כ"ח אב התשע"ז

הבעיה האמיתית - אני או הפריצות?

הרבה פעמים אנחנו מתפתים להאשים את הסביבה בבעיות שלנו, במקום לקחת אחריות על עצמנו. זה בולט במיוחד בכך שאנחנו מאשימים את הפריצות ברחוב, את אתרי הפורנו וכן הלאה, כי זה נראה שהם הבעיה האמיתית שלנו. אבל האם זה אכן כך?

נניח שלא היו נשים פרוצות בעולם. כולן היו מגיעות לסמינר של ערכים ומשם ממשיכות להרצאה של הרב אמנון יצחק, ויוצאות עטויות שביסים, והמהדרות היו ממשיכות לשיעורי צניעות במקומות מחמירים יותר ולא זזות משם עד שמקבלות על עצמן להתהלך עטויות ברעלות ולהיקרא בגאווה נשות השאלים, ונאמר אמן.

נניח שכל זה היה קורה, והאינטרנט היה עובר מן העולם הזה לעולם שכולו טוב, ולא היה בין עולם הזה לעולם הבא אלא התמכרויות (בשבילך - יצר הרע) בלבד.

נניח שכל זה היה קורה והמגזינים כולם היו מתחילים לפרסם תמונות רבנים בשחור לבן (שמא יש בינינו אנשים בעלי נטיות הפוכות שלא יעמדו בפיתוי).

נניח ונניח ונניח. מה אז הייתי אני עושה? כמובן יש שתי אפשרויות, האחת ריאלית והשניה בעולם שבו הרצוי והמצוי התערבבו. אז כן, אני יכול לחלום שבזה היו מסתיימות הבעיות שלי, ומכאן ולהבא לא יהיו לי יותר פיתויים ואשאר נקי עד סוף יומי האחרון. אבל האפשרות הריאלית היא שבמקרה שכזה (כמובן מתוך הנחה שאני לא נמצא בהחלמה) הייתי הולך להקים בעצמו אתר פורנו ולשכנע כמה נשים להסכים לחשוף טפח או טפחיים כדי שאוכל למלא את זממי.

והיה אם לא הייתי מצליח, עדיין הייתי נופל, בעזרת המאגר העצום של עשרות ג'יגה בייט של סרטי פורנו המאוכסנים במאגר ששום פורמט לא מצליח למחוק אותו - המוח שלי כמובן.

הרעיון שאני רוצה להדגיש הוא שהבעיה שלי לא נמצאת שם בחוץ אצל הנשים, גם לא אצל הנשים הפרוצות ואפילו לא במכשירים הטמאים של האינטרנט. נכון שאני משתדל לא להתקרב למקום סכנה, ונכון שהפריצות לא בדיוק מקלה עליי את החיים, אבל הבעיה שלי לא נמצאת שם! הבעיה שלי נמצאת בי ורק בי. אני הבעיה - ולכן אני גם הפיתרון.

כל זמן שאני עסוק בחיפוש אשמים במצב שלי, הסיכוי שלי להחלים הוא אפסי. האישה תהיה בגהינום? אולי. אבל אני ימשיך לסבול שנים רבות לפני שאגיע בכלל לצומת הזאת שבה אפשר ללכת לגהינום. אני סובל כאן ועכשיו כאשר אני לא מוכן להבין שמרכז הבעיה היא בראש שלי.

האלכוהוליסטים הבינו את זה ולכן נמנעו מלקחת חלק בשאלת ההגבלה והאיסור של מכירת אלכוהול. הם הבינו שאם הם יקחו צד בנושא הזה - הם יתרחקו מהפיתרון שלהם, כי זה ירחיק אותם מההבנה שהבעיה היא לא בבקבוקים אלא בתוך הראש שלהם, ואילו הבקבוק הוא רק תירוץ או משל. אגב, הנסיון הוכיח שכאשר היה איסור מוחלט על מכירת אלכוהול, לא רק שזה לא הוריד את כמות השתיה אלא גרם לה לעלות ומספר האלכוהוליסטים הסובלים עלה בחדות. אולי זה יכול ללמד אותנו משהו עלינו כאשר אנחנו מנסים להלביש את כל נשות תבל?