"ככה חבר בכיר בתוכנית אמר לי" - - - וואלה, חשבתי לי, השתדרגנו. לא סתם חבר, או אפילו חבר "וותיק", חבר ב-כ-י-ר. מעניין מה השלב הבא, הוספתי להרהר בתוגה. בטח חבר "בכיר מאוד", לאן נעלם המכור "המוסמך".. המחשבה הבאה היתה, שכנראה פנינו מועדות לחבר "עצום", כביר משובח מפואר מרומם ונשגב... אבל איכשהו זה לא התגלגל לי מספיק על הלשון, אז התפשרתי בסוף על אדיר. זהו. מכור אדיר.

הפוסט הציני הזה נכתב בכוונה להחלמה. אני מדגיש בכוונה את ההחלמה, כיון שהאמת היא שלא חשבתי שיכולה להיות ציניות מחלימה, אבל כנראה שיש עוד כמה דברים בהחלמה לא חשבתי עליהם. למרות שאני חבר ותיק ובכיר ועצום ומרומם ו.. הרגשתי שהגיע הזמן להעמיד במקומה את אינפלציית התארים והכתרים הנקשרים לראשי מי שההישג המשמעותי בו הם יכולים להתפאר זו התמכרות לתאווה שאיימה לחסל את חייהם.

וכמו תמיד, ואולי יותר מתמיד, גם כעת: אני כותב את דעתי האישית. מתאים לכם, קחו. לא מתחבר לכם, תעיפו. או תרוממו..

שלא תבינו לא נכון, אני מבין את הצורך "להאדיר" את האישיות. שלי ושל אחרים. עשיתי את זה שנים. ובהצלחה רבה. אבל בחסד הכוח העליון שלי 'זכיתי' וכשאני מחובר אני לא זקוק להאדרה הזו עוד. ההפך, אני מבין את הבעייתיות הקטלנית העשויה להתלוות אליה. "לאדיר" המואדר, למאדיר, ולמה שביניהם (לדוגמה, אשת מכור אומללה החוטפת מבעלה בשם "החבר הכביר", וד"ל).

ייאמר ברורות. אני מאמין שהספונסר האהוב שלי שהוא מכור (וותיק) בהחלמה שעלה לפני תחנות רבות על "רכבת ההחלמה" - הוא רק מכור בהחלמה. זה נס וזה המון. בטח בשביל מי שלא היה כלום לפני שהוא החלים, אבל עדיין - כבודו במקומו מונח - הוא רק מכור שקיבל הקלה יומית. ההתרסקות למרגלות התאווה לא הפכה אותו למפשר, מגשר, "מייבין" בשלום בית או יועץ כלכלי או יועץ עסקי. הוא לא מטפל, הוא לא פסיכולוג, הוא לא יועץ נישואין, הוא לא יועץ חינוכי, וכמובן שהוא גם לא פוסק הלכתי המתיר או האוסר לי איזו הלכה שהיא.

אז מה הוא כן? הוא אדם. בן אנוש מדהים, שעשה דרך יוצאת דופן והתחבר לאביו שבשמיים. וכן, אני מאוד רוצה את מה שנמצא ברשותו. כל מה שהוא יכול לספר לי זה את מה שהוא עשה ועבד לו. ב"ה הוא ממשיך לזכות בהקלה יומית דרך החיים הרוחניים שהוא מנסה לחיות. למרות כל מה שהוא עובר בחיים שלו (סוג של איוב). אה, ואני מאמין שהוא באמת בהחלמה כי הוא כל הזמן אומר לי שהוא יודע שאין לו שום ביטוח והוא לא "זכה" לשום מעמד או במה להבעת עמדה אישית בנושאים שאין לו הכשרה בהם (למרות שיש נושאים שהוא כן מוכשר והוכשר בהם).

כאן המקום להבהיר שיש בהחלט מכורים בהחלמה שהם גם רבנים, בעלי מקצוע, מורים מטפלים פסיכולוגים בנקאים ויועצי נישואין, והם בהחלט יכולים לספק שירות יוצא דופן בגלל "כפל התפקידים שלהם", אבל הם לא הוכשרו לתת איזה שהוא ייעוץ מקצועי כשהם עבדו על צעדי "השש שבע שלהם". יש בהחלט מכורים בהחלמה שיכולים להשיא עצות, אבל זה לא בגלל "הצעדים" זו פונקציה שכדאי לשקול אותה רק בגלל שהם בעלי מקצוע. ואנשי מקצוע טובים בתחומם (חוץ מההתמכרות כמובן), יכולים לסייע לפונים אליהם.

כבודו של הספונסר שלי מונח במקומו - ספונסר. לא כיועץ. אני מדבר איתו על כל דבר בחיים שלי. אבל לא בשביל לפתור כלום. הוא מצביע בפניי על הפגמים שלי. על המניעים שלי ומנחה אותי בנסינו להכניס את אלוקים לחיים שלו שם. אם אין לו ניסיון אישי - ולא פעם אין לו ניסיון - אנחנו מנסים לחשוב יחד על הצמיחה הרוחנית שניתן להפיק מהסיטואציה. אני משתדל מאוד לנהוג כמוהו. חשוב לי לזכור את מקומי כמכור בהחלמה - אין לי את הכוח או היכולת לפתור את בעיותיהם של הספונסיים שלי. לא קשיים כלכליים ולא אתגרים זוגיים או חינוכיים. אגב, גם בתחומים שהתמקצעתי בהם למדתי לומר לפני שאני פוצה את פי: כעת אני מדבר כאיש מקצוע.

ולמען הסר ספק, את הפוסט הזה כתבתי כמכור. בהחלמה.