כל אחד מאיתנו צריך קשרים חברתיים כדי לחיות חיים מספקים, זה נכון גם לגבי אנשים שאין להם את הבעיה שלנו, כיון שכאמור הצורך בחברה הוא צורך קיומי, והבדידות היא איום על תחושת הרווחה האישית שלנו. בנוסף לכך, אם אנחנו מתמודדים עם סוד גדול שאנחנו כל כך מתביישים בו, יש לנו צורך גדול אפילו יותר למצוא אנשים שנוכל להיות איתם בקשר. במילים אחרות, חשוב שיהיו לנו חברים בשני מעגלים, המעגל הרחוק שבו אנחנו נמצאים בקשר עם חברים קרובים שאכפת להם מאיתנו ולנו אכפת מהם, והמעגל הקרוב בו אנחנו נמצאים בקשר עם מי שיכול להבין אותנו ואת ההתמודדות האישית שלנו.

במעגל הרחוק כל אחר יכול להיות, כל זמן שזה אדם שאנחנו יכולים להתחבר אליו ולהרגיש שהקשר הוא לא מבוסס על אינטרסים אלא על ידידות. בקשר כזה נוכל למצוא אמפתיה, הזדהות, קבלה ותמיכה, וכמובן גם חיבור, צחוק והרגשה של "ביחד". ככל שהמעגל הרחוק יותר מבוסס ויציב, כך נרגיש פחות את התחושה של הבדידות, ונצטרך פחות להשתמש בתחליפים של בריחה שיחמירו את המצב. אבל הקשרים האלו לא נוצרים מעצמם, והם גם לא מחזיקים מעמד אם לא משקיעים בהם ולא מתחזקים אותם. חברים בעולם האמיתי הם לא חברים של פייסבוק שמספיק פעם אחת להציע להם חברות ופעם בכמה זמן ללחוץ לייק, אלא יש צורך להקדיש לזה זמן כדי לדבר, להיפגש, להרים טלפון לשמוע מה נשמע, להקשיב למה שעובר עליהם ולספר להם מה שעובר עלינו. זאת השקעה משתלמת ללא ספק, אבל אם לא משקיעים - אין תוצאות.

לעומת החברים במעגל הרחוק, הרי שהמשימה למצוא חבר במעגל הקרוב, כזה שיוכל להבין אותנו ולהיות איתנו ברגעים של קושי בהתמודדות שלנו מול הצפייה בפורנו והאוננות, היא משימה הרבה יותר עדינה כמובן. יכול להיות שכרגע זה נראה לך מופרך ואפילו הזוי עצם המחשבה לספר למישהו אחר על מה שאתה עובר ומתמודד, אתה יכול להיות רגוע ולהיות בטוח שאתה לא היחיד ובעצם כמעט כל אחד מגיב באותה צורה בהתחלה. אבל לפני כן חשוב שתבין מי יכול לעזור לך ואיך, ואז תראה שבעצם גם אתה יכול להרוויח מקשר בין-אישי שכזה שיועיל לך מאוד בהתמודדות הזאת.

מבין כל הכלים והתכניות השונות שיש כדי להפסיק הרגלים רעים ואפילו לגמילה מהתמכרויות אמיתיות, הכלי הכי חזק ומוצלח הוא הכלי של תמיכה חברתית. זה נכון לגבי אכילה מופרזת כמו שזה נכון לגבי אנשים שכוססים את הציפורניים שלהם בצורה כפייתית וזה נכון גם במקרים קשים מאוד של התמכרות לאלכוהול או סמים. כל תכניות הגמילה משלבות כמרכיב מרכזי את העזרה של אנשים אחרים ויצירת קשרים בין-אישיים בתהליך עצמו. למשל הצלחת התכנית של "שומרי משקל" או תכנית הגמילה המפורסמת של 12 הצעדים, הן תכניות שנעשות בקבוצה בלבד, וזה סוד הכוח שלהן.

הרעיון עצמו הוא פשוט בתכלית: אנחנו לא מחפשים איש מקצוע שיעזור לנו ולא מלאך שיגרום לנס עבורנו אלא דווקא מישהו כמונו, אדם שמתמודד עם אותם קשיים שלנו, ודווקא הוא זה שיכול לעזור לנו. אנחנו מכירים את מאמר חז"ל על כך ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", כיון שהוא עצמו בפנים - הוא צריך עזרה של מישהו שנמצא בחוץ. יכול להיות שאחרי תקופה יתהפך הגלגל וזה שנמצא בפנים יעזור למי שנמצא בחוץ… מה שאנחנו מחפשים זה אותו דבר - אדם שנמצא כעת בחוץ. זה לא אומר שהאדם הזה לא מתמודד אלא שברגע הוא מרגיש חזק ולכן אנחנו יכולים לפנות אליו, וכמובן שכאשר יגיע הזמן שבו הוא חלש ואנחנו חזקים אז אנחנו נהיה אלו שעוזרים לו.

השיתוף של אדם אחר שמבין אותנו ויכול להזדהות איתנו, עוזר לנו להרגיש פחות בדידות ויותר קבלה, וכאשר אנחנו מרגישים כך יש לנו את הכוח להתגבר על הרצון לברוח אל הפורנוגרפיה. הרי הסיבה שאנחנו רוצים לברוח היא בגלל הבדידות, אז כאשר אנחנו מטפלים בבעיה, אנחנו יכולים להשתחרר מהרצון הזה ולספק אותו בדרכים מועילות של קשר אמיתי שמבוסס על הבנה, הזדהות ותמיכה.