ברוכים הבאים, אורח

מנע רגליך מנתיבתם - הוויתור
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: מנע רגליך מנתיבתם - הוויתור 1123 צפיות

מנע רגליך מנתיבתם - הוויתור לפני 11 שנים, 8 חודשים #12171

התעוררתי ב2 כדי להאכיל את התינוק.
אני ממתין כעת שיירדם, ויושב מול המחשב. התחושה מוכרת לי כל כך. בעבר הלא רחוק, זה היה מתכון די בדוק לנפילה.
אבל היום אני לא רוצה ללכת באותם הדרכים בהם הלכתי. כבר צעדתי בדרכים האלה, וחטפתי רק מכות. ואני יודע את זה. אבל זה מדהים איך לפעמים התאווה גורמת לשיכחה פתאומית. לפתע אין שום דבר מלבד הרצון הבוער הזה. באמת מדהים. התהליך הפנימי שאנחנו עוברים באותם רגעים הוא עצום ומשמעותי.

ועכשיו, לשמחתי, נוסף אלמנט הוויתור. עניין הוויתור הוא דבר חדש לי, שאותו אני עדיין רק לומד, אך אני מרגיש את הפעולה הטובה שלו כבר מעכשיו. לפעמים, כשצועדים בדרך רוחנית כלשהי, עובר זמן לפני שמתחילים לראות או לחוש איזה שינוי. כשהחלטתי להכניס את עניין הוויתור והכניעה לחיי - מהיום הראשון הרגשתי כיצד עניין זה דולה את מימיו מהמקומות העמוקים והנסתרים ביותר שלי.

במשך כל חיי הבוגרים, תמיד התייחסתי אל הניסיון הזה כאל "מלחמת היצר". דווקא יצר העריות. שווה לשים לב שכן הטמעתי את רעיון הוויתור במקומות אחרים בחיים, אך כשזה הגיעה ליצר, זו תמיד הייתה מלחמה. ובאמת כל פעם נפלתי, במוקדם או במאוחר. כיון שבמלחמה יש הרבה קרבות שונים. אויר, ים, יבשה. טכניקות שונות, כלי נשק, אסטרטגיה, לוגיסטיקה. מנצחים פה, מפסידים שם, והמלחמה ממשיכה אין עצור.

ואז בא רעיון הכניעה. לכתחילה. אפילו לפני היציאה לקרב. הכניעה מציבה בפני שאלה מהותית: האם אני רוצה להילחם, או האם אני רוצה להחלים? לא בכדי זו אותה מילה בחילוף אותיות. לפעמים שניהם נראים כאותו הדבר. יש כאלה שעבורם זה כן אותו הדבר! אך אני, אישית, יודע שלגבי זה לא נכון. זו לא האמת. האמת היא שניסיתי ושנכשלתי, ושהגעתי למקום ממש כאוב. האמת היא שאני עושה מספיק מילואים גם ככה. האמת היא שאין לי סיבה להילחם. הרי הקרבות לעולם לא ייפסקו. עדיף לוותר. עדיף להיכנע ולחסוך את שפיכות הדמים האיומה.

ועכשיו, כשרעיון המלחמה יצא מתוך המשוואה - אפשר לאט לאט גם להתחיל לדבר על שלום.
סוגר ארבעים יום. יהי רצון מלפני המלך שאשאר נקי, בלילה וביום הזה.

מחלימים יחד!
אהבת יה מגן לנו

בעניין: מנע רגליך מנתיבתם - הוויתור לפני 11 שנים, 8 חודשים #12175

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
משמח מאוד לקרוא שאתה צועד בדרך הכניעה וגם רואה את ההצלחה.

אולי תוכל לפרט איך אתה מכניס את הכניעה לחייך?
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: מנע רגליך מנתיבתם - הוויתור לפני 11 שנים, 8 חודשים #12238

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
מצטרף לבקשתו של "סוד"
שומע את זה הרבה בפורום ולא מצליח להבין
כיצד נכנעים מה זה עושה
נועם תיאר את זה כעין "תפילה מיוחדת" אם הבנתי נכון  :-\  :-\  :-\
אבל עוד לא הצלחתי לממש זאת בחיי
אצלי יש תחושה של מלחמה נצחית...
כרגע יש הרבה נצחונות בקרבות
אבל עדיין מרגיש כל יום מלחמות נסיונות התעוררות של התאווה ...
לפי מה שמתארים ה"כנועים" זה משהו בסגנון אחר לגמרי
הייתי רוצה להיות שם ... משוחרר מהיצר ... דבוק בה' מחובר וכו'
התוכלו לכוון אותי לשם? ????????????????????????.
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: מנע רגליך מנתיבתם - הוויתור לפני 11 שנים, 8 חודשים #12255

miani כתב on 10 יולי 2012 19:52:

