מה קודם למה, המעשים או הרגשות? בדרך כלל אנחנו פועלים תחת ההנחה שאנחנו צריכים להרגיש מוכנים כדי שנוכל לעשות מעשה, ואם אנחנו לא מרגישים שאנחנו מתחברים למשהו, אנחנו דוחים את זה עד שהרגש יגיע. לכן אנחנו שומעים הרבה פעמים חברים שמשתפים על פעולות שעוזרות להם, אבל אנחנו לא ממהרים לנסות את זה בעצמנו כי אנחנו לא מרגישים את זה. אנחנו מנסים קודם כל לעבד את זה בראש ולהביא את זה להרגשה, ואז אולי נהיה מוכנים גם לנסות את הפעולות עצמן.

אבל הדרך הזאת מנוגדת להנחה ההפוכה שהיא "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", ופירושה הוא שאנחנו לא יכולים להמתין עד שנרגיש אלא בדיוק להיפך - עלינו קודם כל לעשות ואז גם נרגיש. אם נחכה עד שהרגש יגיע, ייתכן שהוא לא יגיע לעולם, ולעומת זאת אם אנחנו קודם כל עושים את הפעולות, אז המעשים ימשכו את הלבבות ובסוף נתחבר לזה.

אבל מה קודם למה, האם הריגוש קודם למעשה או המעשה קודם לריגוש? שני פסיכולוגים מפורסמים מהדור הקודם פיתחו כל אחד לבד תיאוריה דומה בנושא הריגושים, והיא נקראת היום על שניהם "תיאוריית ג'יימס ולאנגה". ווילאם ג'יימס נתן דוגמה לתיאוריה שלו: כאשר אתה הולך לבד ביער ורואה דוב מתקרב, אתה מיד מתחיל לרוץ ולברוח, ואז בגלל שאתה רץ ובורח - אתה מרגיש פחד. זה כמובן ההיפך ממה שהיינו חושבים כי ההיגיון אומר שאדם רואה דוב, הוא מתחיל לפחד ולכן הוא בורח. במילים אחרות, התיאוריה טוענת שהרגשות שלנו מושפעות מההתנהגות הפיזיולוגית שלנו, ההיפך ממה שהיינו חושבים שההתנהגות מושפעת מהרגשות. לכל אחד מאיתנו יצא להרגיש את הלב פועם במהירות ואז לשאול את עצמו מה הוא בעצם מרגיש, ואז לגלות שהוא מפחד או מתרגש. זאת דוגמה לכך שהריגוש מגיע בעקבות ואחרי ההתנהגות הפיזיולוגית.

אמנם לא כולם מקבלים את התיאוריה הזאת ויש הטוענים שהשינויים הגופניים מתרחשים לאט מידי מכדי שיהיו הבסיס לתחושות הריגוש, אבל בכל אופן אנחנו יכולים ללמוד מכך הרבה גם אם אנחנו לא מקבלים את התיאוריה כפשוטה, כיון שהיא בעצם אומרת לנו דבר מאוד פשוט: תעשה ואז תרגיש. הפעולות שלך יגרמו לך להרגיש, במקום שתחכה עד שתרגיש כדי להתחיל לפעול. התיאוריה הופכת את הסדר של הדברים ופועלת נגד התחושה האינטואיטיבית שלנו, כי היא אומרת שאחרי המעשים נמשכים הלבבות, ולא אחרי הלבבות נמשכים המעשים.

לכן בתכנית של 12 הצעדים אומרים לחבר חדש "רק תביא את הגוף", ולכן יש כאן כל כך הרבה דגש על פעולות ולא בהכרח על הבנה או רגש, כיון שאם אנחנו מתמידים בפעולות - הרגשות כבר יגיעו לבד.