ברוכים הבאים, אורח

לצאת לשידוכים? - התיעצות
(0 צופה) 

נושא: לצאת לשידוכים? - התיעצות 1776 צפיות

תגובה: לצאת לשידוכים? - התיעצות לפני 7 חודשים #130856

  • דגל
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 30

אך מצד שני עולה השאלה האם נתחתן בכל מצב או שכן יש איזה תהליך שכדאי לעבור לפני? ואם כן איך אנחנו יודעים שעברנו את התהליך הנכון?

אז לפי דעתי מה שחשוב באמת זה הגישה שלנו להתמודדות ולנפילות ולא הנפילות עצמן. אם הגישה שלנו היא שאנחנו במלחמה ואנחנו צריכים לנצח את היצר- להחזיק 90 יום ולהגיע למן תווית כזאת של אנחנו "נקיים", אז אולי אנחנו בבעיה כי כשניפול גם אם זה יהיה אחרי 300 ימים יוצא שהפסדנו במלחמה. ואז אנחנו מפסידנים. יש עלינו תווית של כישלון ואנחנו אשמים בזה שהרסנו משהו שבנינו ושהשקענו בו כל כך הרבה. הכל הלך לפח.

אבל אם הגישה שלנו היא שאנחנו מנסים להרוויח עוד יום של חופש, עוד רגע של חופש אז גם אם ניפול אחרי 300 ימים נקבל את זה. ולהיפך נודה על לקב"ה מכל הלב על כל יום כזה שקיבלנו במתנה.
זו גישה הרבה יותר משחררת. מתמקדת בכאן ועכשיו ולא מדביקה לנו תוויות של כישלון.

לדעתי מי שהגישה שלו היא נכונה אז גם אם יש לו נפילות והתמודדות אין לו מה לחכות להתחתן. 
ומה שמצאתי לעצמי בתור מדד טוב זה דווקא בעניין של זוגיות- האם אני מרגיש שאני אהיה מסוגל לשתף את אישתי במצבי או לא כי אם אני מוכן לשתף את אישתי אז כנראה שהמצב שלי הוא טוב ואני בדרך הנכונה. וחוץ מזה אם אני מוכן לשתף את אישתי אז זה גם יוכל לעזור לי כי אז יהיה עוד מישהו שתומך ועוזר בעניינים האלה ואני אדע שאני עוד פחות לבד עכשיו.

תגובה: לצאת לשידוכים? - התיעצות לפני 7 חודשים #130857

  • דגל
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 30

לסיכום לדעתי אם אנחנו מרגישים עדיין שהאשמה אוחזת בנו ומכרסמת בנו ואנחנו מרגישים שאנחנו רק רוצים לברוח מעצמינו אז אולי באמת לא כדאי להכנס לזוגיות ועדיף לעשות איזה תהליך לפני עד שהאשמה יורדת וכמו שאמרתי מדד טוב לאשמה הזאת זה אם אנחנו נהיה מוכנים לשתף את בת הזוג שלנו (שימו לב שזה לא בהכרח קשור בכלל לנפילות בענייני היצר יכול להיות גם שאנחנו מרגישים אשמה וכל מיני תוויות של כישלון בגלל כל מיני דברים ויהיה כדאי לנו לעשות תהליך מסויים בעניין)

לגבי התהליך זה נראה ש12 הצעדים זהו באמת תהליך שנוגע בדיוק לעניין אז אני מניח שאחרי כמה זמן בתוכנית הזאת כבר נהיה במצב הרבה יותר נכון לחתונה(עוד פעם לא בהכרח בלי נפילות אבל גישה נכונה).

אבל אם האשמה הזאת כבר פחות רובצת עלינו ויש רק כאב בכל נפילה בפני עצמה אז כנראה שאנחנו מוכנים לחתונה ואין מה להתמהמה.

