כ"ה תשרי התשע"ב

האם הנישואין לא יפתרו לי את הבעיה?

האם הנישואין לא יפתרו לי את הבעיה?

יש לי הרבה נפילות לאחרונה,  אני עושה דברים והולך למקומות שאני יודע שאסור לי ללכת. זה כל כך קשה להילחם עם ההתמכרות. אני חש צורך נואש בתוכי לאהבה ויחסים אינטימיים. אני רוצה לדעת מה אתה חושב על נישואין. אני עוד מעט בן 20, ואני עדיין לא מרגיש בשל רגשית להתחתן, וההורים שלי חושבים שאני עדיין לא בוגר. מצד שני, יש לי דחף הורמוני חזק וצורך חזק באהבה. אני לא יודע מה לעשות.

תשובה:

חבר יקר,

כתבת על החור שיש בתוכך, ונראה שאתה מאמין שאתה מכור. גם אני מכור, אז בוא נדבר...

התאווה הייתה החבר שלי, וזו שמשכה אותי בעולם המבלבל והכואב הזה. התאווה היתה האלוקים שלי. הייתי עבד לתאווה, יום יום במשך שנים. ובו זמנית, החזקתי בדת, הרגשתי שזה משהו שאני זקוק לו. משהו אמיתי.

אז אני אספר לך משהו שיתכן שהוא לא צפוי.

אני התחתנתי יותר מדי מוקדם (וגם אשתי) והיה לי זמן קשה במיניות (וגם לה היה). אני גדלתי להיות בחור שמשתמש- או נאבק לא להשתמש במשך רוב הזמן. (והיא לא).

במשך שנים, אני ואשתי היינו רבים לעיתים קרובות, לפני שעליתי על ניקיון. השנים הבאות התאפיינו בהתבגרות טבעית, גם כיחידים וגם כזוג. וגם היו זמנים של פשוט "שקט" , לשם שינוי. יש לנו אינטימיות אמיתית עכשיו, ועדיין אנחנו מתקרבים. אנחנו באמת חולקים חיים. אנחנו מבינים אחד את השני וגם בחלקים הפיזיים של האינטימיות, ואנחנו מסוגלים לראשונה באמת ליהנות.

בעשר שנים הראשונות של הנישואין לא ציפיתי שאגיע למה שיש לי עכשיו. בכנות, אני חשבתי שנדפקתי בכך שהתחתנתי אתה. אפילו היו לי שני התקפות פאניקה סביב הנושא הזה. היום אני לא צריך להתלהב ממנה והיא לא צריכה להעריץ אותי. אנחנו לא רבים, כי אנחנו מקבלים הרבה תשומת לב אחד מהשני מבלי לריב. וכול השנים האלו הייתי בטוח שאני אמות זקן ובודד, ממלא חור באדמה עם חור יותר גדול אצלי...

אני מספר לך את כול זה, מכיוון שאני יודע איזה הבדל יש כששפיות באה מניקיון פשוט ונותנת לך חיי נישואין מאושרים וחיים מאושרים. שפיות פשוטה בסופו של דבר מאפשרת חיי נישואין וחיים שממלאים את החור שהרגשנו; הצורך החזק בקשר אמתי ו"בלהיות ביחד" שהמין והתאווה אף פעם לא ימלאו. כמכור, לא יכולתי להגיע לדבר בלי ניקיון ושנים עשר הצעדים.

אולי הדבר היחיד שבאמת ישכנע מכור שהחור שלו לא יתמלא עם מה שהוא מתאווה אליו, הוא לנסות שוב ושוב עד שהוא מתייאש (אם הוא עדיין בחיים). אני שמעתי אנשים נקיים שהחלימו משתייה שאומרים, "זה לקח כל לגימה וכל שתיה שלקחתי בכדי להביא אותי למקום שבו אני היום". זו הדרך שאני הבנתי. אני מקווה שאתה יותר חכם או יותר "בר מזל" ממני, ותוכל  "להגיע לתחתית בלי להתרסק". אני גרמתי הרבה הרס לעצמי ולאחרים. בסופו של דבר, אני נכנעתי וקיבלתי עזרה. היום, אלוקים , החבר הטוב ביותר שלי, עוזר לי יום יום.

לאשתי ולי יש שני "תינוקות נקיים" (תינוקות שנולדו אחרי שנכנסתי להחלמה). אחד בן שש והשני בן שלוש. לשלשת הילדים הראשונים שלי היה קשה. אבל הם רואים בית אחר היום. חבל שכולנו היינו צריכים לחכות כל כך הרבה זמן.

אולי בן 20 כמוך יכול לקבל עזרה בייצוב הספינה לפני שתביא עוד אדם לתוכה.

לא משנה איך המסע שלך הולך, אנחנו מקוום שתיתן לנו להיות חלק ממנו.

באהבה,                                                                            

דוב