לפני כמה ימים כתבתי פוסט ("האם אני מתקדם") על המצב של ההתמודדות עם ידיעה שלא נצליח, ומה המטרה אם כן וכו' יעויין שם
והשאלה הזאת הציקה לי הרבה גם בשביל החשק בהתמודדות.
וב"ה ראיתי פוסט מדהים של "סוד הכניעה" בשם השקר של רק להיום, שזה עונה לי טוב על מה שבעיקר היה לי קשה, ואני רוצה לשתף את זה כאן (במילים שלי) גם בגלל שאני רוצה להרחיב יותר נקודה מסוימת וגם כי אני רוצה להדגיש את התשובה שבדברים שלו למה שהוקשה לי ושאלתי בפוסט הקודם.
ידוע המושג של רק להיום, ועד עכשיו לא הבנתי מה רוצים בעניין הזה מילא בדבר שבאמת אפשר לעשות מחר אני מבין שזה יכול לעזור שהיום לא, אבל בנושא שלנו מחר לא עדיף מהיום ואם גם מחר לא?! זה כבר אני לא יכול, ואם אגיד לעצמי שמחר כן אז אין הבדל בין היום לא ומחר כן להיום כן ומחר לא, אז מה הכוונה: עצה לגמילה-רק להיום..??
ואחרי ההסבר שלו הבנתי - אין הכוונה לדחות העבירה למחר והעיקר לא היום כי כשיגיע מחר כבר לא אוכל לדחות מהסיבה הזאת וזה כמו "לא" רגיל והיצר לוחץ..
אלא הכוונה להפריד את הנסיון הפרטי של הרגע הזה מהנסיון הכללי של אני לא עובר את העבירה הזאת יותר
אני לא מתעניין כלל אם מחר אעשה או לא כי כל המטרה היא להיות אך ורק עכשיו יותר טוב וזה הפסגה האם אנחנו הרגע הזה בלבד טובים.
מי ששם לב זה שינוי גישה רציני מהמקובל בהבנה הפשוטה (מיד מגיעה מחשבה ומה עם מה שהיה ומה עם מה שבהמשך ודאי אפול..) וזה כלל לא שיטת התגברות,
ובגלל שזה שינוי גישה לא לכולם זה נראה כעובד וכנראה ההבדל הוא אם הבחינו כמה שיש כאן שינוי תפיסה וכמה עבדו להחדיר את זה לראש-לתפוס כמה זה אמיתי!
שזה באמת מה שמוטל עלינו "היום אם בקולו תשמעו" לא שמחר לא, אלא שמחר לא קשור להיום ואם מחר או עוד שבוע יהיה הנסיון קשה אינו קשור כלל להיום והתביעה על היום תהיה בפני עצמה.
אדם מבין שצריך לזוז הוא לוקח ספר מוסר ולומד על ענייני שמירת העיניים ומיד מתפשט בו ייאוש, איפה אני, איפה זה, כמה שאני רחוק משם, במקרה הטוב הוא מתחיל לחשב חשבונות איך הוא יצליח מהיום להשתפר להתקדם ולעזוב..
לא!! זו טעות! לא צריך לחשוב איך אני יצליח לסיים עם העבירות ומתחיל רק מצוות
הוא צריך לקשר את זה עם עכשיו בלבד, אם כך ראיתי והתעוררתי לקיים אז הנה מיד אני מקיים, אפי' אם עכשיו זה קל ולא אומר על תמיד, כי עכשיו מוטל עלי הרגע הזה בלבד וברגע הזה שאני שומר אני עושה כל מה שצריך וברגע הזה אני צדיק גמור
(צריך חיזוק, אבל בשביל שהרגע הזה יהיה שמור באמת ולא לתכנן אילו.. שזה המייאש)
וכך צריך לשמור על הדרגה לכל רגע שמגיע אלינו כי הוא היחיד שקשור אלינו
הרצף הוא לא רצף של שמירה אלא של הרבה רגעי שלמות.("ואברהם זקן בא בימים" ידועה דרשת חז"ל שבא עם כל ימיו-אף שהיה לו רצף זה מחולק לימים)
והדברים האלו מסבירים למה יש עניין בשמירות שיכולות להיגמר מהר וגם מוריד הייאוש שהוא סיבה מרכזית מאוד לנפילות!
אחרי שכתבתי עשיתי חיפוש של הפסוק "היום אם בקולו תשמעו" בתוכנת תורת אמת, ומצאתי ליקוטי הר"ן נפלא שאומר ממש דברים דומים ז"ל:
היום אם בקולו תשמעו (תהלים צ"ה), זה כלל גדול בעבודת השם, שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה והצטרכותו, צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים, וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה, כי כשרוצין לכנס בעבודת ה', נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לשא משא כבד כזו. אבל כשיחשב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל, וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי, וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. היום אם בקולו תשמעו, 'היום' דיקא, והבן: עכ"ל (אגב הפסוק בתהילים צ"ה ר"ת צדיק היום).
אני מודה מאוד ל"סוד הכניעה" שביאר לי את העניין ושיהיה לכל מי שלא היה ברור.