בס"ד
מצטרף לבקשתו של "סוד"
שומע את זה הרבה בפורום ולא מצליח להבין
כיצד נכנעים מה זה עושה
נועם תיאר את זה כעין "תפילה מיוחדת" אם הבנתי נכון  :-\  :-\  :-\
אבל עוד לא הצלחתי לממש זאת בחיי
אצלי יש תחושה של מלחמה נצחית...
כרגע יש הרבה נצחונות בקרבות
אבל עדיין מרגיש כל יום מלחמות נסיונות התעוררות של התאווה ...
לפי מה שמתארים ה"כנועים" זה משהו בסגנון אחר לגמרי
הייתי רוצה להיות שם ... משוחרר מהיצר ... דבוק בה' מחובר וכו'
התוכלו לכוון אותי לשם? ????????????????????????.


ובכן, אני לא מתיימר להיות סמכות כלשהי בנושא. בפורום הזה יש גדולים ממני, שיוכלו לתת באור יותר נרחב. בנוסף, יש את שיטת 12 הצעדים, וממה שהבנתי שם לומדים את היישום היותר מלא של המושג הזה והטמעתו בחיים. ובכל זאת, אגיד בקצרה איך זה מתייחס אלי, כאחד שלא פוסע בדרך הצעדים.

כל חיי (בן 29) הייתה המלחמה ביצר דבר קיים ומתגלגל. לפעמים יותר, לפעמים פחות, אך תמיד שם. ואם לא ממש שם (כמו תקופות ארוכות של נקיות שהיו לי) אז המלחמה הייתה ממתינה בסיבוב. נופל וקם, נופל וקם. לאחר הולדת הבן הבכור שלי לפני כחודשיים, הייתי באורות מאוד גדולים, והחלטתי שאני עומד להשתנות. באמת רציתי לגלוש על גל הטהרה הזה ששטף אותנו, ושהגיע לשיא בכניסתו לבריתו של אבינו אברהם. כמה ימים אחרי זה נפלתי. והרגשתי שהגעתי לתחתית כלשהי עם עצמי. הבנתי שמשהו באמת לא בסדר איתי. הבנתי שמשהו חייב להשתנות בגישה שלי כלפי העניין הזה שקיים בי. באמת הרגשתי חולי כלשהו.

מבחינתי, הכניעה הראשונית קרתה ברגע שבו הבנתי שאני חסר אונים אל מול התאווה הזו. ולהבנה זו הגעתי כמה ימים אחרי שהתחלתי לבקר כאן, אחרי אותה נפילה. זה היה משהו שלא ממש חשבתי עליו אי פעם. לא ככה, בכל אופן. הרי תמיד למדנו שהיצר הוא עניין עליו צריך להתגבר! מה פתאום לוותר?

אך אמרתי לעצמי ששום דבר שניסיתי לא עזר עד כה - תפילות, זעקות, התבודדות ביערות הכי נפלאים, לימוד, צומות, ימי כיפור אדירים משברי ים, נדרים ושבועות למיניהם, טבילות - כלום. תמיד הייתי חוזר לתאווה בדרך זו או אחרת. אז החלטתי לתת לעניין הזה הזדמנות. בבוקר אחרי הפעם האחרונה שנפלתי (נקי 41 יום, תודה ליה) התחלתי את היום עם תפילה שבה התוודיתי בקול כי אין לי שליטה על עצמי ושאני במצוקה. עד כאן זה בנוהל. כולנו היינו שם. כולנו אמרנו את המילים האלה מתישהו. אך הפעם החידוש היה שבמקום להגיד: "אנא השם, תן לי כח להילחם ביצר", ביקשתי "אנא השם, עזור לי להיכנע מולך ולוותר על המלחמה. היצר הזה גדול יותר ממני, חזק ממני, ואין לי שום סיכוי להביס אותו או להימלט ממנו. עזור לי לברוח אליך ולמסור את עצמי בידך." וכך אני ממשיך להתפלל כשאני מתחיל את היום או ניצב מול משהו שגורם למחשבה שלי לסטות טיפה. אני ממשיך להזכיר לעצמי שזו לא דרך לאנשהו. זה האנשהו עצמו. זה לא משהו זמני, אלא זה דבר קבוע. ולמרות שאני רשום בטבלה של 90 יום, הדבר הזה שאני מעוניין לאמץ - הכניעה - זה משהו לכל החיים.

