אוהבים!!!
מזדהה מאוד, 
אצלי זה ממש היה כך, אחרי תקופה של התלהבות מהפורום כתיבה וקריאה ברמה של כמעט התמכרות, באיזהשהו שלב זה קצת נרגע, 
ואחרי תקופה התחילה השימוש בלי שימוש אוננות בלי גמירה פורנו בלי ערום ואידך זיל גמור..... 
כמובן שבשלב מסוים אחרי שצלחתי את האתגר 90 , והתחלתי להרגיש טוב עם עצמי נפלתי וקמתי ונפלתי שוב וכך אני... אמנם באסירות תודה ושמחה עצומה אני עם נפילות בודדות במשך מעל 7 חודשיים שבשבילי זה חידוש לא נורמלי!! 
אבל בכל זאת לא הרגשתי נקי. 
 כל המשחק הזה של קצת להשתמש להחדיר רעל ולנסות לנקז השאיר אותי עם בעעעעעעעעע  תחושה לא טובה ורצון להתנתק,  
בשלב מסוים דרך שיחות עם חברים הקשבה למסרים ובעיקר דרך  ניסיון לא נעים שעברתי הבנתי שהשאלה המרכזית היא האם אני מוכן לוותר על זה, 
לוותר על תאווה זה אומר שכמו שאין לי אופציה בראש לאכול חזיר, ואני לא מנסה ולא נכנס למקדונלדס' טרף רק בשביל להריח.... לא מסתכל על תמונות של בייקון.. אני לא מתייחס לזה בתור אופציה, 
כך גם אני חייב לעשות עם התאווה ולכן חייב לעשות את הפעולות (לדוגמא סינון הרמטי בשבילי) שיוציאו את הוויתור הזה לפועל, 
אמנם זו דרך ארוכה ואני היום לא שם לגמרי,  יש דברים שקשה לי לוותר עליהם בעיקר בתאווה בבית ובחוסר כנות, 
אבל מאז שאני מפנים את הרעיון הזה אני חושב שיש אצלי איזשהו נצחון גובר והולך ולפחות אני יודע מה אני רוצה לעשות, 
אוהב אותך מזדהה כל כך עם כל מלה שאתה כותב, 
אני גם מאוד אוהב את העומק הנפלא שבסיפורים שלך,  ניכר כמה אתה מלומד בעומקם של דברים, ומרגיש אותם על לבבך... 
תחזיק חזק ! 

מסכים שכל שימוש אפילו אם הוא גלידה דל קלוריות, אז הוא שימוש, ושאי אפשר להגיע לחיים נורמליים עד שמגיעים למצב שאין שום דבר מהדברים האלו בחיים. מה גם שכל נפילה מתחילה במעידה, אז מי אמר שכדאי למעוד?
אבל אם עובד למישהו לחלק את המלחמה בתאווה לשלבים, אז שיעשה מה שעובד לו.
גם לי עבורי טוב לאמץ אפס סלחנות לתאווה והגנה הרמטית, אבל ברור שלא לאפס על דברים שהם לא נפילה לפי ההגדרה.
ומי מגדיר את ההגדרה? קודם כל אתה. כדאי מאוד להסתמך גם על הנסיון של ההגדרות המפורסמות, ורק אם נראה לך שהם לא מתאימות אז לנסות הגדרה משלך. כי לפעמים לצאת מהתמכרות זה עניין של שלבים. בשלב הראשון אתה מאפס רק על נפילות, ואולי אחרי 90 יום או כשאתה מרגיש מוכן לשלב הבא, אז גם על דברים אחרים.
ואולי סתם לא הבנתי נכון. אני עייף ומוציא דברים מהקשרם ולא מצליח לקרוא משהו ברציפות...
אז תסלחו לי ותקראו את הדברים שלי לא כאילו הם תגובה למישהו, אלא סתם כשיתוף שלי...

האמת היא שגם הבוקר קמתי עם רצון לטעום גלידת דל קלוריות בטעם פונצ' בננה (קיצור של פנטזיית בננה), תודה לא-ל רק להיום וויתרתי. מה שעזר לי, זה הפחד מלפתח "נוהל קימה" בתאווה, אתה עושה את זה עוד יום ועוד יום, וזה נהפך לנוהל שקשה לצאת ממנו.