טוב יצא שכתבתי קצת הרבה אבל הנושא היה חשוב אז ראיתי לנכון להוסיף את דעתי
אשמח לתגובות(:

תגובה: לצאת לשידוכים? - התיעצות לפני 7 חודשים #130860

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1445
אני נשוי כשלש שנים ולפני שהתחתנתי הייתי בטוח שברגע שאתחתן הכל יעבור אולם לצערי גיליתי שהרבה יותר קשה למרות שההפסקות שלי היו גדולות יותר ממה שהיה לפני החתונה אבל ההרגשה הנוראית שאני חווה בכל פעם מחדש פשוט הורגת אותי ולוקח לי המון זמן להתאושש נפשית כאשר אני מפשל. אני כ"כ רוצה לצאת מכל זה אבל זה פשוט לא עוזב אותי. לפעמים אני מרגיש כאדם שמכור להןראוין ויעשה הכל כדי לקבל את המנה שלו!! אני מקווה שדרך האתר הנפלא הזה אני באמת אצליח להתגבר ולהתחיל את החיים בצורה איכותית וטובה יותר. אני מתפלל ומאחל לעצמי המון הצלחה בדרך!!
דווח לאחראי

תגובה: לצאת לשידוכים? - התיעצות לפני 7 חודשים #130875

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 12 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 398

לילה טוב חברים,
נהניתי לקרוא את כל הטענות שכתבתם,
לכל הצדדים וצדדי הצדדים,
כי באמת השאלה היא מורכבת,
ויש בה פנים לכאן ולכאן.

יש אנשים שהאוננות אצלם מקורה בבדידות,
ואז  הפתרון הוא חתונה,
אבל יש אנשים שהאוננות אצלם זה מתאוות גוף אשה נטו,
ואז נשואין הם לא הפתרון,
כי אשה לא זמינה כל הזמן כמו אוננות,
וכמובן שיש גם ימי איסור,
וא"כ חתונה אינה פתרון.

בנוגע לעצם הפחד מנישואין כמכור לתאווה,
לענ"ד הקטנה,
אם אדם מצליח לנהל את המיניות שלו,
ואף אם הוא נופל לא יותר מפעם בשבוע,
זאת אומרת שזה לא משתלט לו על החיים,
אלא הוא מנהל את החיים,
יש מקום להתחתן אף שעדיין אינו מושלם,
כי כולנו איננו מושלמים.

אלא שהקושי הוא האם ואיך לספר לאשה,
ואני יודע שזה שאלה מאוד מורכבת וכמובן אינדבדואלית,
אבל באופן כללי,
אשה בדרך כלל לא מתרגמת נכון נסיונות בקדושת הברית,
הוא אומר א' והיא מתרגמת לב',
לדעתי אין מקום כלל בתחילת החיים לספר אחד לשני על זה,
אחרי שיש קשר חזק ויציב ויש ביניהם אהבה והערכה אחד לשני,
אפשר לספר,
אבל עדיף לאט לאט,
ולראות איך היא מגיבה,
לספר על הקשיים בשמירת העיניים,
ועל ההצלחות וכו',
ואז ספר על תמונות שמושכות את עיננו וכו',
ועל ההצלחות וכו',
ואם אתה רואה שהיא יכולה להכיל אותך לגמרי,
אפשר לספר על קושי גם באתרי פורנו,
ועל ההצלחות כמובן,
ולא להזכיר מכור,
כי היא תחשוב שעוד שנייה אתה כבר בוגד בה,
לענ"ד אשה שמרגישה שבעלה אוהב אותה ומשקיע בה,
 תוכל להכיל את זה לפחות חלקית.

עוד נקודה שרציתי להעיר,
משהו נפלא שכתוב בזוהר,
סטרא דטומאה תחילתו חיבור וסופו פירוד,
סטרא דקדושה תחילתו פירוד וסופו חיבור,

אסור לשכוח שאצל האשה זה לא פורנו,
זה לא ביד ומיד, תחילתו חיבור,
אלא זה השקעה להתקרב אליה,
לרצות אותה להשפיע אהבה, תחילתו פירוד,
אבל ההבדל שבפורנו,
אתה נשאר ריק,
חלול עצוב ובודד, סופו פירוד,
אבל בנישואין,
אתה מרגיש אהבה ואחדות,
וקשר רגשי ונפשי,
שמתבטא באחדות פיזית, סופו חיבור.

