עד היום, כבר 36 יום שאני נקי, כי הייתי רחוק מהמחשב, הייתי עסוק מאוד, התחלתי עבודה חדשה שמאוד מספקת, אבל עכשיו אני בבית, על המחשב, וזה בוער, פתאום כל התמונות חזרו לרוץ בראש, מת לבקר שם עוד פעם, העיניים מחפשות את זה והדימיון פשוט מספק את הטריגר כדי שאגיע לשם, והרגע העכשווי הזה פשוט מתעלם מהעובדה שאני נקי ככ הרבה זמן יחסית לתקופות ישנות יותר, ומנסה לתבוע את שלו.

מקווה לעבור את הסופש הזה, לסיים נקי ולהמשיך את התהליך.

שלום מוזס, איך עבר לך הסופ"ש?

  לדעתי להיות עסוק כדרך להימנע משימושים במחשב (ובראש) זו לא דרך יעילה במיוחד. אני ממליץ על תוכנית 12 הצעדים וללכת לקבוצות.
    או לפחות לשים חסימה על האינטרנט. זה גם יכול לעזור.
     אם אתה רוצה לעבוד ביחד בתוכנית פורטיפי גם אפשרי (מכיר?)
    מוזמן גם להיות בקשר באישי
  שבוע טוב
  

שלום לך מוזס.
אני מאוד מזדהה עם התחושות שלך, הדחף החזק הזה, כאילו שאני מרגיש שמישהו דוחף אותה מאחורה... 
גם אני היום בקריז של תאווה, החזרה לשיגרה זה טריגר רציני בשבילי. 
למדתי בדם ובדמע, אין מצב לעבור את זה לבד, הקריז לתאווה הרבה יותר חזק מכל "כוח-רצון" שיש לי.
אני מאמין שלאנשים נורמליים זה לא בהחלט ככה, אבל למכור כמוני, פשוט אין! אין סיכוי לבד!

מה שאני עושה כל יום כדי להישאר נקי: קבוצות חיות, קבוצות טלפוניות, ספונסר, וצעדים שאני משתדל ליישם כל יום - רק להיום. 
וחשוב לי לזכור, שחצי עבודה לא תיתן לי חצי תוצאה.

הי מוזס.
מאחל לך המון טוב.

תודה על השיתוף הכנה.