תודה למקום שבזכותו השתחררתי, שבזכותו אני חי חיים אחרים עכשיו. יותר טובים,יותר שלווים,יותר אוהבים,יותר מחוברים לעצמי.

כיום אני נשוי באושר כבר יותר משנתיים, ויש לי ילד אחד מתוק במיוחד. כמה התקופה שהייתי כאן רחוקה ממני, שנות אור. הרבה אור נשפך עליי מהתקופה החשוכה ההיא, הרוב המוחלט בזכות אבא שבשמים וגם טיפה בזכותי...

פתאום נזכרתי במחשבות מאז. בתחושות הקשות שלי מול עצמי, בשנאה העצמית היוקדת ולא מרפה לרגע. בחוסר קבלה עצמית, במבט ביקורתי על המציאות ובעיקר על עצמי, בחוסר שקט הפנימי שבוער ולא מניח ורק גורר אותך למטה למטה עד התחתית (יותר נכון עד האין-תחתית...).

אהובים שלי, חברים שלי, תדעו כולם, יש דרך החוצה. אם רק תרפו ותראו איך ה' מנהל את העולם, איך הוא דואג שיהיה לכם טוב בדיוק ברגע הנכון, ולא תפחדו ללכת בשביל שהוא מתווה לכם למרות שזה נראה לפעמים כאילו קופצים לבריכה בלי מים... יש לכולנו תהליך ארוך לעבור, תהליך שנקרא החיים, ובאמת זה התהליך הכי מדהים ויפה, רק צריך לתת לו הזדמנות ולא לפחד להיות מי שאנחנו באמת. האנשים הענקיים שנועדנו להיות.