חייבים להכניס לראש, אהבה ותאווה זה שתי מחלקות נפרדות.


תגובה: לצאת לשידוכים? - התיעצות לפני 7 חודשים #130881

  • יהודה מ
  • רצף ניקיון נוכחי: 13 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 438

צדיק, אשה זה כמו אלכוהליסט מכור שמתנקה, ובשבת יש לו הזדמנות בריאה לעשות קידוש על רביעית יין מהיין שהוא היה נמשך אליו, ותו לא. עוד כוסית נוספת והוא כבר בבקבוק לשעה, הבנתי אחי.

תגובה: לצאת לשידוכים? - התיעצות לפני 7 חודשים #130883

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3379

חתונה לצערי היא לא פתרון לבדידות

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: לצאת לשידוכים? - התיעצות לפני 6 חודשים, 4 שבועות #130947

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1445

אני מצטט מדבריו של סוד הכניעה לפני 8 שנים ו8חודשים



בפורום הקרוב שאל החבר ybnb שאלה רצינית מאוד, ומכיון שהיא חשובה כל כך, אזי ברשותו אני מעתיק אותה כאן ולאחר מכן אנסה לענות עליה.

הנה השאלה:

זלמן, יש לי שאלה אליך, ואני חושב עליה כבר הרבה זמן. אתה אומר שאחרי החתונה בעית ההתמכרות לא נפתרת ואפילו מחריפה. אבל איך זה הגיוני? אני מבין שהבעיה בטוח לא תיפתר ב100% כי בכל זאת יש התמכרות. אבל עדיין, אדם נשוי שמתמודד עם בעית ההתמכרות לתאווה, כך זה נראה לי, הרבה יותר קל לו. כי הוא יודע שהוא צריך להתאפק לתקופה מסויימת ואז הוא יכול להיות עם אישתו! הוא מתאפק נניח, שבועיים, ואז יש לו זמן להיות עם אישתו. אדם לא נשוי, מתאפק שבועיים, ואחריהם יש עוד שבועיים, ועוד שבועיים ועוד זמן לא ידוע! לאדם הנשוי יש הרבה יותר מוטיבציה ורצון. כי בכל זאת, יש לו את אישתו שהוא מחוייב לה. וגם היא נמצאת שם בשבילו כדי להיות איתו בזמנים שמותר להם.

בנוסף, אדם שיודע שהוא מכור, בעצם אסור לו להתחתן? (בהנחה שהנשואים לא עוזרים לבעיה) כי כמו שאלכוהוליסט צריך להימנע מאלכוהול לגמרי, כך גם אדם מכור למין צריך להימנע לגמרי מכל מה שקשור לזה.

אז... אולי הנשואים לא פותרים את הבעיה לגמרי, אך בהחלט יכולים לעזור.

עד כאן השאלה, כעת אנסה לענות.

לעניות דעתי, נקודת התשובה נעוצה בהבנה מהי ההתמכרות ואל מה אני מכור. גם אני חשבתי כמוך שאני מאונן או צופה בפורנו רק בגלל שאני לא נשוי, וברגע שאתחתן הכל יהיה בסדר, אבל לא הבנתי שההתמכרות שלי לא שייכת בכלל לשאלה האם אני נשוי או לא. אני מכור לתאווה, מה שאומר שגם אם אני נשוי באושר, אז אני ממשיך לחפש עוד ועוד תאווה ואף פעם לא מסתפק במה שיש לי.

אתה מציין את השבועיים בהם האישה מותרת לבעלה לעומת השבועיים האסורים, אז יש לי חדשות בשבילך. אצלי (וכמובן זה יכול להיות שונה בנקודה הזאת אצל כל אחד) דוקא השבועיים בהם אשתי אסורה הם קלים יותר עבורי, כיון שהתאווה כולה היא מחוץ לתחום. לעומת זאת כאשר אשתי מותרת ואני מזין את התאווה, אז למרות שהתאווה מוזנת בהיתר גמור, אבל זה לא משנה לענין ההתמכרות, ואלו הזמנים בהם התאווה פורצת יותר מתמיד. יתירה מכך, דוקא בגלל שאני כבר עובר לראש של תאווה ותשוקה, אז אני יפול הרבה יותר נמוך והרבה יותר מהר. כי ברגע שטוב לי עם אשתי, אז השלב הבא של ההתמכרות הוא לא להגיד לי "יופי, עכשיו הכל בסדר", אלא בדיוק הפוך. אם טוב לי עם אשתי, בטח יהיה לי הרבה יותר טוב עם הפנטזיות.

