חבר משתף בפורום על החוויה האישית שלו בחג הפורים האחרון. השיתוף הוא על השינוי בגישה שלו לחיים, כחלק מהעבודה העצמית על מנת להגיע לנקיות:
שלום חברים, רציתי לשתף אותכם במשהו מדהים שקרה לי בפורים הזה:
זה התחיל בליל פורים או בעצם כמה ימים לפני פורים. אשתי ממש לא רצתה שאלך לאיזשהו מקום וממש אמרה שאם אני הולך היא תבכה כל הלילה ולא תוכל לדבר איתי לכמה ימים. מצידי ממש הייתי חייב ללכת למקום הזה אבל היא ממש היתה בפאניקה.
דיברתי עם הספונסר ועם חבר ותיק והם אמרו לי שאני צריך לעשות מה שטוב לי והיא צריכה לעשות את שלה, אבל ממש לא ידעתי מה לעשות. אחת הסיבות ללכת אפילו שהיא לא רצתה שאלך היא כי אנחנו קצת מידי תלותיים וזה הורס לי את ההחלמה.
תכל'ס בסוף החלטתי לא ללכת, אפילו שבעצם המקום הזה הוא לא בעיה בשבילי וזה רק רצון לשליטה של אשתי, בכל אופן החלטתי שלא כי רציתי להתחשב בה אפילו שזה לא היה נכון בשבילי ואפילו שידעתי שזה יביא לי כעסים וטינות, בכל אופן אמרתי נסבול ונקריב בשבילה כי אולי באמת מגיע לה.
ליל פורים הגיע ומה זה משעמם... התקשרתי וסימסתי לכל החבר'ה להגיע וכולם ככה "לא יודע, נראה יותר מאוחר, אני עם משפחה..." ואני ממש היה לי עצוב, אז אמרתי לעצמי יודע מה בא ניכנס לפורום נכתוב קצת (באמת כתבתי וממש התחברתי מזה בחסד אלוקים) ולאט לאט איך שאני ככה מסיים אני מתפלל לאלוקים ואומר לו שקשה לי ועצוב לי לבד אבל אני רוצה לשחרר. רוצה לקבל שלווה. רוצה לתת לו לנהל את העולם. ובאמת שיחררתי. לא היה קל בכלל אבל בחסד אלוקים הצלחתי לשחרר באמת.
לאחר קצת זמן חבר אחד אומר לי אני קופץ אליך. הוא הגיע מסטול והיה ממש נחמד, עם דברי תורה, אלכוהול ושמחה, איזה אורות. פתאום אח שלי אומר לי שגם הוא מגיע עם חבר. חצי שעה אחרי זה עוד בחור מהישיבה (אני אברך בישיבה) אומר לי אני מגיע עם שני חבר'ה... ואז עוד עוד חבר'ה הגיעו... ועוד אחד... ועוד אחד... ועוד אחד... הם באים קופצים רוקדים ופשוט היו אצלי חבר'ה כמה שעות והיה מסיבת ליל פורים ממש מעולה. אני ככה עוצר לעצמי ואומר ואוו! איזה יופי, איזה מדהים. ממש כיף לי. ואני פתאום קולט: קיבלתי פה חיבוק ענק מאלוקים!
אני עשיתי את הדבר הנכון ונתתי לו לנהל את העולם והוא ניהל! אז לא תמיד זה עובד ככה, אבל בפורים תשע״ז זה עבד ככה.
אסירות תודה על זה, כי זה לא היה מגיע לי (ואולי רק בגלל הגישה הזאת שלא מגיע לי אז הגיע לי-הפרס...!) וסתם אלוקים רצה לשמח אותי ואני מודה לו על המתנה הזאת ועוד יותר על המתנה של איך שהצלחתי להתנהג שזה בעצם המתנה הכי גדולה שגורמת לכל המתנות הקטנות...
תודה לך אבא. תודה שאתה תמיד פה משגיח עליי. תן בי את היכולת לחיות את זה ולהאמין לזה גם שאני לא מוצא אותך, ולעולם לא לשכוח את זה. וכשאני שוכח תזכיר לי.
כל יום רק להיום. אוהב אותך אבא.