י' אדר התשע"ז

מחכה כבר ל(כ)נס

רק לפני שנה הרגשתי אבוד, לא רק בהווה אלא גם ובעיקר בעתיד, שום דבר לא יוציא אותי מזה, אין לי סיכוי להתקדם לשום תפקיד בחיים שיש לו קשר למחשב או פלאפון, אף פעם לא אוכל לשבת לבד במשרד כי אין לי סיכוי לשרוד את זה.

הייתי מתוסכל, לאשתי כבר רמזתי שקשה לי בתחום אבל לא העזתי לספר את הכל, פחדתי מהתגובה שלה, היא תאהב אותי? היא תכעס עלי? היא תקרוס לתוך עצמה? כל מחשבה כזו המשיכה לשבלל אותי עם עצמי ולהשתמש, אין ברירה, עם כאלו עומסים של אשמה וכעס עצמי חייבים לחיות ממשהו ולכן המשכתי להשתמש.

בחסד ה' הגדול, ראש חודש ניסן בשנה שעברה חזרתי מאוחר ואשתי כבר ישנה, לא חשבתי שדווקא באותו ערב זה יקרה, אבל מהרגע שהתיישבתי עם המכשיר שלה ביד, כרגיל ניטלה ממני כבר הבחירה ונשלטתי באופן מוחלט ע"י התאווה, חציתי קווים אדומים של עצמי ובערך ב3 לפנות בוקר סיימתי...נגמרה הסוללה...

אשתי התעוררה ושאלה מה השעה?...לא ישנתי באותו לילה ולא העזתי להביט לה בעיניים בבוקר, יצאתי לעבודה עם הזנב בין הרגליים.

כמו כל מכור טוב, גם אני זכיתי באישה מיוחדת מאוד שקיבלה את סליחתי בתנאי שאעבור על עצמי והציעה לי ללכת לכנס של 'שמור עיניך' למחרת.

נסעתי בלי לחשוב, המוח שלי היה משותק מהפחד והבושה של אותו לילה, הבנתי שאין לי ברירה ושאני חסר אונים מול התאווה וצריך עזרה מחברים.

הגעתי ואחרי שנייה כבר הרגשתי בבית, כמה חום יש באנשים האלה? שאלתי את עצמי שוב ושוב, כמה פשטות, קבלה, הכלה, כמה חיבה וכבוד הם רוחשים זה לזה? אני מרגיש את זה מיד ומוצא את עצמי חושף את הסודות הכי אפלים שלי לפני אנשים שהיו זרים עד לפני שעה ושומע מהם דברים דומים.

אוהבים, אוהבים, אוהבים - אני שומע שוב ושוב.

רווח לי.

הגעתי גם ל'על האש' וחבר הפנה אותי לקבוצה חיה, הגעתי, הבאתי את הגוף בפעמים הראשונות, לקחתי ספונסר והתמדתי, היו דברים רבים מוזרים, כללים, טקסים, מילון מושגים חדש (משומש, נקי, בקבוקים, טינות, אסירות תודה, מנוהל מפגמי אופי, שירות וכו'), החלטתי שאם לתאווה נתתי צ'אנס לכמה שנים טובות אין סיבה שלא אתן צ'אנס לכמה שנים טובות לתכנית ואם הייתי מוכן לעשות הכל (!) בשביל התאווה, אין סיבה שלא אעשה הכל (!!!) בשביל ההחלמה.

באסירות תודה, נקי רק להיום 331 יום, מרגיש את עצמי, את אשתי והילדים, את דופק החיים, לא חי ליד עצמי, מאושר ומשוחרר וגם מפחד לאבד אפילו יום נקי אחד ומחכה בקוצר רוח ל(כ)נס...

*

הכנס השנתי יתקיים בעז"ה בירושלים, ביום שני, כ"ט אדר תשע"ז, 27 למרץ.

על מנת להירשם אנא שלחו אימייל לכתובת: kenes@gye.org.il