ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: חיים מלאים בהחלמה 1085 צפיות

חיים מלאים בהחלמה לפני 9 שנים, 2 חודשים #12416

נושא המוזכר פעמים רבות בתכנית היציאה מההתמכרות הוא היציאה מהאגו, או כפי שזה מתואר באחד הסיפורים בסוף הספר הגדול "ניפוץ האגו". כפי הנראה מקור כל הבעיות כמעט, היא האנוכיות, בצורה זו או אחרת. חלק מתוצאותיה הם החיים בתוך עולם סגור ומסוגר האוצר בתוכו חוליים רוחניים. כל עוד לא הגענו להבנה שמשהו בסיסי בתוכנו מעוות, לא התחלנו את ההחלמה. הצעד הראשון למשל במובנים רבים, כולל הכרה בכך שחיינו כפי שהם, התנהלו עד עתה  בטעות. ברור שאין הכוונה לכל מה שקשור בחיינו, אלא לתובנות הבסיסיות בתפיסת העולם שלנו, ובתפיסתנו את עצמנו.

ככל שאנו מתקדמים יותר בהחלמה הולכת ומתעצמת לה ההכרה בכך שאנו נותנים לחיים פרשנות הנובעת ממבטנו הצר כלפי הסובב אותנו. אנו כועסים על מצבים שונים כי הם מתנגשים עם רצונות שלנו. אנחנו מגלים שיש לנו שנאה כלפי אנשים שלפי תפיסתנו מאיימים על מצבנו הכלכלי, המשפחתי, החברתי וכו'.  אנחנו נופלים לזרועות התאווה מתוך פחד להתמודד עם מצבים מאתגרים, התאווה היא מפלט מוגן מפני זרים העוינים אותנו לפי תפיסתנו.

כמו בעל משקפיים בעלי עדשות עם מראה פנימית, אנו רואים את העולם תוך כדי השתקפות בבואתנו ברקע, כל מה שאנו רואים עובר דרך מסננת ה"אני" שלנו. הרבה יותר קל לנו למצוא את חסרונותינו הגלויים מלנבור ולמשש כל תחושה ולהגיע למניעים הנסתרים שלה שגם הם בסופו של דבר קשורים לאגו שלנו.

ברגע שהחלטנו לעשות הכול למען ההחלמה, חיפוש הנגיעות האישיות הפכו לאתגר, בסיפוק גדול אנו עוסקים יום יום במרדף חסר פשרות אחר פגמי האגו באישיותנו, מתוך הבנה כי ככל שנמצא יותר מרכיבים שכאלו וניישרם כך נהפוך לאנשים שלוים ורגועים יותר.

בבסיס האגו עומד בגאון הרצון לקבל. הפיכת המושג "בשבילי נברא העולם" במובנו השלילי לתפיסת עולם. פעמים רבות אנחנו שומרים טינות וכעסים על אנשים ומוסדות בשל העובדה שציפינו לקבל מהם יותר, חשבנו שמגיע לנו התייחסות עודפת. שהם לא ממש ידעו לתת לנו את מה שהגיע לנו. התביעה לקבל יוצרת מתח פנימי שגורם למשקעים וכעסים. "כל דרך איש ישר בעיניו" (משלי כ"א) אדם מטבעו נוטה להצדיק את תחושותיו, לכל מעשה והנהגה שלו הוא מוצא את הטיעון הנכון כדי להצדיקו. 

בפועל, צורת חיים זו יצרה חור שחור באישיות שלנו, אותו אנו צריכים למלאות כל הזמן. אף פעם איננו מרוצים תמיד חייבים לנו, אנחנו לעולם לא מסופקים. הרעב התמידי הזה דורש את שלו, כשאי אפשר לספק אותו הוא ניגש את התאווה לקבל סיפוק גם ממנה... הרי כולם חייבים לנו, לא? ולהבדיל מכל הסובבים אותנו שלא ממש מתפעלים מתחושותינו הסובייקטיביות ולא מיישרים קו עם גחמות האגו שלנו, התאווה כנועה וזמינה תמיד לפצות ולהשלים את החסר. כך בכל אופן נדמה לנו.

יחד עם ניקוי האורוות שאנו עושים בבדיקת מניענו הנסתרים והגלויים יש גם משהו נפלא בכך שאנו מתחילים לתת גם לאחרים. בכל פעם שאנו שולטים על תגובותינו כלפי אחרים אנו בעצם נותנים. נותנים משהו מתוכנו ומקריבים את רצוננו למען האחר.  זה כאין וכאפס לעומת הנתינה לאחר ע"י מעורבות ונכונות לסייע. בצעד 12 אנחנו ממשיכים את הדרך ע"י הנתינה וליווי של חברים אחרים. כל נתינה אינה מושלמת בזמן שמתלוית אליה תחושת חוסר הנעימות של המקבל, אבל אנו הרי נותנים ומקבלים תוך כדי. איננו יכולים להתיימר ולהיראות כמי שנותנים כי הרי זו גם הדרך ליציאתנו אנו. מה זה אם לא שלימות של נתינה?

אנו משולים לאדם שצריך למלא את סלו בפירות והדרך לעשות זאת היא אך ורק ע"י מילוי הסל של חברו, כל פרי שהוא מכניס לסל חברו מזכה גם אותו באחד כזה. האפשרות היחידה שלו למלא את סלו היא רק ע"י מילוי סל השני. כך היא גם הנתינה שלנו.