רק להיום, סור מרע ועשה טוב. זו בגדול המחשבה שמובילה אותי כרגע. אני עדיין נתקל בקשיים כמובן, ואני מקבל את העובדה שיש מצב שאשאר בקשיים כל חיי. הלילה, לאחר שפרצו לאתר ולא יכולתי להיכנס, תקפה אותי מחשבה של חטא. נשארתי עם המחשבה מספר שניות מעטות, וישר אמרתי לעצמי בקול משהו בסגנון של "כן, זה יהיה טוב. אבל אני מוותר על זה." כי באמת, כך הגוף חושב כשהתאווה מתחילה את פעולתה. אדם נהיה פתאום משוכנע שטוב זה רע ורע זה טוב, רק תנו לי מנה. זה יהיה נפלא. זה יהיה סבבה. אף אחד לא חולק על זה - אבל אני מוותר. זה גדול ממני. בהרבה. ואין לי שום סיבה להתחיל שוב מחדש. אני לא מעוניין לגבור על שום יצר, ולא רוצה להילחם אפילו קרב אחד קטן. אני רק רוצה נקיות וטהרה להיום. וזה יקרה אך ורק אם לא אתעמת עם היצר. כיון שאם אתעמת איתו - הרי אני במגרש שלו, ואין אף אחד שיבטיח לי שאנצח. הייתי כבר בסרט הזה אינספור פעמים. אך אם אני מוותר על המלחמה לכתחילה - אם אני אומר לאלהים "שמע, אני לא מעוניין להילחם. אני רק רוצה בקרבתך" - זה עוזר לבסס את סדר עולמו הפנימי של האדם, וכך הוא מצליח לברר לעצמו מה באמת חשוב לו ואיך הוא יכול להשתנות לטובה.

איך שאני מרגיש כרגע - היצר ממש לא נעלם. ממש לא. הוא עושה את העבודה שלו יופי. אני זה שחייב לעבור את השינוי, כדי שלא אבוא עוד לידי מלחמה.


אלה מחשבות אקראיות שהיו לי בנושא. אף אחד לא יכול להבטיח לי שלא אפול שוב. ברור. אבל כרגע, עם כל "רק להיום" שעובר, אני מרגיש יותר מוכן לקבל. יחד עם זאת, אני יודע שהיצר הוא ערמומי, שהמציאות עדיין מאד מסוכנת, ושאני חייב להיות ערני לכך.
אהבת יה מגן לנו

בעניין: מנע רגליך מנתיבתם - הוויתור לפני 11 שנים, 8 חודשים #12264

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
לא יודע למה אתה אומר שאתה לא פוסע בדרך הצעדים. מה שאתה מתאר זה בדיוק נמרץ שלושת הצעדים הראשונים של התכנית.

אצלי זה עבד מצוין כאשר התחלתי להשתתף בקבוצות. בשלב הזה למדתי להתחיל ליישם את הידע (שלא עזר לי לפני כן).
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: מנע רגליך מנתיבתם - הוויתור לפני 11 שנים, 8 חודשים #12272


לא יודע למה אתה אומר שאתה לא פוסע בדרך הצעדים. מה שאתה מתאר זה בדיוק נמרץ שלושת הצעדים הראשונים של התכנית.

אצלי זה עבד מצוין כאשר התחלתי להשתתף בקבוצות. בשלב הזה למדתי להתחיל ליישם את הידע (שלא עזר לי לפני כן).


כוונתי הפשוטה היא שכרגע איני משתתף בקבוצות, למרות שאני משתדל לאמץ לעצמי את קו המחשבה הזה. אני לא עושה מהלך של צעד ואז עוד צעד לפי נוסחה או שיטה, אלא משתדל למצוא את הדרך הפרטית שלי להחלמה. מצד שני, אני לא פוסל את הרעיון של הצטרפות לתכנית ולקבוצות הנלוות. ימים יגידו.

שמחתי לקרוא שמה שתיארתי זה שלושת הצעדים הראשונים. אולי זה אומר שאני בדרך הנכונה.
למרות כל מה שעבר עלי לפני כן, ולמרות השקרים שהכח המדמה שלי מנסה להאכיל אותי - האמת הפשוטה היא שאני רוצה להישאר נקי. זה מה שאני רוצה באמת. אז יהי רצון שאצליח. רק להיום.
אהבת יה מגן לנו

בעניין: מנע רגליך מנתיבתם - הוויתור לפני 11 שנים, 8 חודשים #12428

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
תודה רבה על השיתוף וההסברה
התחלתי לנסות את השיטה
היום הייתי בדרך חזרה מהמילואים (שזה בעצמו מאוןד קשה...)
ישבתי ברכבת ובדיוק מולי החליטו לשבת שתי תיירות (
שלפי הלבוש שלהם הן באות מארץ מאוד קרה והיה להן ממש מאוד חם...)
ניסיתי ...זה היה קשה ... אך בסוף לא יודע איך אבל זה נעלם...
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.65 שניות

Are you sure?

כן