שלום לכולם,
תודה רבה אסירותודה על הפוסט שכתבת.
פעם ראשונה שאני כותב על עצמי, אני מרגיש צורך לעשות את זה מכיוון שאני רואה את התגובות.
אני חושב שאני אחד מהאנשים שסובלים מאוד מהתסמינים שתיארת.
אני מכור לפורנוגרפיה (סרטים וסיפורים) מגיל צעיר מאוד מאוד, וההתמכרות הזאת גרמה לי להתרחק מכל דבר אינטימי בחיים.
(אני אדם חברותי ויחסית רגיש, והרגשתי כאילו הרעלים האלו שצרכתי מגיל מאוד צעיר יצרו לי ממש הפרדה מאוד גדולה במוח בין מין לאהבה, משהו שלא יכלתי כלל לקשר ולא רציתי לערבב).
יצאתי עם מספר בנות בעבר, נקשרתי אליהם נפשית (והם אלי) מאוד, אך לא נמשכתי אליהם פיזית בשום צורה (בכלל לא ראיתי צורך להיפגש איתם, מבחינתי היה אפשר לדבר בפלאפון תמיד). כל זאת בגלל הפורנוגרפיה. (בסופו של דבר הדבר הזה הורגש ונפרדנו).
כשצרכתי את הרעלים האלו (וגם מספר ימים לאחר הצריכה) הפכתי לזומבי, שום דבר לא משך אותי, אז המוח שלי היה חייב לעשות את ההפרדה.
הרגשתי שבגלל שצרכתי פורנוגרפיה - זה גרם לי לא להימשך פיזית לבנות אמיתיות בחיים, ולכן מעולם לא נמשכתי לבנות ברחוב (אז עכשיו אתם חושבים 'נו מה הבעיה' אבל הבעיה היא גדולה מאוד, נוצר לי חור כלכך גדול בנשמה הרגשתי כאילו עברתי בעצמי פגיעה מינית בגלל הצריכה הזאת). שום דבר לא ריגש אותי, רק רציתי להתרחק מהרוע הענק הזה שפשוט מוטט אותי מבפנים.
בחסדי ה' הצטרפתי לאתר הזה לפני חודשיים והחלטתי להשקיע את כל מאמצי וכל כוחותיי כדי להחלים (אני משתמש בהרבה מהכלים - בעיקר בפורטיפיי - שעוזר לי מאוד), אני רוצה לחיות חיים איכותיים, אני רוצה להימשך לאשתי לעתיד! אני רוצה שהפגיעה הנוראית הזאת תפסיק, אינני יכול יותר לחיות ככה.
בשבילי לצפות בפורנוגרפיה זו חד משמעית נפילה, כי זו המחלה שלי! הייתי יכול לצפות בפורנוגרפיה במשך הרבה מאוד שעות, אנשים מתייחסים פה לפורנוגרפיה כאילו זו מעידה יחסית לאוננות, מבחינתי זה וזה נחשב נפילה, אך פורנוגרפיה זו נפילה גדולה מאוד מאוד מאוד.
לפני כמה זמן דיברתי עם אדם מאוד נחמד, שביקשתי ממנו שהוא יהיה הספונסר שלי, והוא אמר לי את מה שאסירותודה כתב בפורום הזה, שאני עדין לא עברתי מסך ושכדאי לי ללכת לקבוצות החיות של סקסוהוליסטים אנונימיים.
לא ידעתי לבטא את הבעיה שלי בצורה טובה, אז הוא חשב שאני מהמכורים הקלאסיים שחווים עודף תאווה.
וכמה שניסיתי לא הצלחתי להתחבר ורק הרגשתי יותר ויותר רע (הרגשתי כאילו כל הרוע והאפרוריות והמועקה חוזרים), וכשחשבתי לעומק על הדברים הבנתי שאנחנו סובלים ממחלות אחרות (וכשראיתי את מה שאסירותודה כתב הזדהיתי מאוד עם הכתוב).
אם מישהו מהקוראים כאן מרגיש כמוני, אשמח שישתף בפורום את מה שהוא מרגיש.
אני חושב שלאנשים כמוני יהיה פתרון טוב יותר בקבוצות החדשות שיקומו.
הלוואי והקב"ה ישלח החלמה מלאה לכולנו.
