ברוכים הבאים, אורח

ליצ'י-פסיפלורה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: ליצ'י-פסיפלורה 1417 צפיות

ליצ'י-פסיפלורה לפני 6 שנים, 10 חודשים #104271

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555
את רוב הפירות אני אוהב, נדירים הפירות שלא. אבל בכל זאת יש כנראה כמה שאני לא אוהב...

אחד מהם היא הפסיפלורה שפרצה בסערה גדולה לפני כמה שנים לתעשיית המיצים המעדנים והגלידות, ואני הקטן לא הבינותי בשל מה הרעש הזה.

עוד פרי, שהרבה פחות אינטנסיבי בתעשייה ואינו חביב עלי הוא הליצ'י. לא הבנתי את הקטע של פרי במרקם של ג'לי, וגם הטעם לא מצא בעיניי.

ולמה אני מלאה אתכם בכל זה? כי אתמול בעת שניצבתי בשעריו של מקפיא הגלידות, צדה את עיני גלידה חדשה בטעם, איך לא? ליצ'י-פסיפלורה....

"אבל אתה לא אוהב ליצ'י ולא אוהב פסיפלורה", חלף בתוכי הקול, "בחר לך משהו אחר!..." "אבל זה טעם חדש, זו ההזדמנות לנסות, ומה כבר יש להפסיד?" חלף בתוכי הקול השני והמכריע.

אז קניתי את ליצ'י-פסיפלורה והתיישבתי לאכול אותו על איזה שהוא ספסל (גם כן חידוש מרענן. בדרך כלל אני מקיים באכילת דברים כאלה מקרא שכתוב "בלכתך בדרך"...).

פותח את העטיפה, נותן ביס ראשון. זה לא טעים. "נו, מה חשבת לעצמך? ליצ'י זה לא טעים, פסיפלורה גם לא, אז השילוב בין שניהם יהיה לך טעים? באוכל מינוס כפול מינוס הוא לא פלוס..."

"טוב, אז מה עכשיו? לזרוק אותה?" איכשהו אני מוצא את עצמי אוכל אותה עד תום (תרתי משמע) בחוסר חשק... לא יודע למה. אולי חבל לי על הכסף? אבל אני בזבזן כרוני וגם זה לא טעים לי, אז מה אני מרוויח בזה?

ואז, זה מזכיר לי משהו. זה ממש כמו עם התאווה. במיוחד בשלבים המתקדמים של מחלת ההתמכרות שלי. אני מתיישב מול המסך, והרבה פעמים זה בכלל לא הטעם שלי, זה אפילו דוחה אותי, לא לזה התכוונתי, אבל אני ממשיך לצרוך את זה. למה? מה זה נותן לי חוץ מסבל?

המחשבה הכפייתית, הלא הגיונית, היא שניצחה את המחשבה השפויה שלי. היא זו שבעקבותיה אני מתנהל. אין שום היגיון בלצרוך בבחירה משהו שאני סובל ממנו, אבל ההיגיון הוא לא מה שמנחה אותי ברגעים האלה.

אז מה הפתרון? הייתי יכול אולי להרים טלפון לחבר ולומר לו: "שלום, אני טהרני, חסר אונים מול גלידת ליצ'י-פסיפלורה. אני יודע שזה לא טוב לי ולא טעים לי, אני יודע שאסבול מזה, אבל אין בי כוח שלא לקנות אותה ולאכול אותה עד תומה. אני מבקש בנוכחותך מאלוקים לשאת בשבילי את אשר אני חסר אונים מולו ולעזור לי לפעול בצורה שפויה".

בחסד אלוקים אני נקי היום קצת פחות מיום אחד מגלידת ליצ'י-פסיפלורה. רק להיום אני נכון לעשות פעולות כדי לקבל את הכוח לוותר על הדחף ולא לחזור לשם. ואתם?
ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: ליצ'י-פסיפלורה לפני 6 שנים, 10 חודשים #104286

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

היית קונה שוקולד וניל... יותר טעים. 
ובנימה רצינית, חזק ביותר. 
החכמתני. 
אוהבים. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: ליצ'י-פסיפלורה לפני 6 שנים, 10 חודשים #104289

  • בר תיקון
  • רצף ניקיון נוכחי: 50 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 14

מדהים
תודה
מחדד עבורי את המעגל ההזוי של השימוש שלי.. דחייה וסיפוק ביחד..
והצורך לצאת ממנו..

תגובה: ליצ'י-פסיפלורה לפני 6 שנים, 10 חודשים #104359

  • tc
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1248

תודה

תגובה: ליצ'י-פסיפלורה לפני 6 שנים, 10 חודשים #104377

  • אחד2
  • רצף ניקיון נוכחי: 580 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 124

מדהים. תמצית של המחלה.

יש תקוה נשיר כולנו יחד, יש אמונה חזקה מכל הפחד
לא נפול, לא נרעד, כי אנחנו לא לבד
יש לנו ד' אחד.

ליצירת קשר: 0529992@gmail.com

תגובה: ליצ'י-פסיפלורה לפני 6 שנים, 10 חודשים #104396

  • אריה ענק משער האריות
  • רצף ניקיון נוכחי: 1699 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • נקי בחסד אלהים בעזרת 12 הצעדים מתאריך ח שבט תשע"ז.
  • הודעות: 282

קיבלתי את זה במייל
ולא הפסקתי לצחוק.
אחר כך ירדו לי דמעות 
כל כך הזדהתי עם תהליכי המחלה שלי.
אפשר לומר שכל השימושים בין באוננות ובין בפורנו זה היה אצלי בסך הכל כל פעם עם תירוץ חדש אולי הפעם יהיה יותר הנאה.
וכך אנו משלים את עצמנו שאנו באמת שפויים.
כי בסך הכל זה כל פעם לא אותו דבר בדיוק שלפני כן התאכזבנו ממנו.
המעניין הוא שהמגוון של שנויי התחושות אצל התאוה הרבה יותר מגוון מגווני פירות טרופיים מוזרים...
אוהבים...

     "וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵה עֲנָק מִשַּׁעַר הָאֲרָיוֹת וַיֹּאמֶר אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַל־מִ֨שְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כָּל־הַלֵּילֽוֹת" (ישעיה כא, ח).



                                                       המייל שלי: arye.anak@gmail.com">arye.anak@gmail.com

תגובה: ליצ'י-פסיפלורה לפני 6 שנים #111303

מקפיץ, כי משנכנס אדר מרבין בשמחה... ולא הפסקתי לצחוק.... אחד היפים....

תגובה: ליצ'י-פסיפלורה לפני 6 שנים #111312

  • must_giveup_now
  • רצף ניקיון נוכחי: 782 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 61

פוסט יפיפה:) אני כל כך מזדהה עם ההרגשה.
אני חושב - טוב בכל מקרה נפלתי - ועכשיו למרות שאני כבר לא אהנה אני אמשיך ואמשיך ואמשיך עד לתחתית של התחתית. עד שלא יהיה לאן לרדת. 
הרבה פעמים זה כי אני לא ארצה להתפכח ולהתמודד עם המציאות הזאת (של הנפילה), אז המעגל הזה ממשיך ומזין את עצמו.
אבל לחיים ולמציאות האובייקטיבית לא אכפת שאני מתעלם מהם. אי אפשר למחוק את המציאות. היא פשוט תמחק את המוחק... 

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.56 שניות

Are you sure?

כן