גיליתי את האתר ממש "במקרה" מתוך איזשהו חיפוש יזום שלי בגוגל על שמירת עיניים... כמה שהישועה יכולה לבוא ברגע אחד, בזמן הכי לא צפוי ובזמן שהכי צריכים אותה.."ישועת השם כהרף עין". הלוואי.
גם אם לא אצלי, .אני יודע כבר שנתנו לי משמיים את הצ'אנס וזה האתר הזה. לראות כאן אנשים שהיו במקומות מאוד קשים נקיים כבר אלפי ימים..מה אגיד לכם, זה פשוט מוחק את כל הספקות שיכולים להיות לגבי אפשרות התהליך.
שנים שחשבתי שאני לבד... לא מדבר על זה עם אף אדם, שנים שאין לי מושג האם וכיצד שאר הגברים מתמודדים עם מה שאני מתמודד, מה רמת האכפתיות שלהם מזה, האם הם שונאים את זה או אוהבים את זה? ואם הם שונאים את זה אז כיצד הם חיים עם עצמם ועם התאווה הזאת בשלום? מה הנוסחה שתביא גם אותי לחיות עם התאווה בשלום?
אני חושב שאין נוסחה... כבר הגעתי להבנה שאלוקים לא רוצה את זה בשבילי, הוא לא רוצה שאחיה עם זה בשלום אלא שתמיד אדע שזה דבר לא טוב ושאעשה פעולות על מנת שלא אחיה את התאווה.
מגיל קטן אף פעם לא הרמתי ידיים עד השנה האחרונה. וברגע שהרמתי ידיים הכל הדרדר...
לפני ארבע שנים היתה לי הארה רוחנית אדירה. הרבה התבודדות והרבה תפילות. השם נתן לי מתנה והייתי נקי בשיטת הצטברות (כלומר בכל פעם הכפלתי את זמן הנקיות - יום, יומיים, 4 ימים, 8 ימים, 16 יום, 32 יום, 64 ימים) בסה"כ כמה חודשי נקיות טובים עם מספר נפילות בין לבין שהגדרתי אותם מראש, ומאז ככל שעוצמת התפילה ירדה גם עוצמת הנקיות ירדה ואז זה הפך להיות בסדר יורד...
מאז אני לא מצליח להיות נקי, אפילו בשנה האחרונה ממש הרמתי ידיים ונתתי לתאווה לעשות איתי מה שבא לה. היתה תקופה שאפילו חשבתי בטיפשותי שזה מה שיתן לי את הרווחה ועלי פשוט לא להילחם ולהיות כמו עלה נידף...
עכשיו אני חושב לעצמי, אם הייתי פוגש את האתר בתקופה הקודמת של העבודה העצמית, יתכן ולא הייתי נופל חזרה ואולי זה היה סיפור הצלחה ארוך יותר כי באותה תקופה השם נתן לי כוחות אדירים להצליח באופן עצמאי בלי שום ידע ושיתוף של אף אדם אלא נטו תפילה. ולחשוב שאם היו מתווספים לזה כל הכלים של האתר אז בכלל.
אבל לא פגשתי את האתר אז, אלא רק עכשיו, ובטוח שזה לטובה וזה מה שעלי היה לעבור...
אציין שלמרות שייצגתי את עצמי כאדם חזק, זה היה בתקופה ההיא... כיום אני אדם שבור חלש ורצוץ. מאז להיום כמות התאווה שלי גדלה עשרות מונים וההתגברות עליה היא הרבה מעבר למה שהיתה פעם.
אם פעם התמודדתי נטו רק עם הצפייה באינטרנט אז היום זה עבר מעבר לכך, והרבה מעבר לכך תחושות של בדידות והערכה עצמית נמוכה שהתאווה "כביכול" מחפה עליה, ומעבר לכך התאווה הפכה להיות ריסון של התמודדויות החיים ובחודשים האחרונים ממש בריחה מהתמודדות. כן ממש בריחה - וכמו שאפשר להבין, לבריחה גם יש השלכות. אני פוחד מההשלכות האלה. כל מה שתיארתי בעבר לא היה לי. בעבר ההתמודדות היתה נטו עם צפיית תכנים באינטרנט. כיום לצערי כל הדברים שתיארתי תופסים מקום משמעותי בחיי וזה מה שהופך את ההתמודדות שלי עם התאווה לקשה יותר.
אז למה אני כאן? בעיקרון לא מתוך הרצון הטוב שלי "לשמור על הברית" כפי שהיה בעבר. ככל שהייתי עלה נידף הרוח חבטה בי יותר חזק ולכן אני כאן - פשוט נשברתי. תחושות רגשיות לא קלות, מצב נפשי של דוחק וכולי וכולי דברים שבעל כורחם. עצרתי את חיי והייתי חייב לעשות חשבון נפש.
מי יתן ובאמת אצליח להתמקד בחיים של עשייה בלי התאווה, שלא תיקח שום חלק בחיי והלוואי וכבר מעכשחו תפסיק להיות חלק מרכזי מחיי. אמן.