פעם כשהייתי נופל הייתי מבואס ואני מרגיש בזמן האחרון שכבר נעלם לי הרצון להפסיק באמת אני רוצה להפסיק אבל בהרגשה כאילו הרצון נגמר אם יש למישהו רעיון איך לחזק ולהעיר את הרצון מחדש אשמח שיגיב

מבין ומזדהה עם המקום שלך.

 אני רוצה להציע לך כיוון חשיבה אחר.  שבעצם לפעמים ייאוש זה החלק בו יכול להתחולל השינוי.
 הייאוש מצורת הההתנהלות שלי בחיים, ובאיך שחשבתי שהחיים שלי אמורים להיות.. זה מה שעזר לי לעלות על דרך של תיקון והתחלה חדשה למסע שלי. בעצם התייאשתי מצורת תודעה חיים שהייתה לי, ועזבתי אותה לטובת דרך חיים חדשה.  והיום אני לומד שאמונה בלי פעולה. היא אמונה מתה. כלומר אמונה היא דבר הכרחי בלי ספק, אבל יש גם אמונה שהיא לא מקדמת לשום מקום. ואז אני נדרש לבד איפה במעשים שלי אני טועה..  הטעות שלי הייתה ש..  והיום אני פועל אחרת ומקבל תוצאות אחרות.. הדרך אמונה שאני חי בה היום, מביאה איתה צורת חיים חדשה. מביאה איתה אמונה שחיה ופועלת גם במעשים, ולא רק בשכל ובמחשבה. 
כול זמן שאני זוכר את הצורת חיים הישנה שהייתה לי, ואת הטעות שם.. ואת המוות וחוסר החיות שהייתה לי.. אני יכול להמשיך לזכור שהיום הדרך החדשה, שדורשת ממני פעולות (פשוטות ממש) היא דרך חיים שעובדת ומזינה אותי באנרגיה של חיבור ורצון להמשיך לדבוק בה!

 אוהב ומאחל שתעלה על דרך אמונה שעובדת לך
ומוזמן לשמור על קשר גם באישי