ובמילים אחרות: התאווה לא מחפשת שאני ישביע אותה, ממש לא. זה נכון לגבי אדם רגיל שלא מכור. אצלי התאווה מחפש רק דבר אחד: עוד תאווה.

ולכן אחרי החתונה לא רק שהמצב לא נהיה יותר טוב אלא הוא מחמיר. כיון שאחרי החתונה פתאום נפתחות בפניי אפשרויות נוספות לתאווה, ופתאום דברים שלפני כן היו בפנטזיה הם היום כבר דברים בסיסיים ואז התאווה ממשיכה כדי לעבור גבולות נוספים שלפני כן לא הייתי חולם שאני יכול לעבור אותם.

אתה מציע שאדם שיש לו תאווה יתאפק שבועיים ואז יהיה עם אשתו, אבל הגישה הזאת היא הרסנית. אם אני יהיה עם אשתי כדי לספק את התאווה של ההתמכרות שלי, אז אני משתמש בה כחפץ מיני או גרוע מכך כמכשיר לאוננות. אבל החמור יותר מזה הוא שכאשר אני יעשה את זה, לא רק שזה לא יספק אותי, אלא מיד אחר כך ארצה לממש פנטזיה נוספת, והתאווה בנתיים רק התגברה. נתתי עוד דלק לתאווה, ואז אין לי שום אפשרות לכבות את השריפה.

וכדי להבין את הכל נדבר על אדם שמכור לאכילה. בשונה מאדם רגיל שרעב, האדם שמכור לאכילה לא חושב שהוא יפתור את הבעיה שלו כאשר הוא יאכל... להיפך, כאשר הוא אוכל הוא במצב סיכון גדול יותר, כיון שהוא כבר נמצא ליד הצלחת עם האוכל, וקשה מאוד להבדיל מתי הוא אוכל כדי להשביע את רעבונו ומתי הוא אוכל בגלל התקף תאווה שלא קשור לאוכל, אלא קשור לעובדה שהוא לא יכול לעצור את עצמו. אתה מבין מה קורה? יש כאן פרדוקס: דווקא מי שלא נשוי, באופן עקרוני יכול יותר בקלות להבין שהתאווה היא דבר בעייתי ולמגר את ההתמכרות. אבל האדם הנשוי נמצא בבעיה: איך הוא מבדיל בין התאווה לבין הצרכים הפיזיים והרגשיים הטבעיים שלו?

דבר אחד ברור: מכור לאכילה שמנסה להפסיק את ההתמכרות שלו על ידי זה שהוא אוכל - הוא בבעיה. וגם אצלנו זה לא שונה: מכור למין שמנסה להפסיק את התאווה שלו על ידי שהוא מתחתן - הוא בבעיה גדולה. עם החתונה מגיעות יותר בעיות, לא פחות.


נתן במתנה הגיב בחכמה



למרות שבפורום של הנשואים כתבתי את הדבר בהרחבה, בפאת חשיבות העניין אכתוב את עמדתי, המשלימה את דברי זלמן, גם כאן:

