמור, אבא, ושם אני מאמין בעצמי״

יש תקווה… למרות שנפלתי שוב, פעם הבאה אהיה חזק יותר

אוהבים אותך, תודה על הכנות,
מאחל לך הצלחה בכל מהלך בחיים,
המלצה קטנה, אל תחליט שפעם הבאה יהיה אחרת, החלמה זה תהליך,
ממליץ להיות בקשר עם חברים מהפורום,
החלטנו שוב ושוב לא לחזור לשם, ופתאום אנחנו שוב שם,
רק ביחד זה עובד.

וואו, איזה 'מקרה'... בהצלחה אחי במה שתבחר, "בחירות טובות"! "שידוכין טובים"! מחבק ורטואלית ומקווה שהדברים שתבחר יהיו לתועלת ולהחלמה. הרבה אומרים שאם התחלת ואתה עדיין "פה" אז תכנס חזק יותר לצעדים ולקבוצות.
אוהב, חיל...

צדיק, מאחל לך שהקב"ה ישלח לך הרבה כוחות!! אל תיפול רוחך!
לדעתי, לא צריך להתנות את היכולת להתחיל להיפגש רק בנקיות מספקת. החובה המוטלת עלינו להיות נקיים לה' אלוקינו לא צריכה להיות סותרת את שאר החיים שלנו. אנחנו גדלים וחיים במקביל. אנחנו לא נכנסים לאיזו מעבדה סטרילית, מתנקים וחוזרים. זה קורה ביחד. וזה נכון לכל החיים.
ולעניות דעתי, השיקול האם "אני ראוי לה או לא?" לא אמיתי ורק מחליש. רק הקב"ה בוחן כליות ולב יכול לדעת מי ראוי למי, זו לא שאלה שצריכה להעסיק אותנו כבני אדם. סמוך על ה' שישלח לך את מי שהכי ראויה לך ואתה הכי ראוי לה.
(כל מה שכתבתי נועד רק לחזק, אם איכשהו זה לא, אז תתעלם)
מאחל לך בהירות הדרך.