המקרה
ארגנתי סעודה גדולה. הגעתי וראיתי אדם שאני מאוד לא אוהב (כנראה הוזמן בטעות). הטינה הציפה אותי ובקשתי ממנו לעזוב. הוא בקש להישאר והציע כמה הצעות, אך לא ויתרתי. בסוף הוא עזב.
איפה נפגעתי?
הערכה עצמית - לא יכול לראות אנשים שמתנהגים אחרת ממה שאני רוצה. פשוט לא רוצה אותם מול העיניים שלי בשום מצב. ביטחון - לא מקובל עלי שאין לי שליטה במי מגיע לאירועים שלי. מי נהנה מהכסף שלי. שאיפות - שהאירוע יהיה מושלם. שכולם יתנהגו כפי שאני רוצה ויהללו. שיהיו כתבות מפרגנות אח"כ. יחסים אישיים - כולם התנהגו אח"כ מוזר, כאילו הכל רגיל אבל נעים באי נוחות. הרגשתי שמנסים לרצות אותי. אני לא אוהב את זה, אני מעדיף להרגיש שאנשים באמת רוצים לעשות את רצוני כל הזמן. יחסים זוגיים - אשתי גם לא אהבה את זה שהוא הגיע, והיא כעסה עלי. (לדעתה הייתי צריך להיות יותר קשה איתו, להזמין מיד שומרים שיזרקו אותו מהמדרגות)
(פסק זמן להרהור. בקשה מאלוקים להכוונה. להבין את החלק שלי והשגיאות שלי)
איפה השגיאות שלי?
חוסר קבלה של הזולת - אני צריך להבין שיש אנשים בעולם שאני לא אוהב. ולפעמים אני נתקל בהם. צורך בשליטה - אני לא מנהל את העניינים. הרבה פעמים זה לא הולך בדיוק כמו שתכננתי. בעצם, תמיד. כוחניות - אני חייב להראות שאני שולט. אני מנצל את הכוח והמעמד שלי לצרכיי האנוכיים. שכולם יתיישרו וירצו אותי.
(פונה לחבר. משתף אותו במקרה ובשגיאות. מודה בחוסר אונים מול החוסר קבלה, שליטה וכוחניות ששוב הרימו ראש. וגרמו לי להתנהג בצורה מאוד חולה).
תפילה על מושא הטינה
ה', תן לי לשנות את יחסי לזולת, וגם לאותו אדם. להסתכל על חלקים אחרים שלו, ולא רק על מה שבגללו אני שונא אותו. תן לי לא לשנוא אותו. תן לי כוח ונכונות לבקש את סליחתו פעם הבאה שאני פוגש אותו. ותן לו את כל השפע שבעולם. ברוחניות וגשמיות. שלא יקרו לו יותר לעולם דברים כמו מה שגרמתי לו. תן לו בריאות, צמיחה, פרנסה ושלווה. שיהיה לו ולמשפחתו טוב בחיים ושיהיו מחוברים אליך.
איך אני כשאני פועל מתוך פגמי האופי?
כשאני לא מקבל את האחרים והמציאות, אני מריר, כועס, ובעיקר מזיק לעצמי. אני עושה פעולות חולות שאח"כ אני מצטער עליהן. השד שבתוכי פורץ וגורם לי לפעול בכוחניות שנובעת מהריכוז העצמי שלי. אני פוגע ברחוקים ממני ומיד יכול לפגוע בקרובים אלי, אשתי והילדים שלי. הצורך בשליטה מרים ראש, ואני באי שקט, מחפש את הרע בכל מי שסובב אותי ומבקר ומעניש, ובסוף גם הולך לבריחות שלי ומלקה את עצמי אח"כ. אני מחרב כל חלקה טובה בחיים שלי.
זה רע לי. זה מנתק אותי מהקב"ה. זה חורבן לקשר שלי איתו. אני מבקש מאלוקים שיקח את כל זה ממני.
תפילה למעלות האופי
ה', תן בי קבלה ושלווה. לקבל כל אדם באשר הוא, להיות חביב ונעים, ולא ליטור טינה לאנשים. כל אירוע שקורה להבין שהוא קרה כי ככה היה צריך לקרות, וזו התוכנית האלוקית עבורי. שחרר אותי מהצורך הנואש בשליטה, שהכל יסתדר ויתנהל כפי שאני רוצה. תן לי שלווה מול התפתחויות והפתעות. תן לי להשפיע טוב, שאנשים לא יהיו יותר לחוצים לידי ומרצים אותי, למרות שאני עשיר וחזק. תן לי להשתמש לטובה בעושר והמעמד שלי. שחרר אותי מכבלי פגמי האופי שלי, תן לי להיות מועיל לך, למשפחתי, לקהילתי ולעמי.
מחר אלך לבית המקדש, להתפלל גם שם. אני ממש מבקש תעזור לי שם ה', כי אני לא יכול לבד.