התמכרות היא התמכרות. אני מסכים לחלוטין. חשוב להבין את זה - מבחינתנו, כמכורים, אין הבדל בין להיות מכור לספינינג או לאכילה לבין להיות מכור למין. ההתמכרות היא מעין חור שחור, צורך רגשי או נפשי עמוק שלנו, שמקושר לסיפוק קל מהיר ועוצמתי. כולנו מכירים את ההיסחפות, את ההישאבות שלנו לתוכו, את התחושה שאין שום דבר חשוב בעולם חוץ מלרצות לספק אותו...ואת הדיכאון, הסיאוב ותחושת הזיוף העצמי אשר צפה לאחריו.
הדחף שלי לאוננות, החיפוש שלי אחרי סרט הפורנו שירגש אותי יותר, שיגרה וירגש אותי והפעם, רק הפעם, ישאב אותי עד הסוף, הוא כפייתי.
אתם מבינים מה זה אומר כפייתי? כפייתי זה לא נשלט, לא בחירי, לא הגיוני, מטורף, מפורר, גורם לי לאבד כל חוש ביקורת וחוש היגיון. במובן הזה, כפי שזלמן כתב כאן כבר כמה פעמים, אנחנו צריכים להבין שההתמכרות עלולה לגרום לנו לעשות 'הכל' אבל 'הכל', אסור לנו לחשוב שמשהו יעצור אותה.

לעומת ההתמכרות, כאשר אני מתחתן, אני מתייחס לאשתי ממקום אחר. קשה להסביר את זה, ואני עצמי שאלתי את מדריך החתנים שלי כמה פעמים בעניין הזה, אבל חשוב לומר את זה דווקא כאן: כפי שאני לא בוחר את אשתי כדי לספק את צרכי אלא כדי להעניק ולתת, ושדווקא הרצון שלי שהיא תשמח (לאו דווקא בהקשר המיני) הוא שגורם לי הכי הרבה הנאה וסיפוק, כך גם כאן - הקשר שלי עם אשתי, ואני אומר זאת בכל הכנות, הוא אחר.
אני לא מספק את אותו הדבר, אתם מבינים - כשאני מאונן אני מרגיש דחף לעשות את זה, זה בלתי נשלט, אבל בזוגיות שלי עם אשתי, זה עניין של רצון, וזה הבדל ענק.
במובן הזה, הנישואים עוזרים מאוד, הם נותנים לי להפנים שיש לי חלקים אהובים, רצויים, שכמה גרוע שאני לא אהיה כשאני מול מחשב, עדיין יש לי עוצמות וכוחות.
מצד שני, כפי שאני גיליתי לצערי הרב, הנישואים אינם פותרים את ההתמכרות, ואדרבה, כפי שזלמן העיר, תחושת הבגידה והרצון לפרוץ את הגבולות המותרים רק מתרחבת לאיזורים מטורפים יותר ויותר.

יש חשיבות רבה להבין שנישואים אינם פותרים את ההתמכרות, זה עוזר לנו להבין שעלינו לחפור עמוק יותר, ששום דבר 'חיצוני', אפילו לא הנישואים, לא יוציאו אותנו מהבוץ הזה.
מה שנשאר זה לפנות את המקור - אל אותו אחד 'אשר ברא..חתן וכלה' ולבקש ממנו לעזור לנו.
חג שמח
נתן



לאור הפוסט הנ"ל
אני רוצה לבקש משהו.
אני מבין זלמן ונתן, שנישואין הם לא פתרון.. אבל השאלה הזו זועקת ממני במיוחד בגלל שאני מתחיל לצאת, מה כן עושים? איך כן מתכוננים לנישואין? את תשעים הימים כבר עברתי אבל התאווה לא תעצור וזה ברור לי אבל בכל זאת, מה הפתרון?

​סוד הכניעה השיב:

נראה לי שאת התשובה שלי אתה כבר יודע, אבל אכתוב אותה שוב (ואחזור עליה עוד הרבה פעמים, ואם יהיה אדם אחד שבזכות זה יציל לעצמו את החיים - והיה זה שכרי).

תעשה פסק זמן של שלושה חודשים (אתה לא צריך כעת יותר מזה) ותצטרף לקבוצת תמיכה אמיתית עם מפגשים פנים אל פנים. אני מבטיח לך שבעוד שלושה חודשים אתה תחזור לכאן אדם אחר ותהיה מוכן לחתונה בלי המשא המעיק והנורא של התוואה ושל האנוכיות שהורסת כל חלקה טובה. אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה ולעשות את הצעד הזה לפני החתונה שלי - הייתי מאושר. לצערי, היה עליי לעבור דרך ארוכה מאוד כדי להגיע לשם, ובדרך הרסתי שנים נפלאות שה' נתן לי במתנה.