החשיבה והנתינה לאחרים היא התרופה הדרושה לנו לריפוי כל מחלות האגו. לא עוד שקיעות ברחמים עצמיים ורצון לקבל, לא עוד תחושת חוסר. עברנו לסיפוק ומילוי עצמי. לתחושת חיים מלאים ומהנים. ככל שנמשיך בכך ונמלא את המצברים, לא נצטרך ל "השלמת הכנסה" של התאווה.
נערך לאחרונה: לפני 6 שנים, 10 חודשים על ידי .

בעניין: חיים מלאים בהחלמה לפני 9 שנים, 2 חודשים #12429

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
תודה רבה. זה חיזוק משמעותי מאוד לאנשים כמוני, שכבר מרגישים באמצע תחילת הדרך, ולא בתחילת תחילת הדרך.
עזרת לי
ערב טוב
נתן
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: חיים מלאים בהחלמה לפני 9 שנים, 2 חודשים #12440

אהבתי את מה שכתבת,
האמת שאני תמיד אוהב את הפוסטים שלך.

נגעת בכמה נקודות חשובות, אני מתפלל לאלוקים שאפנים את זה,
ובעיקר שאפעל עפ"י זה כי "אמונה ללא פעולה היא אמונה מתה".

בעניין: חיים מלאים בהחלמה לפני 9 שנים, 2 חודשים #12441

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
מעניין שבספר הגדול שנכתב עבור מכורים לאכוהול (ולא למין), בקטע המדבר על התאווה למין, נכתב שכל פעם שאנחנו מרגישים מבולבלים בנושא, אנחנו צריכים לצאת מעצמנו ולעזור למישהו אחר. עבורי זה מסר מאוד חשוב, שבעצם בנושא של התאווה למין, העזרה למישהו אחר היא קריטית עד כדי כך שזה קריטי גם עבור מישהו שבכלל מכור לדבר אחר.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: חיים מלאים בהחלמה לפני 9 שנים, 2 חודשים #12464

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5817 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3428
שלום לך אדם יסודו, למרות שכתבת זאת לסוד יקירך, ארשה לעצמי להתערב ואכתוב מנסיוני, אכן יש קשיים מסביב לנושא הזה, אני מכיר באופן אישי מספר לבבות שבורים, אך ברגע שהאתגר מגובה בעקרונות היסוד של התוכנית: כנות, פתיחות ונכונות, השבר הפך למקפצה החלמתית עבור כל הנוגעים בדבר.


הספונסר שלי אמר לי מאות פעמים את משפט הזהב הבא: (הספר הגדול עמ' 81)

'יש לצרוב במודעות של כל אדם, שהוא יכול להחלים מבלי כל קשר לאדם אחר. התנאי היחידי הוא, שיבטח באלוקים, וינקה את ביתו'. 
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: חיים מלאים בהחלמה לפני 9 שנים, 2 חודשים #12483

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
אדם יסודו יקירי,

ראשית כל, תיקון קל ברשותך. אנחנו לא אמורים להגיע לשלמות רגשית ואפילו לא אמורים לשאוף לשם. אנחנו אמורים לשאוף ולהגיע להתקדמות רגשית. כשאני שואף למקום שאינני יכול להגיע אליו - אני חופר את הבור לעצמי.

לגבי הסופנסר, גם כאן צריך לזכור שאלוקים מנהל את העולם. השבוע הייתי בקבוצה ושיתף שם חבר שצריך כעת לחפש ספונסר אחרי שהספונסר שליווה אותו במשך שבע השנים האחרונות(!) לא יכול להמשיך לעזור לו כי הוא עמוס כעת. הוא חלק עם חברי הקבוצה את חוסר האונים שלו, ואת הידיעה כי הוא לא ימצא אף פעם ספונסר מושלם, אבל בכל זאת הוא מחפש אחד שכזה...

אבל אם נחיה את התכנית ובאמת נמסור את חיינו אל הקב"ה, אז גם ספונסר שנעלם לא ישנה את המציאות, אם כי ההתמודדות כמובן אינה קלה. אף אחד לא הבטיח לנו חיים קלים בתכנית, אבל אלו החיים השפויים היחידים שאני מכיר.

באהבה
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: חיים מלאים בהחלמה לפני 9 שנים, 2 חודשים #12508

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
כל מילה בסלע.

הספונסר שלי סיפר לי שכשהוא עושה צעד 4 הוא הגיע לרשימה של למעלה ממאה (לא זוכר את המספר המדוייק) של פגמים באישיות שהוא מצא. כעת הוא נמצא באות ד' ויש לו שם כמובן את "דחיה". הדחיה עבורי כמכור היא קטלנית (כמעט כמו כל שאר הילדים של ההורים הידועים: טינה ופחד). כאשר אני מתקשר למישהו והוא לא עונה לי, או כאשר אני מבקש משהו ונענע בשלילה - אני יוצא מדעתי. אני אדם קיצוני, והרגשות של הדחיה הם נוראיים עבורי.

אין לי ברירה אלא להכנע גם כאן ולהתחיל בסדרת הצעדים (בדרך כלל נהוג לומר שהם מתחילים בצעד 4 ומסתיימים בצעד 7, אבל גם כאן לימד אותי הספונסר שהדרך הנכונה היא להתחיל בצעד 3. טוב זה נושא לפעם אחרת).
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: בעניין: חיים מלאים בהחלמה לפני 2 חודשים, 1 שבוע #138114

  • דייב 2
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1537

מקפיץ כי יש כאן הרבה

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.49 שניות

Are you sure?

כן