תודה רבה חברים,
האינטרנט לא ממש דומה לאלכוהול, כי באלכוהול אתה יודע "מזה אני לא שותה לא נוגע ואפילו לא מתקרב אליו", האיסור והחפץ ברור. באינטרנט זה לא ככה, זה מעורבב טוב ורע, והגבולות דקים, והחשש הוא שתדרוך בטעות על משהו לא מוכר וזה יהיה יכול להתחיל מסע של כדור שלג; אתה רק רוצה לבדוק... ורק רוצה לבדוק... ורק רוצה לבדוק... עד שבסוף תהיה יכול להתחיל "לבדוק". דהיינו אין לי אובססיה ללכת לרשום... ... ... פשוט, כי מדובר בפלסטיק (המסך), בזרמים חשמליים, ולא במשהו ממשי שניתן לממש אותו; הכל אותו דבר, בגדול; (אותם פעולות ומעשים שחוזרים על עצמם); מורכב מחוטים בודדים (עוד חוט ועוד חוט ועוד חוט... ..), מדובר בפעולות של 'שרירי הגוף'... ובעור שכל עוביו הוא עד כחצי סנטימטר לכל היותר. וכוח התנועה לא יעלה מעבר ל... כך וכך רגעים. או כך וכך שעות כי אין מי שלא יכול בלי לישון. ולא כולם חושבים אותו הדבר בדיוק, וכל אחד מפנטז דברים בלי קשר למציאות הקיימת; הראש של כל אחד ואחת מרוכז במשהו קצת אחר, והשלמות (בעצם ההנאה) רחוקה ממך והלאה... ואתה ממשיך לרדוף אחר פנטזיות בתקווה חזקה ועאלק מציאותית שתשיג אותה, והכל נדמה לך שכך הדברים קורים ושכך המחשבות נמצאות בראש אצל הנשים (= הם רוצות את זה. פשוט בדיחה). (פשוט בן אדם מדומיין, הזוי ומהופנט שחי בסרט).
נכון לעכשיו עוד לא עשיתי משהו ממשי, אני רק יכול לספר שכשהלכתי לישון בלילה התחילו לעלות פנטזיות... ואחר כך בהזדמנות נוספת שהלכתי לנוח צהריים, שם, זה כבר חצה קווים אדומים מבחינתי, פשוט החלו לתקוף אותי מחשבות קשות מנשוא שכמעט גרמו לי לאפס. אלא שבחסד ה' ניצלתי. את ההידרדרות הזו אני תולה שלאחרונה הפסקתי הרבה מהתוכנית ונוסף גם הוא על שונאינו האינטרנט הפתוח, כלומר המחשבות קצת התחילו לנסות לכוון לכיוון.. "מה דעתך" "מה אתה אומר" (היינו לעיין בפלסטיק הדק והרזה של המסך) ככה משהו קמצוץ קטן.
ונראה לי גם אפשרות אחרת; יתכן שהמחשבות הללו באו, שהנה כאשר לאחר כתיבת ההודעה הראשונה (בפתיחת האשכול) החלטתי להגביל את עצמי חזק עם האינטרנט (היינו להיות איתו רק במקום כזה וכזה ורק בשעות כאלו ואחרים) וזה גרם אצלי התנגדות חזקה לקבלה/לחסימה הזו (שכאילו הקול הפנימי אומר אל תגביל כי בין כה זה לא בראש שלך).
וכן אני חייב לציין [גם כתוספת], שעד לפני שגיליתי את ההסרה המוחלטת של הסינון, היה לי אפשרות גם כן להיכנס ולראות את כל החושך והדמיונות הללו המוכרים לכולם, אך לא נכנסתי, בגלל שתי דברים: 1. מאחר ואצלי, דמיונות ודברים שלא קיימים באמת של החיים - לא מעניינים אותי. 2. בגלל שזה היה קצת מורכב. ובנוסף גם אם הייתי נכנס... הייתי רואה מקסימום כמו חצי חושך, אלא שכעת במצב הנוכחי הוא, שאפשר לקבל חושך שלם. וזה גרום למן תאוון, כמו "ממזמן לא ראיתי אולי כעת הגיעה השעה לראות?" "הרי הסינון הגביל אותך הרבה ואולי עכשיו תפצה את עצמך על כל מה שלא ראיתי ומה שלא עשיתה?" (ובפרט שהרי גם היא מחכה לך מעבר למסך...).
עד כאן חלומותיי המנותקים מהחיים ומהמציאות.
מה אתם אומרים חברים יקרים. אוהב אותכם.