ממה שאני יודע, הדרך היחידה שלי להחלמה היא להמשיך לחיות את הצעדים כל יום, כל היום.

הדרך היחידה שאני יכול להמשיך לחיות את הצעדים היא כשאני ממשיך להעביר את העיקרים לחברים נוספים. אין שמחה יותר גדולה מאשר לעזור למישהו לנצח, ואין תרופה יותר טובה להתמכרות שלי מאשר השמחה הזאת. (סוד הכניעה)

תגובה: לצאת לשידוכים? - התיעצות לפני 6 חודשים, 1 שבוע #132120

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1445

מעתיק מו"מ ממקום אחר בפורום לפני 8 שנים, 6 חודשים

תחת הנושא

למצוא אישה ותוך כדי להיות מכור



stoping


בוקר טוב. רציתי לשתף אתכם עם התמודדתי..

אני מכור ותקוע בעסק כבר 13 שנה.. כל החיים הייתי מכור ותקוע, עד שהתגייסתי (דתי לאומי). במהלך הצבא 4 חודשים הייתי חופשי, ואח"כ בטעות גדולה חזרתי לזה..

אני לומד עכשיו בישיבת הסדר/גבוהה, ובמשך זמן ארוך הייתי נמצא בישיבה שלושה שבועות ולא הייתי חושב על זה אפילו, ובבית כיוון שההורים לא הסכימו לחסום, הייתי עושה שטויות..

אני מאמין שאם אז הייתי מוצא את הפורום, הייתי מתגבר, הבעיה שלי היא שאני יוצא לדייטים עכשיו, אני יוצא עם מישהי חצי שנה (עדיין זמן מקובל בציבור שלנו..) ואנחנו ב"ה שומרים על עצמנו לא לגעת, בעיקר בזכותה.. אבל ברור שזה מגדיל ממש את היצר, וזה התמודדות ענקית אחר כך בבית לבד. בעזרת ה' בקרוב נתארס, אבל זה קושי ואינטנסיביות ממש קשה ומעיק ..

שיתפתי אותה בהתמודדות שלי, כי לא יכלתי להכניס אותה למשהו כזה בלי שתדע, והיא עוזרת לי, אבל אני מרגיש שאני חייב להפסיק. אני אשמח לכמה שיותר עזרה ותמיכה מהחברה, אני מתחיל להיכנס ל12 הצעדים, ובעז"ה נתגבר..

תתפללו עלי שאני אבנה בית נאמן בישראל



רק להיום!


שמואל

חבר יקר,

כמו שראית מהתגובות, זה בכלל לא פשוט להתחתן כשאתה עוד בתחילת הדרך.

למרות זאת, אני מחזק את ידך ומאחל לך שמכאן רק תגיע להחלמה המיוחלת.

אך מכיוון שזה לא פשוט, אני ממליץ בחום על הצעדים הבאים:

1. ללכת לקבוצות חיות של 12 הצעדים בצורה אינטנסיבית.

2. ללכת למדריך חתנים טוב ואחרי החתונה ליועץ נישואין טוב ברמה קבועה וכל שאלה קטנה ללכת לשאול.

אנחנו חייבים לתחזק את הנישואין שלנו תחזוקה שוטפת !!!

מנסיוני: חוסר שלום בית הוא דלק חזק ומסוכן מאוד לתאווה, ושלום בית טוב הוא מפתח מצויין להחלמה.

3. לקחת לעצמך ספונסר מ-"שמור עיניך" שיהיה לך האורים ותומים בכל שאלה שקשורה להתמכרות לתאווה.

ספונסר - חבר מ"שמור עיניך" שנקי כבר תקופה יחסית ארוכה ונמצא לפחות בצעד 4.

4. קבל ממנהלי האתר אנשי קשר מחברי האתר שתוכל להיות עמם בקשר טלפוני / אימיילי.

אני מקווה שלא פספסתי משהו.

בהצלחה רבה

החלמה מהירה

שתקימו בית נאמן בישראל

באהבה

שמואל

שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.

בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום



סוד הכניעה


מצטרף לשמואל בכל מילה. אם בכל מקרה המיועדת כבר יודעת מההתמכרות, אני הייתי הולך לקבוצות חיות באופן מאוד אינטנסיבי כדי לבנות את הבית על יסודות מוצקים. הייתי משלם כל סכום בעולם אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה ולבנות את הבית שלי אחרי תהליך הגמילה ולא לפניו.

אני יודע שהכל מאיתו ית' ואם הוא רצה שאני יעבור את מה שעברתי - זה בודאי רק לטובתי, אין לי ספק בכך. אבל כשאני רואה אדם אחר שקיבל את ההזדמנות להחלים לפני החתונה - אני מרגיש שהוא קיבל מתנה נפלאה מהקב"ה והוא חייב לתפוס אותה בשתי ידיים.

בהצלחה חבר

הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.



אסירותודה


  שלום לך ולכולם, מצטרף למה שכתבו 'שמואל, סוד ורק להיום', אכן המשימה מורכבת, אבל מתוך דבריך נראה שנהגת בחכמה: סיפרת לה עם מי יש לה עסק, מנסיוני הייתי מוסיף שלא כדאי לך  לחשוב שנישואין יפתרו לך את הבעיה! (התחתנתי מאוד מוקדם על מנת להינצל מהתאווה, הייתי משוכנע 'שהפת בסלו' תרגיע אותי, והתבדיתי קשות!) אישה בהגדרתה מצילתו מהחטא לא מהמחלה... היא יכולה לעזור לך - בלהקשיב לך ואז בלהפנות אותך לעזרה האמיתית - אצל המכורים שחיים עם הקשיים הללו ביום יום. חזק ואמץ. אסיים באיחול לבניין עד, שאם זו אשתך שיסגר מהר ביניכם, ואם זו לא המיועדת לך שזה יסגר עוד יותר מהר...



stoping


דבר ראשון תודה על כל התמיכה.

בקשר לנקודות שהצעתם.

א. עדיין מפחיד אותי קבוצה חיה. אני בשמחה אכנס לקבוצה של זלמן או מישהו אחר כל פעם, ואם אני אראה שצריך יותר אני אעשה את הסוויץ לקבוצה אמיתית.

ב. אני לומד ומדבר ושומע הרבה על זוגיות וכו'.. ואני מקוה להיות בקשר רציף עם מישהו.

ג. בקשר לספונסר, אם מישהו מוכן להתנדב אני אשמח, אולי זה קצת חוצפה, אבל אם אפשר מישהו שכבר די מבין ויוכל לעזור לי מנסיונו העשיר, אני אשמח.

ד. לא הבנתי בדיוק איך אני יוצר קשר עם חברי האתר..

שוב תודה על העזרה והברכות, אני יודע שמעצמי אני לא אצליח, אבל בעזרת הקב"ה ושלוחיו בעולם הזה, אני בטוח שאראה ברכה.. יום טוב



משוש חיי


תזכור את הסיסמא של ממלכת אוקיאנה "רק ביחד ננצח"!

הריני מאמין, שביכולתי לשנות את מסלולי החשיבה שנחקקו בתודעתי ברבות השנים, לשנות הרגלים רעים ולשבור את הטבע של עצמי.

אמונה זו נובעת מסיבה אחת פשוטה, אלוקים נתן לכל בני האדם וגם לי כוח לשנות דברים בטבע, ובזכות האמונה החזקה והתקיפה בבורא עולם, כל אדם באשר הוא אדם יכול לשנות דברים בטבע. זאת אמונתי.



סוד הכניעה


בתור חבר שהולך לקבוצות חיות - אני רוצה להרגיע אותך. תאמין לי שאין לך מה לחשוש ולפחד. לך על זה ואתה לא תצטער. תגלה חברים שיקבלו אותך באהבה אמיתית בלי תנאים מוקדמים.

חבר אחר יכול להרשות לעצמו להתחיל בקבוצה טלפונית ולראות אם יש צורך להתקדם, אבל אם אתה בנקודת זמן קריטית - נראה לי שלא הייתי לוקח סיכון אלא הולך על כל הקופה.

