אחת הגישות השגויות שיש כלפי המושג "חוסר אונים" זה שהוא עלול לגרום לנו להערכה עצמית נמוכה, כאילו אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו חלשים וקטנים, לא מסוגלים לעשות כלום בכוחות עצמנו. אבל זאת שגיאה כי חוסר אונים אין פירושו שאנחנו חלשים ולא קטנים, אלא רק הסתכלות מפוקחת על המציאות וקבלה של העובדה הפשוטה שישנם דברים שהם למעלה מהיכולות שאלוקים נתן לנו.
ישנה גישה לפיה הדבר החשוב ביותר הוא ההערכה העצמית שלנו, שתהיה גבוהה ככל האפשר, כי מי שיש לו הערכה עצמית גבוהה מצליח ומי שלא - נכשל. זה המקור לכך שהורים מנסים להעביר לילדיהם את המסר שהם הכי מוצלחים והכי טובים, בלי קשר למציאות, האם הם באמת כאלו או לא. הגישה הזאת התפתחה כגישת נגד לנוקשות בחינוך ולהורים שהורידו את ההערכה העצמית של ילדיהם והרסו אותם במו ידיהם. אבל היום מקובל שהערכה עצמית גבוהה שאין לה על מה לסמוך גם היא בעייתית מאוד, כי הילד גדל בעולם מפונטז, וכשהוא נתקל בקשיים הוא לא מצליח להתגבר עליהם כי חינכו אותו שהוא הכי מוצלח והכי טוב, מה שלא תמיד מסתדר עם המציאות המורכבת יותר.
לכן, מדברים היום על "יעילות בעצמי" במקום על "הערכה עצמית". ההבדל הוא בכך שיעילות עצמית זה משהו שמחובר למציאות, כיון שהאדם מרגיש שהוא יעיל במקום שבו יש לו את היכולות, ולעומת זאת יודע שיש דברים שבהם הוא פחות יעיל. למשל ילד שלא מצליח בלימודים, בגישת "הערכה עצמית" ההורים ימשיכו לספר לו שהוא נורא חכם ומוצלח, אבל בגישת "יעילות עצמית" יסבירו לו שלא תמיד כולם מצליחים בלימודים, אבל יש לו כשרונות אחרים ובהם הוא מוצלח ולכן הוא יכול להצליח מאוד בחיים עם ישתמש בכישורים האלו בצורה יעילה.
או במילים אחרות: הערכה עצמית גבוהה מידי היא בעייתית, והערכה עצמית נמוכה מידי גם היא בעייתית, ולכן מה שאנחנו מחפשים זאת הערכה עצמית ריאלית. להכיר את המעלות שלנו וגם את המגבלות שלנו, ואז לעשות שימשו במעלות שלנו ולמצוא דרכים להתגבר על המגבלות שלנו.
וזה בדיוק המושג "חוסר אונים" שפירושו הסתכלות מעשית על המציאות, לא במשקפיים שמראים תמונה יפה יותר ולא מכוערת יותר אלא תמונה מדוייקת לגמרי. יש דברים שכל אחד יכול לעשות, ויש דברים שהם למעלה מהיכולות שלנו, וזה לא בושה לדעת שאני לא סופר-מן, ויש דברים שאני פשוט לא מסוגל לעשות. במקום להמשיך לחיות בסרט שאני כל יכול ואז להתאכזב כל פעם מחדש כאשר אני נתקל במציאות עצמה, אני יכול להסתכל ולשאול את עצמי שתי שאלות: א. מה אני יכול לעשות כדי להתגבר? ב. מה למעלה מכוחותיי? מה שאני יכול לעשות כדי להתגבר - זאת חובתי לעשות ולהשקיע, ומה שלמעלה מכוחותיי - עליי לקבל את זה ולראות איך אני יכול להתמודד בכל זאת בדרכים עוקפות ובפניה לעזרה.