בכל מקרה, שמחתי מאות לשמוע אותך היום בקבוצה בטלפון, ונשמח כולם כמובן להמשיך לשמוע אותך ולהתקדם איתך בהחלמה.

הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.



אסירותודה


  חזק ואמץ סוד, ובנוגע אליך חבר יקר, אשתף אותך מנסיוני המועט: הפחד נועד לשמור אותנו ועלינו, לדוגמא, מחשמל שלא נתחשמל, מגובה שלא ניפול, ממים שלא נטבע וכן הלאה, הבעיה שלנו 'האנשים המיוחדים' עם פחד זה שהוא הרבה מעבר למה שהוא באמת, הוא לא הגיוני.

ננסה לפרק את זה לגורמים: ממה אנחנו מפחדים בקבוצה? שאולי יהיו שם אנשים פצועים כמונו שאנו מכירים? נו, ואז מה? הרי מי שנמצא שם, בא כי הוא גמור כמונו! הוא בא כי יש לו בעיה עם במבה?! אה, שידעו עלינו? הסיכוי שידעו עלינו יותר גדול אם לא נהיה בהחלמה... סביר להניח שמתישהו אאבד את שימת הלב ואעשה שטות יותר גדולה  במחלה, ואז כולם ידעו... אה, בושה, חוסר נעימות?! נכון, במחלה נעים לי פחות!

באופן אישי הבעיה שלי גדולה יותר (אני איש ידוע ומוכר בקהילה) ואמרתי לספונסר שלי כדלהלן: שמע, במחלה פעלתי מתוך חוסר שפיות... ולכן עשיתי טעויות, עכשיו שאני בהחלמה, האם אסכים לעשות את אותם השטויות?! (ולמי שלא הבין, התכוונתי לסכן את שמי...) האיש ניחן בסבלנות נדירה לקוץ שכמוני, חייך ואמר לי, שמנסיונו בהחלמה  - שנים רבות - הוא לא ראה איש שניזוק בגלל שהגיע לקבוצה, הוא ראה המון שניזוקו מכך שהתעקשו שלא לבוא... 'והמשכיל נדם'...



סוד הכניעה


זה מזכיר לי פעם שהלכתי למקום מסויים של תאווה והיה שם מישהו שאני מכיר... אוקיי, ברגע הראשון שנינו השפלנו מבטים, אבל רגע אחר כך אמרתי לעצמי: "אוקיי, גם הוא פה וגם אני פה, מה בדיוק הוא יעשה? הוא יספר שהוא ראה אותי במקום כזה וכזה? לא נראה לי".

אז היום כשאני נפגש עם מישהו שאני מכיר בקבוצה, מה בדיוק הוא יספר? שהוא פגש אותי בקבוצה של סקסוהוליסטים?...



כנוע



אם היו נותנים לי את האפשרויות שיש לך היום לפני שהתחתנתי אולי החיים שלי היו נראים אחרת. אמנם כמו שכתב סוד הכניעה הכל מאתו יתברך אבל ברור לי שנגרם לי נזק עצום בחיי האישיים והמשפחתיים בגלל שלא טיפלתי בבעיה בצורה נכונה.

אני כותב לך את זה שתבין שד' עושה איתך טובה עצומה שיש לך פה את הכלים והתמיכה לצאת מזה אז לך על זה בכל הכח!   

תגובה: לצאת לשידוכים? - התיעצות לפני 3 שבועות, 3 ימים #137771

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1445

שלום חברים שמי דייב ואני סקסוהוליסט
מניסיון שלי גם אם תתארס כל עוד שלא עשיתי עבודה רוחנית - אז אני עדיין חסום ועם הרבה פגמי אופי, כמו; חוסר ערך עצמי, אשמה.

אני נכה אהבה דו צדדי זאת אומרת אני לא יודע לקבל/לתת אהבה, אז אני צריך קודם עבודה עצמית...       

זמן ליצירת דף: 0.93 שניות

Are you sure?

כן